לאחרונה חשבתי על הענין הרבה.
נראה לי שאני -בתוך העם בישראל - הפכתי לעבד נרצע למכשיר הנייד , וזה לא מוצא חן בעיני.
אין לי באמת שום בעיה כלכלית להמשיך ולהחזיק בטלפון כזה, לא רק שלי אלא גם של אשתי.
אני מביט סביב ורואה את הקשר המוטרף של אנשים למכשירים הניידים הללו . לא מסוגלים להתנתק.
במונית, באוטובוס ,ברכבת, במטוס ,בתור לקופת חולים או לבנק . במהלך נהיגה על קטנוע ועוד.
חשבתי וראיתי שגם אני מכור למכשיר .
החלטתי לערוך נסיון על עצמי ולהתנתק מהמכשיר האישי שלי למשך שבוע.
היום הסתיים שבוע הנסיון ! במהלכו אפילו לא טרחתי להפעיל אותו ולראות אם יש הודעות.
הערב הפעלתי וראיתי 42 הודעות.
לא עניתי אפילו לאחת מהן.
אני יושב כאן וכותב את מחשבותי בנושא.
אני טוען שאפשר לחיות לא רע בכלל בלי המכשיר.

האמת אני מתכונן להתחיל השנה העברית החדשה כשהמכשיר הזה הופך להיות משקולת להחזקת דפים .

אשמח לשמוע תגובות.

אין לך אדם שאין לו שעה.

ציטוט:

אני טוען שאפשר לחיות לא רע בכלל בלי המכשיר

אין שום ספק! הרי עד כניסתו לשימוש נרחב (וזה היה לא מזמן) החיים היו יפים לא פחות, השאלה האם הוא משמש אותך באמת או לא, ישנם אנשים שהסלולרי באמת עוזר להם (לצרכי עבודה למשל), בכל מקרה למה להיות קיצוניים, אם לא רוצים שיטרידו אותנו פשוט מכבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוק05 אין שום ספק! הרי עד כניסתו לשימוש נרחב (וזה היה לא מזמן) החיים היו יפים לא פחות, השאלה האם הוא משמש אותך באמת או לא, ישנם אנשים שהסלולרי באמת עוזר להם (לצרכי עבודה למשל), בכל מקרה למה להיות קיצוניים, אם לא רוצים שיטרידו אותנו פשוט מכבים.

אכן לא צריך להיות קיצוני ,אבל אם אני מכבה את המכשיר -מי צריך אותו בכלל? אז הוא באמת הופך למחזיק דפים.

אין לך אדם שאין לו שעה.

אין הכוונה לכבות לצמיתות, לצורך העיניין אם אתה משתמש לצרכי עבודה, לכבות בסיום העבודה ככה אף אחד לא מתריד בשעות הפנאי.

היא, לדעתי, גסות רוח. ואני מדגיש את המספר הגדול. כי בודאי שיש הודעות שאינך צריך להגיב עליהן. אבל מרגע שאנשים יודעים את מספר הטלפון שלך, ומשאירים לך הודעות - אז התעלמות מהן היא גסות רוח בדיוק כמו שמישהו פונה אליך פנים אל פנים ואתה מתעלם ממנו.

ואני אומר זאת מנקודת מבט של מי שמצליח לא לשלם בממוצע יותר מ-50 - 60 ש"ח לחודש לסלולרי - כולל מבזקי חדשות ו-GPRS...

1.כבר ציינתי שאין לי בעיה כלכלית.
2.לא עניתי משך שבוע. המכשיר כובה והונח בכבוד רב כמחזיק דפים במשרד.הצטברו 42 הודעות.
אולי זאת גסות רוח אבל לאנשים החשובים לי הודעתי שלא יהיה לי מכשיר משך שבוע (בגלל החלטתי האישית שלא להשתמש בו).

אין לך אדם שאין לו שעה.

אל מי שלא "חשוב" לך מותר - לשיטתך - להיות גס רוח?! זכותך. אבל זה לא משנה את עצם העובדה...

אם אדם נוסע לחופשה ומחליט לסגור את הסלולרי שלו, האם באמת יהיה עליו לחזור לכל אלו שהשאירו לו הודעה?


אם לאדם מסוים כ"כ חשוב להשיג אותך, הוא ינסה שוב במועד מאוחר יותר.

חברי כנסת ישרים

אם הוא בחופשה, אז הוא יכול כמובן לא לפתוח את הטלפון. אבל בשובו מן החופשה - מן הראוי שיענה למי שפנה אליו (והוא אינו "ברוגז" אתו כמובן... ).

מלבד זאת הדוגמה אינה די טובה. כי חופשה היא חופשה. אבל פה הוא פשוט מתעלם מאנשים כ"פרינציפ".

זה יכול להיות עקב חופשה, תקלה בטלפון שלקח זמן לתקנה או כמו במקרה שלנו, אדם המנסה לשמור על מעט שפיותו ע"י כיבוי המכשיר.

כאשר אתה נתקל במספר רב של הודעות, במיוחד כאשר חברות הסלולריות גו(נ)בות זמן אוויר מלא (ובמקרים רבים, בתעריף גבוה יותר מתעריפי מבצע) על האזנה לתא הקולי, רק שמיעת ההודעות והחלטה למי לחזור ולמי לא יכולה להוות נטל כלכלי.

חברי כנסת ישרים

כל אחד ונימוסיו כלפי "מוקיריו"...

ולחשוב שעד לפני עשרים שנה הסלולרי נחשב למכשיר של אנשי עסקים פלצניים,
ושהשאלה "איפה אתה" היתה הרבה הרבה פחות בשימוש...

בתור אחד שעורך עשרות רבות מאוד של שיחות עבודה ביום, ושמשועבד למכשיר הזה בצורה איומה
(כשאני רוצה לא לשכוח לקחת איתי דברים מסויימים- אני שם אותם על הסלולרי, בכדי להיות בטוח שלא יישכחו)-
אני עוצר, כמוך, ושואל את עצמי לאחרונה-
"רגע... מה קרה כאן לעזאזל? הרי עד לפני עשרים שנה לא היה לנו את המכשיר הזה, והסתדרנו יופי... דברים גם אז תיקתקו בצורה חלקה ויעילה"...

אחד הדברים הנוראיים שהמכשיר הזה עשה לנו זו אובדן הפרטיות.
עד כדי התמכרות, וכמו בהתמכרות (וזו המילה המדוייקת)- הפרידה מהסלולרי קשה משאול...

אני תולה את אחת הסיבות להשתלטות הסלולרי לאופי הישראלי הלחוץ עד אימה,
מצד אחד הקושי שלנו להיות נינוחים (רוצים כאן, עכשיו ומהר...),
במקביל ללחץ שבו אנחנו נמצאים בו כל הזמן (מי לא ערך את השיחה הבאה- "היה פיגוע, זה בסדר, אני בקצה השני של העיר...").

אחרי כל נאום חוצב הלהבות הזה,
בכדי לקחת ממני את הסלולרי תצטרך להעביר אותי סדנא של גמילה...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

כאילו שלא מדובר בסך הכל על מכשיר להמרת מדיה אלא על המדיה בכבודה ובעצמה...

אני מתייחס למכשיר הזה כאל עוד אמצעי ליצירת תקשורת ולא כמכשיר המייצג "עולם ומלואו". בדיוק שכאשר כתבה בעיתון (בימים בהם הייתי קורא עיתונים) אינה מעניינת, אני זונח אותה (או את העיתון) כך גם אני מסיים שיחת טלפון נייד כאשר ברור שאורכה אינו במקום. נכון שישנם אנשים שחושבים שאם קנו עיתון הם חייבים לקרוא את כל המוספים, אבל אני חושב שגמילה מקניית עיתונים אינו הפתרון.

.

אתה צודק, הפלאפון שלי מכובה כבר 3 חודשים.
מאז אני משתמש רק בשני

אם משתמשים בו בצורה חכמה ולא מוגזמת, אני לא רואה מה הוא כל כך מפריע לך.
נכון שפעם הסתדרנו בלעדיו מצוין, אבל פעם גם הסתדרנו בלי חשמל מצוין ובלי מים זורמים..
וגם בלי שום קידמהאנשים הסתדרו מצוין.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

זה נכון. אבל התמכרתי כמו רבים אחרים בעם הזה.
לצורך הענין, מה יש לכל הרוחות לאנשים -ואני לא היחיד כמובן - לקחת טלפון נייד לתוך הופעה של שלמה ארצי או לתוך אולם תיאטרון .ולמרות שמבקשים מכולם לכבות את המכשירים כי זה מפריע -ועוד איך מפריע- אנשים לא מכבים אלא מעבירים לרטט.
איזו הודעה חשובה מחכה להם? ננחיח שהבורסה בניו יורק נפלה, אז מה? הוא יתא באמצע ההופעה למכור מניות?
הרי הבורסה כבר נפלה . וכך הלאה.

היתי לפני שנה בטורקיה וטילנו באיסטנבול . עלינו על אוטובוס עם חבר ישראלי והוא דיבר לארץ מהנייד.
האנשים על האוטובוס רצו לרצוח אותו במבטם ואז הסתבר לו שאסור בטורקיה לדבר בנייד באוטובוס ,יש סימון ואיש לא מפר את ההוראה. הנהג דרש מהחבר הזה לדת מהאוטובוס בגלל שהוא הפר ההוראה והוא בכלל לא הבין מה רוצים ממנו , -האמת גם אני בתחילה לא הבנתי עד שראיתי הסימון.

אצלנו זה גם בנהיגה וגם במסעדות במהלך ארוחות -פשוט גועל נפש, במהלך נסיעה במוניות שירות / אוטובוסים / רכבות כשכולם שומעים את ההבלים של הדודה או הילדה .

וגם אני הגעתי לרמת התמכרות מטורפת.

בנתיים אני בגמילה . נראה הלאה. אני מניח שבמסגרת העבודה איאלץ להשתמש במכשיר - ובעצם למה? הרי אני רוב הזמן יושב במשרד, אז שיתקשרו לטלפון הקווי. אבל נניח שאיאלץ להמשיך -אחרי שעות העבודה -המכשיר נשאר במשרד .

אין לך אדם שאין לו שעה.

לגבי העברה לרטט או שקט במקום לכבות זו תוצאה של הצורה בה פועלת הרשת הסלולרית. אם הטלפון כבוי ומי שהתקשר אליך לא השאיר הודעה בתא הקולי, אין לך אפשרות לדעת מי חיפש אותך.
כאשר הטלפון על שקט או רוטט, הנתונים נשארים בטלפון הסלולרי כ"שיחות שלא נענו".

חברי כנסת ישרים

בלי חשמל, בלי כלי רכב מנועיים, עם יותר לכידות משפחתית, ....


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.theage.com.au/ffximage/2006/10/06/amish_buggies_wideweb__470x311,0.jpg]

נסיעה משפחתית


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.amishillinois.com/images/amish/amish_parking_lot.jpg]

מגרש חניה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.benettontalk.com/Amish%20phone.jpg]

טלפון ציבורי

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

את זה אומרים אלה שתקועים בתוך החברה המשונה והלוחצת הזאת. מעט ה"פליטים" ממנה - אומרים אחרת...

אולם, האם לא התקשרת לאף סלולרי במשך אותו השבוע?
אם אכן הצלחת להסתדר גם בלי להתקשר לסלולרי, אז אשריך.
אם לא, אז יש כאן אלמנט ניצול מסוים. אתה מנצל את זה שלאחרים יש סלולרי כדי להמנע ומהחזיק אחד כזה בעצמך.

ולכל מי שטוען שלפני 20 שנה הסתדרנו נפלא ללא סלולרי, תחשבו שוב פעם.
אני זוכר שאנשים נאלצו לקבוע מראש מקום מפגש ושעה מדויקת, ואם רצית לעשות שינוי של הרגע האחרון היית צריך למצאו טלפון ציבורי (אם לא היית בבית) ולהתפלל שזה שקבעת איתו להפגש לא יצא עדין מהבית.

לטלפון הסלולרי יש מגרעות, אני מכיר אנשים שמוציאים מאות ואלפי שקלים בחודש על סלולרי (ואני לא מדבר על צרכי עבודה). אולם אני מאמין שהבעיה היא באותם אנשים ולא במדיה הסלולרית שבסה"כ נותנת שירות מסוים ועל המשתמש בו להחליט מה אופן השימוש ותדירות השימוש.

חברי כנסת ישרים

יש במדיום הזה (המשיבון) משהו מאוד מנוכר.
לא אוהב להשאיר הודעות, ולא מחזיק במשיבון.

גם אם שיחות למשיבון היו חינם,
עדיין אני חושב שלא הייתי משתמש בו.

יש כ"כ הרבה הזדמנויות ליצור קשר עם אנשים כיום,
להתקשר עוד 5/30/60 דקות, לשלוח SMS, פשוט להופיע על השיחות שלא נענו...

המשיבון הומצא בזמן הטלפונים הנייחים, כאשר אנשים שיצאו את ביתם רצו לא לפספס שיחה או הודעה חשובה, בזמן שהטלפון הנייח היה אמצעי התקשורת הכי מהיר וזמין. איזו סיבה יש היום להשתמש במשיבון? או כשאתה בשיחה ומישהו מתקשר אליך בו זמנית, או כשאתה לא זמין. בשני המקרים, אתה תהיה זמין תוך זמן סביר, וגם אם לא (ובמיוחד אם לא) אין טעם להשאיר הודעה למי שאינו יכול לקבל אותה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

היום התבגרתי.. הוא משמש בעיקר כ- MP3...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.