מבלי להכנס לפוליטיקה, מה כן צריך לעשות ומה לא...

אבל התמונות ששודרו הערב בחדשות מראות עד כמה אנחנו מנותקים.
עד כמה אנחנו, שגרים מחוץ לטווח התופת, לא קולטים מה עובר על הילדים המסכנים הללו.
מקור ההשוואה היחיד שיש לי כאזרח- זו מלחמת המפרץ בשנת 91',
אשר היתה אפיזודה טראומטית, גם לנו כמבוגרים.
איך היינו קופצים בבהלה מרעש אופנוע שהזכיר אזעקה- חודשים אחרי שהסתיימה המלחמה, שנמשכה רק חודש.
והילדים הללו?
אלוהים ישמור, זו דרך חייהם- ולא רואים את הסוף באופק !!!

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

אתן לך עוד מס' נקודות התייחסות שתכנס לפרופורציות.
1.תושבי קרית שמונה. חיו שנים רבות ועדיין בצל איום הקטיושות מלבנון.
2.תושבי הגליל העליון שחיו שנים לא מעטות תחת אותם האיומים פיגועי מחבלים וחדירות.
3.תושבי עמק בית שאן בתקופת הפתח לנד בעבר הירדן סוף שנות ה60 .
4.תושבי עמק הירדן שחיו שנים רבות בצל האיום הסורי והפגזות ממושכות שנים על שנים מרמת הגולן.
5.תושבי לב מדינת ישראל שחיו 3-4 שנים תחת איום המחבלים המתאבדים של הפלשתינים.
אני זוכר את כולם .הצד השווה שכולם סבלו ולא נהנו במיוחד מהסבל שלהם.
השונה? אולי התקשורת שמפמפמת לאזרחי ישראל על מסכנות תושבי שדרות ועוטף עזה.
אני אומר שהם סובלים ובאמת זה לא טוב ולא נכון וממשלת ישראל צריכה לטפל באיומים הללו עד היסוד .
ומצד שני לא צריך גם להגזים. האיום הוא איום יחסית קל (כמובן שכל נפגע הוא 100% נפגע בעצמו) אבל באמת שלא צריך להגזים.
אישית נראה לי שמזמן הענין היה יכול להפתר אבל ממשלת ישראל דווקא מעונינת בספין הזה כהטרדה מתמשכת .זה מסיט את דעת הקהל מהענינים החשובים של השחיתות השלטונית .
היות שאולמרט הוא יורשו החוקי של שרון שהיה מלך הספינים -גם כאן הוא מגייס את סבלם של תושבי שדרות למיסוך המסכים ולבלבול דעת הקהל ממעשיו הנלוזים.

אין לך אדם שאין לו שעה.

(בשביל זה יש לי פורום אחר... ),
אבל הטיעון ש"גם אחרים סבלו" אינו מעינינו של יוסי בן החמש,
אשר נמצא בחרדה מתמדת ונמשכת.

הרציונל שאתה מנסה לשוות לדברים הוא נכון אולי עובדתית,
אבל אני מדבר דרך הפריזמה המצומצמת והאישית כל כך של אלה שגדלים שם תחת איום יומיומי מתמיד.

לא נכון להשות את איום המתאבדים בגוש דן, למה שקורה בשדרות
מהטעם הפשוט שבשדרות אנשים אינם בטוחים גם בביתם.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

העובדה שהילדים כל כך מבוהלים, היא בחלקה לפחות אשמתם הישירנ של ההורים שמתנהגים בהיסטריה. הגורל היהודי והישראלי העמיד דורות רבים תחת סכנות - רובן גדולות יותר מאשר הקסאמים - ובדרך כלל החוסן הנפשי שגילינו כעם היה גדול יותר. ההורים בשדרות אינם בוחלים משימוש בילדים לצורך דרישות מן הממשלה. זה עצוב מאוד. ההורים חייבים להיות צוק של בטחון ונחמה לילדים.

ואם לא ברור למה אני מתכוון אז אזכיר לך את "החיים היפים" של בניני, ומה עושה שם האב למען בנו. זה כמובן סרט, קומדיה אירונית מרה, אבל הקונספט הוא נכון: ההורם צריכים לשאת על גבם את רוב המשא.

ציטוט:

ההורם צריכים לשאת על גבם את רוב המשא.

המדינה צריכה לשאת את רוב המשא, ולא לצאת בהצהרות "יש מספיק מיגון הכל טוב" ולהתראות. אי אפשר להכחיש ששדרות מוזנחת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דוק05 המדינה צריכה לשאת את רוב המשא, ולא לצאת בהצהרות "יש מספיק מיגון הכל טוב" ולהתראות. אי אפשר להכחיש ששדרות מוזנחת.

בעיני המדינה היא אני ואתה והם . המדינה אינה השלטון .אמנם, השלטון הוא נציג העם והוא אמור להביא לידי ביטוי את רצון העם בתחומים השונים ואלה שנבחרו אמורים להביא זאת לידי ביטוי.

יהיו גרועים -בבחירות הבאות - לטאטא אותם הביתה .

בנתיים יש אחריות לא רק לראשי השלטון אלא כמו שאמר ג'ו גם לפרטים שצריכים לשלוט בגורל עצמם ולדואג לילדיהם.

אין לך אדם שאין לו שעה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פשוט בנתיים יש אחריות לא רק לראשי השלטון אלא כמו שאמר ג'ו גם לפרטים שצריכים לשלוט בגורל עצמם ולדואג לילדיהם.

זה רק בדרך אחת אפקטיבית-
לארוז את המטלטלין ולעזוב את העיר.
כל דרך אחרת היא רולטה רוסית שבה לאט לאט התוף מתמלא בכדורים נוספים- וסיכויי ההשרדות הולכים ופוחתים.

ועוד משהו- בחייאת. תקשיבו טוב למה שאתם אומרים-
הילדים נכנסו להיסטריה כאשר נפל קסאם מטרים ספורים מהם רק בגלל התנהגות ההורים?
הילדים נכנסו להסטריה כי הם ראו את המוות במרחק מטרים ספורים.
וחוץ מזה, אנחנו מצויינים בלתת עצות להורים ("לא להיות היסטריים") כאשר אנו ניצבים מחוץ לטווח הרקטות...

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

ציטוט:

במקור נכתב על ידי juda זה רק בדרך אחת אפקטיבית- לארוז את המטלטלין ולעזוב את העיר. כל דרך אחרת היא רולטה רוסית שבה לאט לאט התוף מתמלא בכדורים נוספים- וסיכויי ההשרדות הולכים ופוחתים ציטוט: גם לעזוב את המקום היא דרך לגיטימית .איני שולל אותה רק כאשר זאת הדרך האחרונה. ועוד משהו- בחייאת. תקשיבו טוב למה שאתם אומרים- הילדים נכנסו להיסטריה כאשר נפל קסאם מטרים ספורים מהם רק בגלל התנהגות ההורים? הילדים נכנסו להסטריה כי הם ראו את המוות במרחק מטרים ספורים

יש מספר דרכים להתמודד עפ החרדות. הפאניקה שמשדרים המבוגרים (לא רק ההורים) במקום אינה מיטיבה עם הילדים. זאת הסיבה שהבאתי לך מקרים מהעבר , גם שם היתה סכנת חיים -ולא התנהגו כך. אני חושב שהחודרנות המכוערת של התקשורת מוסיפה לבלגן.

.

ציטוט:

וחוץ מזה, אנחנו מצויינים בלתת עצות להורים ("לא להיות היסטריים") כאשר אנו ניצבים מחוץ לטווח הרקטות...

שמע, אני היתי בטווח הטילים במלחמת המפרץ ולא עזבתי יחד עם בני משפחתי .היו הרבה שעזבו -אני יודע -אבל אנחנו נשארנו. כך שאיני רק נותן עצות מבחוץ.

אין לך אדם שאין לו שעה.

ציטוט:

שמע, אני היתי בטווח הטילים במלחמת המפרץ ולא עזבתי יחד עם בני משפחתי .היו הרבה שעזבו -אני יודע -אבל אנחנו נשארנו. כך שאיני רק נותן עצות מבחוץ.

מלחמת המפרץ איננה דוגמא ברת השוואה, היא נמשכה חודש ימים, המצב בשדרות נמשך 7 שנים...

המדינה הינה הממשלה והמסדות המדינה: צבא, משטרה מס הכנסה וכו'

מה זה לשלוט בגורלם?
אז אולי מחר יפסיקו לעצור עברינים מתוך טענה שאתה צריך לדאוג לגורלך ואולי אפשר להרחיב גם ע"י הפסקת מתן שירותי בריאות, הרי כל אזרח צריך לדאוג לגורלו. המדינה (דהיינו ממשלה ושאר ירקות) אמורה לדאוג לבטחון אזרחיה!

נ.ב. השתמשתי במונח מדינה ולא ממשלה:
1. כדי לא לתת נופח פוליטי לדיון
2. ישנם גורמים נוספים כגון הצבא

כי התשובה שלך נכונה - אבל לא רלוונטית.

אני דברתי על מה שההורים - מקור הסמכות הנחמה והאבהב בשביל כל ילד - משדרים. אתה רוצה שהמדינה תושיב את הילד על ברכיה תלטף את ראשו ותגיד לו - "אל תדאג הערבים האלה פקששנים איומים."

בשני לספטמבר, יום תחילת הלימודים,
כאשר כל התחום האוירי של צפון מזרח רצועת עזה היה מכוסה בכלי טייס אשר חיפו על יום הלימודים הראשון.
ולמה הם עשו את זה ביום הלמודים הראשון? בשביל היחצ"נות.
ולמה הם לא המשיכו ביום השני?-
כי המדינה לא מוכנה להשקיע עד כדי כך בשלומם של ילדי שדרות.

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

לשמחתי אני לא עו"ד, איך היתי חי עם עצמי לאחר העיסקת טיעון הראשונה?

המדינה לא צריכה להושיב ילד על הברכיים, אבל היא כן יכולה לדאוג טיפה יותר לבטחון והיא כן יכולה להקל על הילדים, אבל למה לעשות זאת אם יש את גיידמאק?

אין תחליף להורים שדואגים להרגיע את ילדיהם, גם בתנאים אובייקטיביים קשים. בניני כבר אמרתי?

לא טענתי שאין זה מתפקיד ההורים, אבל לא רק שלהם.... בטח לא לאורך זמן.

LA VITA E' BELLA זה עדיין סרט מבויים, אמנם עם מסר מאוד חזק ויפה, אבל עדיין אנחנו לא חיים בסרט.

אין זה תפקיד ההורים לפתור את המצב, למרות שזה מחובתם לפעול לשם כך, אבל כל עוד המצב הוא כפי שהוא, בהחלט זו בראש ובראשונה וכמעט באופן בלעדי משימת ההורים לספק לילדים משענת, ולרכך את תחושת המצוקה והאין אונים.

ודרך אגב, הסרט של בניני עשוי היטב, אבל מעצבן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Sam Weller אין זה תפקיד ההורים לפתור את המצב, למרות שזה מחובתם לפעול לשם כך, אבל כל עוד המצב הוא כפי שהוא, בהחלט זו בראש ובראשונה וכמעט באופן בלעדי משימת ההורים לספק לילדים משענת, ולרכך את תחושת המצוקה והאין אונים. ודרך אגב, הסרט של בניני עשוי היטב, אבל מעצבן.

הכל טוב ויפה אך אין זה אומר שמדינת ישראל יכולה להתנער מאחריות ולהטיל הכל על תושבי המקום.
למה מעצבן?

בשעה שאפשר להתווכח על התנערותה מהאחריות למצב הבטחוני של תושבי שדרות (עם העמדה הזאת אני מסכים והוחלט שלא נפתח את הנושא לדיון כאן), הרי שלגבי המצב הפסיכולוגי של הילדים המדינה עושה את המיטב משום שאין דבר אפקטיבי יותר מאשר לקיים שגרת לימודים.

לגבי הסרט, ראה תגובה שלי בפורום היסטוריה:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%E1#post1700859

לא כל כך הבנתי את התגובה שלך לסרט...

בהקשר של הדיון שלנו כאן, אכן הסרט מביא סיפור על אב שיוצר לבנו מציאות אלטרנטיבית על מנת לאפשר לו להתמודד עם אימי השואה. הסרט ללא ספק עשוי בכשרון רב מכל בחינה שהיא. מה שאותי, וגם את קובי ניב, מעצבן בסרט זה שבניני עושה את אותו הדבר לקהל הצופים שלו. התמונה שהוא יוצר בכל הנוגע לאנטישמיות, לרדיפת יהודים, והשואה עצמה היא מרוככת באופן מוגזם ושלא לצורך. זה מגמד את הארוע ההסטורי למימדים כאלה שמדובר במשהו שהוא אנלוגי להכחשת שואה. אני לא מוצא בזה זדון, במובן זה שאינני חושב שבניני חושב שהשואה לא התרחשה ושמשמעותה זניחה ועל פי תפישה זו הוא עיצב את הסרט, אבל אני חושב שהוא התרשל מאד בכל האמור למסרים בתחומים שהם מעבר ליחסי האב והבן. קובי ניב שיפוטי הרבה יותר ממני כלפי בניני ואני ממליץ מאד על הספר שלו, משום שגם מי שלא יסכים לבסוף עם הניתוח, יוכל להשכיל רבות מהניתוח הדקדקני.

אולי זו מטרת הסרט, לספר את סיפור המשפחה בשואה ולא את סיפור השואה.
לאירופאים יש את הדפקט לנסות למזער את חומרת השואה, זה לא רק בניני....

זה לא אומר שבשל כך השואה ואנטישמיות צריכות להיות מסוות באופן כל כך קיצוני מבחינה ויזואלית ומבחינת הופעתן בעלילה.

אבל לצערנו מדובר בתופעה מעבר לבניני....
השוואה בין השואה לבין המצב בשטחים הפך לשגרה באירופה, וקשה להסביר להם, פשוט קשה!

אבל לצורך ההדגמה של תפקיד ההורים, לתמוך נפשית בילדיהם, מבלי לגרוע כהוא זה מן הצורך של המדינה לתמוך צבאית ומדינית, אין דוגמה טובה יותר. מטרתה של סאטירה היא להצביע על תופעה/ארוע ודרך הטיפול בה באמצתעות הגזמה פראית.

רק תספק להם תנאים מתאימים והם יפתחו מנגנוני התמודדות. הבעיה היא שבהכללה ההורים לא יוצרים לילדים את התשתית הפסיכולוגית הנכונה, אלא הם משדרים פחד וחוסר אונים. תשווה את זה לתקופות אחרות שהוזכרו פה שבהן האתוס הלאומי של העמידה איתן אפשר למשפחות לקיים שגרה בתנאים דומים או קשים יותר.

השאלה האם העובדה הזו צריכה להפוך לשיטה? אם כן הם יכול להסתגל לעוני (הרי בעבר "עברנו את תקופת הצנע"), לבי"ס גרועים, ואולי גם להורים אלימים.... צריך לנצל את ההסתגלות שלהם על מנת להקל ולא כפתרון.

אבל הפתרון הוא במגרש הביטחוני - מדיני, ולא במגרש הרגשי שהוא נחלתם של ההורים.