למרות שירושלים, לפחות העיר העתיקה ומקום המקדש, מופיעה כדרישה פוליטית פלסטינית מאז שחרורה מהכיבוש הירדני לפני יותר מ-40 שנה, חשוב לזכור כי העיר מעולם לא הייתה בירה של שום ישות אסלאמית, ואפילו לא בירת אזור פלסטין לאחר הכיבוש המוסלמי במאה השביעית. הבירה הייתה רמלה.

כדי לענות על השאלה מהיכן צמחה קדושת ירושלים בדת שנוסדה והתפתחה במדבר הערבי וכיצד זכתה להתייחסות אסלאמית למרות שאינה מופיעה בקוראן אפילו לא פעם אחת צריך להתחקות אחרי גלגולי רעיון קדושת ירושלים באסלאם.

נביא האסלאם, מוחמד, רצה למשוך אל דתו שלושה שבטי יהודים שחיו בנוה מדבר בשם "ח'יבר" על יד העיר אלמדינה, ולשם כך קבע לקהילת המוסלמים את כיוון התפילה צפונה, לירושלים, כמו היהודים. לאחר שנוכח שהיהודים אינם מאמצים את האסלאם הוא חיסל אותם באכזריות והפנה את התפילה דרומה, לעיר מכה שאותה הוא כבש מאוחר יותר, וירושלים נזנחה.

עד יום מותו בשנת 632 לא ביקר מוחמד בירושלים. 25 שנים לאחר מותו של מוחמד הועברה בירת האימפריה המוסלמית ממכה לדמשק, על אפם וחמתם של הנאמנים למוחמד ולמורשתו, ובדור שלאחר מכן הפכה דמשק, בזכות השלל, הביזה והמלקוח שבזזו המוסלמים בפרס, בביזנטיון ובמקומות רבים אחרים, לעיר עשירה ומושחתת מבחינה מוסרית. מצבה המוסרי הירוד גרם לנאמנים למורשת מוחמד להכריז על תושבי דמשק ככופרים, ולכן התארגנו בשנת 682 תחת פיקודו של עבדאללה בן אלזובייר, מרדו בח'ליף ומנעו מתושבי דמשק מלעלות למכה לחג'.

ירושלים באסלאם אינה יותר מאשר עניין פוליטי: מוחמד מנסה לבסס את מעמדו בעיני היהודים באמצעות התפילה אליה, הח'ליפים מדמשק מאמצים אותה כמקום עליה לרגל עקב בעיה פוליטית של המרידה במכה, צלאח א-דין משתמש בה להלהיב לוחמים, והפלסטינים כיום אימצו אותה כחותם הכשר דתי למדינתם אם וכאשר תקום.

לכתבה המלאה

מדוע אנחנו משתפים פעולה עם השקר הערבי הזה?

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'