כתבה של יוסי מלמן ב"הארץ" של יום 6.9.07:

רוכב שמים

במהלך מלחמת לבנון השנייה הזעיק צה"ל כמה מעובדי רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה) לבצע בעבורו משימה רגישה. הם התבקשו להסתפח לגדוד בגזרה המזרחית ולהפעיל את "עפרוני זהוב", מטוס זעיר ללא טייס. זה מטוס במשקל של כ-6 קילוגרמים, שנושא מצלמה במשקל קילוגרם אחד. המזל"ט של רפא"ל הצטרף ל"סקיילרק", מזל"ט דומה של חברת אלביט מערכות, שהופעל באותה מלחמה בגזרה המזרחית.

הביצועים של שני המזל"טים, לטענת החברות וקציני צה"ל, היו מוצלחים ביותר. הם סיפקו מידע מודיעיני חשוב והצילו חיי אדם. הצלחתם רק מחזקת את ההכרה של משרד הביטחון וצה"ל בצורך להכניס מוקדם ככל האפשר את מזל"טים לשירות פעיל ומבצעי בחיל היבשה.

לשם כך עומד משרד הביטחון, באמצעות אגף מפא"ת (מינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), לפרסם בקרוב מכרז להצטיידות בעבור מפקדת זרועות היבשה (מז"י). שם הקוד של המיזם הוא "רוכב שמים". מדובר באספקת 70-100 מערכות בהיקף של 20-30 מיליון דולר. בכל מערכת יהיו שלושה מטוסים, ועליהם מטע"ד (מטען ייעודי), או במלים אחרות מצלמה. למעשה מדובר בשתי מצלמות, אחת לראיית יום והשנייה לראיית לילה.

ביצועיו של המזל"ט תלויים במשקלו, בכושר הנשיאה שלו, ביכולת התמרון, בהשפעת רוחות על תעופתו ובעמידות המצלמה למכה שתספוג בנחיתה. מזל"טים מסוג זה נמנים עם משפחה שקרויה "מתחת לעננים". הם אמורים לטוס בשקט מרבי בגובה נמוך, כדי לא להתגלות, למרחק של קילומטרים אחדים, ולשגר לתחנת הבקרה צילומים על תנועות אויב.

אבל פרסום המכרז מלווה במאבק קשה, שנושא לעתים אופי מכוער של השמצות, רמיזות לאי-סדרים, בזבוז כסף והתנהלות לא עניינית. חמש חברות לפחות מתעתדות להשתתף במכרז: אלביט מערכות, התעשייה האווירית (שם הקוד של המזל"ט שלה הוא בירד-איי-400), רפא"ל, אירונאוטיקס (שם הקוד אורביטר) ורותם תעשיות, שהיא זרוע השיווק של הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), הלא היא הכור הגרעיני בנגב.

רותם מתמודדת על המכרז (בשם הקוד כספר) בשיתוף טופאי ויז'ן, חברה קטנה המייצרת בלוני תצפית, מצלמות ומזל"טים. רפא"ל ניגשת למכרז יחד עם בלובירד, חברה קטנה שהקים רונן נדיר, יוצא חיל האוויר, שאליה הצטרפה לאחרונה קבוצת משקיעים בראשות האלוף (מיל') דורון אלמוג, שגם רפא"ל שותפה בה.

המיזם התחיל לפני יותר מארבע שנים. מפא"ת פירסמה ב-2003 מכרז לרכישת כמה דגמים לבדיקה (אבלואציה). במכרז זכתה אלביט מערכות, שהצעתה הועדפה על פני זו של התעשייה האווירית. כמה מהמזל"טים של אלביט נמצאים מאז בשימוש מז"י, שבוחנת את הביצועים. אלה הם המזל"טים שהשתתפו במלחמת לבנון.

על סמך בדיקה זו בשיטת טעייה וניסוי, נקבעו אפיוני המכרז. למעשה הודיעה מינהלת המיזם כבר ב-2003 לחברות המעוניינות כי בכוונתה לפרסם מכרז להצטיידות בתוך זמן קצר יחסית. אלביט מערכות הניחה אז כי זכייה באבלואציה העניקה לה יתרון לקראת המכרז. אבל המכרז מתעכב זה כשלוש שנים. העיכוב הזה מעורר אצל כמה מתמודדים תחושה שאולי היה למישהו עניין להמתין, כדי לאפשר למתמודד אחר, רפא"ל, להיערך.

מה עוד שלפחות שניים מעובדי רפא"ל קשורים למפא"ת. אחד הועסק בה בתקופת שנת השבתון שלו והשני משמש כיום ראש מחלקה במפא"ת. ממשרד הביטחון טוענים כי לא היה בהעסקתם שום חשד לניגוד עניינים. במינהלת המיזם דוחים בתוקף את כל הרמיזות ומגדירים אותן "מרושעות" ו"חסרות שחר". לטענתם, הם מנהלים את המיזם כראוי בליווי משפטי של יועצת משפטית של המשרד, לפי כל הכללים והנהלים. הם מסבירים כי לא היתה כל כוונה לפרסם מכרז לפני כמה שנים, משום שתהליך הבדיקה והפיתוח אורך זמן.

גם ברפא"ל דוחים מכל וכל את השמועה כאילו יש מישהו במשרד הביטחון שמעדיף אותם על פני המתחרים, ומציינים כי מדובר בתחרות קשה ופתוחה בין יצרנים בעלי ניסיון. ביוני 2007 שיגרה מינהלת הפרויקט מכתב תחת הכותרת "רוכב שמים התראה ליציאה למכרז", שבסעיף שלוש שלו נכתב כי "במסגרת המכרז, יוכתבו מטע"די קונטרופ, מטע"דים שישולבו במערכת 'רוכב שמים'". על המכתב חתום מנחם ינקו, ראש ענף מעט"ר (מערכה לטילים ורקטות) במפא"ת. ינקו הוא סגן אלוף, מפקד גדוד, שמועסק עתה בהשאלה במשרד הביטחון. קונטרופ היא חברה לייצור מצלמות וציוד אופטרוני (אופטי ואלקטרוני).

העובדה שמינהלת המיזם מכתיבה למי שרוצה להשתתף במכרז לרכוש אך ורק את המצלמה של קונטרופ היא בסיס לאחת הטענות הקשות הנשמעות. אנשי מפא"ת מאשרים כי אכן זו דרישת המכרז. הם גם מודים כי כבר לפני חמש שנים התקשר משרד הביטחון עם קונטרופ בחוזה, ללא מכרז, לפתח את המטע"ד. עלות הפיתוח הסתכמה מאז ב-4 מיליון דולר. יותר ממחצית הכסף בא מתקציב משרד הביטחון. גם כאן היה מעבר של עובד שמעורר סימני שאלה אצל כמה מהמתמודדים. עובד במחלקת מעט"ר עבר לקונטרופ.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי העובד בכל שנות עבודתו במפא"ת לא היה קשור לפרויקט. במפא"ת מדגישים כי החוק מאפשר להם להתקשר בהתקשרות של "ספק יחיד" ללא מכרז, וכי מתחילת המיזם היתה כוונה להכתיב את התנאי שהמצלמה תהיה מתוצרת קונטרופ. לדבריהם, מדובר במטע"ד (הם מכנים אותו "מטעדון"), על בסיס רעיון ייחודי של קונטרופ. הם מוסיפים כי הפיתוח של קונטרופ הצליח, נבדק בצה"ל וביצועיה של המצלמה עולים להערכתם על ביצועים של כל מטע"ד אחר מסוגו הקיים בארץ ובעולם. יתר על כן, לטענתם ההפרדה בין המנשאה - המטוס - לבין מטענו הייעודי רק משכללת את התחרות.

העובדה שחברת אירונאוטיקס, העומדת להשתתף במכרז של "רוכב שמים" והיא שותפה ב-18% בחברת קונטרופ, אינה מטרידה גם היא את אנשי מפא"ת. לדבריהם, לפי ייעוץ משפטי שקיבלו, עובדה זו אינה מעניקה שום יתרון לאירונאוטיקס על פני המתחרים האחרים. במפא"ת מוסיפים כי קונטרופ קיבלה הנחיה לשתף פעולה עם כל מי שמבקש להתמודד במכרז ולספק לו את כל הנתונים והמידע על המצלמה, והיא אכן עושה זאת. במלים אחרות, לפי מפא"ת הכל תקין בממלכתם והם מנהלים את מכרז "רוכב שמים" כפי שהם מנהלים עוד מאות מכרזים לפיתוח והצטיידות אמצעי לחימה עבור צה"ל.

במז"י מרוצים מניהול המיזם, ואומרים כי פרט למחלוקות מקצועיות מזדמנות עבדו כל הגורמים בשיתוף פעולה מלא, ומדגישים כי זו תהיה הפעם הראשונה שחיל יבשה יפעיל כלי אווירי ללא חיל האוויר.

אם תקיש "רוכב שמיים" בגוגל תגיע לאתר צה"ל ושם פירוט מסלול הלוחם המפעיל כטב"מ מסוג זה.
המערכת הוצגה כבר כמבצעית בערב מורשת מערך הכטב"מ שנערך לפני כחודש בבסיס פלמחים, ופועלת במסגרת חיל התותחנים.


http://www.nrg.co.il/online/1/ART/876/253.html
http://www.aka.idf.il/giyus/general...067&docId=31507

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

זה נוגד את הכתבה? אני לא מעורה בתחום או ביחידה הספציפית, אבל במערכת תמיד היו יחידות פעילות בתחום מסויים, עוד לפני קליטה מלאה ואספקה סדירה של המערכת/אמל"ח המרכזיים. יש מספר דוגמאות בזכרוני של קיום במקביל של מערכות שונות ניסיוניות ו/או סדירות, המופעלות עד לבחירה בתצורה הסופית. שלא להזכיר שבניית מערך הדרכה ואחזקה עוד לפני קליטת הכלי הראשון ביחידה מבצעית הוא דבר נפוץ ורצוי לדעתי. כמו כן, חיל/מערך כלשהו יכולים להציג את המערכת כמבצעית בכנסים כמה שירצו, אבל בסופו של דבר מה שקובע זו מצבת הכלים הכשירים הקיימים פיזית ביחידת הקצה.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

השחיתות בתחום קשרי הגומלין בין צה"ל לתעשיות הבטחוניות איננה חדשה.
מפליא הוא שאף אחד אינו דורש תקופת צינון לקצינים בכירים העוסקים בתחום האמל"ח לפני שהם
פונים לתעשיות שרגע קודם ניהלו מולן מו"מ עיסקי...
קשה להאמין שלינדנשטראוס יצליח לשנות משהו.

w w w . h a a r e t z . c o . i l
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
עודכן ב- 10:01 30/10/2008
חשאי בחמישי | במשרד הביטחון לא סומכים על אנשי הכור בדימונה

? הצעה שהגישה הקריה למחקר גרעיני למכרז הצטיידות של צה"ל במזל"ט נופתה על ידי משרד הביטחון בטענה שלאנשי הכור אין הכישורים לניהול פרויקט צבאי מסוג זה. במשרד אומרים ש"המכרז מבוצע על פי הכללים"

מאת יוסי מלמן

זה נשמע מעט מוזר, אך משרד הביטחון החליט כי לאנשי הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) בדימונה אין יכולת לנהל פרויקט צבאי. ליתר דיוק מדובר ב"רותם תעשיות", זרוע היישום והשיווק הטכנולוגי של הכור הגרעיני בדימונה, שמנסה זה כמה שנים למנף את הידע שנצבר בכור כדי לפתח ולמכור טכנולוגיות, מוצרים ושירותים, לשווקים אזרחיים וצבאיים בארץ ובחו"ל. בין השאר, היא ניגשה לפני כשנה למכרז של משרד הביטחון לאספקת מטוס זעיר ללא טייס (מזל"ט) לגדודים של מפקדת זרוע היבשה (מז"י). שם הקוד שהעניקו בצה"ל ובמשרד הביטחון למטוס הזעיר הנדרש הוא "רוכב שמיים".

מדובר בכלי מלחמה זעיר שצריך להיות, על פי דרישות המכרז, קל יחסית, נוח לנשיאה, ופשוט להפעלה בידי כמה חיילים. הוא אמור לטוס בשקט מרבי בגובה נמוך של עד 150 מטרים כדי שלא להתגלות, ולמרחק של עד עשרה קילומטרים, ולשגר לתחנת הבקרה שלו צילומים על תנועות אויב "מעבר לרכס". בצה"ל מחכים בכיליון עיניים למערכת. כבר ב-2003 הכניס צה"ל לשימוש ניסיוני כמה מערכות שפותחו בידי רפא"ל ("סקיילייט בי") ואלביט ("סקיילרק"). המערכות, שחלקן נמכרו כבר לצבאות זרים ונעשו בהן שימוש במלחמות בעיראק ובאפגניסטאן, נוסו גם בתנאי קרב במלחמת לבנון השנייה ובפעילות מבצעית בעזה.

אך למרות הצורך המבצעי, שרק התעצם כתוצאה מלקחי המלחמה בלבנון, עיכב משרד הביטחון במשך שנתיים את הוצאת המכרז. בין היתר, הדבר נבע מכך שאף שמדובר במכרז הצטיידות, האחריות לניהולו הופקדה בידי מנהלת פיתוח תשתיות טכנולוגיה ואמצעי לוחמה (מפא"ת) ולא בידי מנה"ר (מנהל הרכש), כפי שמקובל בדרך כלל. זה נעשה משום שמפא"ת העניקה כבר לחברת "קונטרופ", שבה מושקעת חברת "אירונאוטיקס", מענק של כשני מיליון דולרים לפתח את המטע"ד (מטען ייעודי, במקרה זה מצלמה). קונטרופ, שהשקיעה מכספה שלה עוד שני מיליון דולרים, פיתחה שתי מצלמות, אחת ליום ואחת ללילה. כדי להחזיר לעצמה את כספי השקעתה החליטה מפא"ת, למגינת לבם של יצרנים אחרים בתעשיות הביטחוניות, כי אחד מתנאי הסף להגשת ההצעה במכרז הוא להצטייד במטע"ד של קונטרופ. כשכבר יצא המכרז לדרך, הוא היה מלווה בסדרה של טענות, השמצות ורינונים על ניגודי אינטרסים, כפי שדווח כבר במדור זה ביולי 2007. במשרד הביטחון הכחישו אז את טענות המתמודדים במכרז והדגישו כי הוא מתנהל ללא דופי ועל פי כל כללי המנהל התקין, בדיוק כמו מאות מכרזים אחרים להצטיידות במערכות נשק שהמשרד מוציא.

לפי המכרז, תהליך ההצטיידות של מז"י ייעשה בשלבים במשך כמה שנים ובעלות כוללת של כ-30 מיליון דולרים. יש כוונה לרכוש בין שבעים למאה מערכות והזוכה במכרז מתחייב לספק שירותי תחזוקה ולבנות סימולטור (מכשיר הדמיה), שיאמן ויכשיר את החיילים למשימת הפעלתו של "רוכב שמיים".

חמש חברות ניגשו למכרז. אלביט מערכות, תעשייה אווירית, רפא"ל, אירונאוטיקס ורותם תעשיות. רותם תעשיות מתמודדת על המכרז בשיתוף "טופ אי ויז'ן", חברה קטנה המייצרת בלוני תצפית, מצלמות ומזל"טים. רפא"ל ניגשת למכרז יחד עם "בלובירד", חברה קטנה שהקים רונן נדיר, יוצא חיל האוויר, שבה השקיעה חברת "אתלון גלובל סקיוריטי" בראשות האלוף (מיל) דורון אלמוג ואשר גם רפא"ל שותפה בה.

מנהלי המכרז בחנו את ההצעות שהוגשו לפי שלוש אמות מידה מרכזיות: ההיבט הטכנולוגי (קרי איכות הביצועים), ההיבט הכספי ויכולת ניהול מיזם ההצטיידות. במפא"ת סיימו למעשה את כל שלבי הבדיקות, שרבות מהן נעשו בשטח, והם אמורים בימים אלה להגיש את ממצאיהם ולהחליט מי הזוכה.

אף שאין עוד החלטה רשמית, נודע כי ההצעה של התעשייה האווירית, שמתמחה בייצור מזל"טים גדולים, לא התקבלה בשל אי עמידה בדרישות המפרט הטכני, משום שהמזל"ט שוקל יותר ממה שנקבע במכרז. רותם תעשיות התבשרו כי הצעתם נופתה בטענה כי אין להם כישורים לנהל פרויקט צבאי שכזה. ההודעה עוררה כעס רב אצל מנהלי רותם תעשיות ומי שאחראי להם, המנהל הכללי החדש של הכור בדימונה אלוף (מיל') אודי אדם. "זה נשמע די מגוחך", אמר מקור המעורה במכרז, "לטעון כי לקמ"ג אין יכולת לנהל פרויקט. לכאורה משמעות הדבר היא כי למשרד הביטחון אין אמון בכור בדימונה".

אדם, החליט שלא לעבור בשתיקה על החלטת מפא"ת. היועץ המשפטי של "רותם", אריה רודניק, כתב בשבוע שעבר מכתב למשרד הביטחון שבו הוא דורש מהם למשוך בחזרה את הודעת הניפוי. "אם היו טוענים במפא"ת שההצעה של רותם", הוסיף המקור, "לא עומדת בדרישות הטכניות או שהיא יקרה, הרי הפסילה היתה סבירה ומתקבלת, אך לטעון להיעדר יכולת ניהולית לא נשמע הגיוני". במשרד הביטחון, שחוששים כי קמ"ג יגרור אותם למאבק משפטי ובכך תתעכב הצטיידות צה"ל במערכת המבוקשת, נענו לבקשת רותם תעשיות והחזירו אותם למכרז. עתה ממתינים בקמ"ג ובשלוש החברות המתמודדות להודעה הרשמית מי יזכה ב"רוכב שמיים".

מרותם תעשיות נמסר בתגובה כי הם לומדים את הנושא ומסרבים להתייחס אליו. ממשרד הביטחון נמסר כי "המכרז מבוצע על פי כל כללי חוק חובת המכרזים והוראות המשרד. כל שלבי המכרז, כולל שיטת הניקוד והכללים לפסילת חברות, הובהרו לכל החברות מראש ונכתבו בבקשה להצעת מחיר. מכיוון שהמכרז נמצא בעיצומו ועדיין לא נבחרה חברה זוכה לא ניתן להתייחס לפרטים הקשורים למכרז עצמו".