שאלה בכותרת,
לדעתי זהו הפורום המתאים ביותר לשאול, אם בכל זאת לא, מצטער מראש ובבקשה מנהלים תעבירו

תודה.

אני בטוח שה"אוויראיים" כאן ימצאו את המילים הנכונות....

לא ממש חבילת שדרוג, יותר בכיוון של סדרת ייצור, בתהליך הייצור של המטוסים האמריקניים שמיוצרים לאורך עשרות שנים, בכל זמן מה שמצטברים תוספות ושינויים בתוכניות המטוס, מעלים את מספר הבלוק, כאשר השינוי הוא יותר משמעותי מלבד העלאת הבלוק גם משנים את האות של הדגם, למשל המעבר מבלוק 52 של הסופה לבלוק 60 שינה את הסימול מ F-16D לF-16E/F (הסופה היא עדיין F-16D בייסודה).
בנוסף לזה , במטוסי קרב ישנם מערכות פנימיות ותוכנה שעוברת שינויים ושידרוגים וגם שם משתמשים במונח בלוק.

לדעתי הצנועה לא רק שכתבת נכון אלא גם ניסחת את דבריך מצוין. אם תחליט לעסוק בקריירה משפטית, יש על מה לדבר...

המונח "בלוק" נוצר במלה"ע השניה ע"י תעשיית המטוסים האמריקאית בעקבות הצורך לשלב באופן שוטף שינויים ושיפורים (שו"ש) שנדרשו ע"י הדרג המבצעי או שהתבקשו בגלל התקדמות טכנולוגית.
הבעיה הבסיסית היתה כיצד לשלב באופן שוטף שינויים בדגמים קיימים מבלי לגרום להפרעה בייצור הסדרתי.

כל מדינה פיתחה שיטה לפתרון בעיה זו.
באנגליה, לדוגמה, דנה וועדה מיוחדת של מיניסטריון האוויריה בכל דרישה לשו"ש. במידה והוחלט לאמץ את השינוי, הוועדה היתה אחראית על תיאומו עם היצרן הרלוונטי במטרה למצוא את הדרך היעילה ביותר לעשות זאת.

בארה"ב הציעו היצרנים הגדולים למשרד המלחמה שילוב של שו"ש בצורת "בלוקים". כלומר, לאחר שנאספו מספיק דרישות והצעות לשיפור, היצרן "ארז" אותן ב"בלוק" וערך את ההכנות הנדרשות לשילובן במטוס. יתרונות השיטה היו:
1) שיקול דעת רב הופעל לפני שהוחלט על שו"ש ולא כל גחמה הפכה מיד לשו"ש.
2) בצורה זו היה קל יותר להיערך תעשייתית לשינויים בפסי הייצור ההמוניים שאפיינו את תעשיית המטוסים של התקופה.
3) שו"ש הוכנסו במרווחי זמן גדולים יחסית וכתוצאה מכך ניתן היה לייצר סדרות גדולות ללא הפרעה.
4) חיסכון בתת-דגמים. פיתוחו של תת-דגם חדש לגמרי דרש בד"כ היערכות חדשה ומורכבת בדרגי הייצור, האימון והתחזוקה.

דוגמה טובה למטוס שיוצר בשיטה זו הוא דגם D של המוסטנג. נבנו שבעה בלוקים של דגם זה (1, 5, 10, 15, 20, 25 ו-30) - בסה"כ 8,102 מטוסים. ההבדלים בין הבלוקים היו קטנים יחסית, אבל הם הותירו את המטוס עדכני, התאימו אותו לתנאים משתנים (למשל שיפור יכולת הא/ק בבלוקים המתקדמים) ואפשרו את ייצורו ההמוני בצורה חלקה.

השיקול של אי-הפרעה לייצור הסדרתי כבר אינו רלוונטי כיום כי מטוסים אינם מיוצרים יותר בייצור המוני ועל פסי ייצור בנוסח הישן. בגלל השינוי בדפוס הייצור של מטוסים ומסיבות נוספות עלותו של כל שינוי גבוהה במיוחד. כתוצאה מכך היצרנים מעדיפים לצבור שינויים בבלוקים במטרה לחסוך את העלות הגבוהה של שינויים תדירים בפסי הייצור.

ציטוט:

דוגמה טובה למטוס שיוצר בשיטה זו הוא דגם D של המוסטנג. נבנו שבעה בלוקים של דגם זה (1, 5, 10, 15, 20, 25 ו-30)

כמעט כמו ה F-16
F-16A/B - בלוקים 1-20
F-16C/D - בלוקים 25-52
F-16E/F - בלוק 60\62.

כאשר החל מבלוק 30 ההבדל בין בלוק 0* ובלוק 2* הוא המנוע. בבלוק 0* מנוע של GE ובבלוק 2* מנוע של PW.

עוד פעם, תודה רבה וחג שמח.

המושג קיים גם בטילים , כמו למשל Harpoon Block 1 / Harpoon Block 2 .
(ייתכן מכיוון שהיצרנית היא יצרנית-מטוסים , "בואינג"... )

A friend in need - is a friend indeed

לפחות בחה"א שלנו יש גם מושג של "בלוק תוכנה" - משדרגים את תוכנת המטוס בבלוקים, בעיקר במטוסי הסופה/רעם - מחליפים את בלוק התוכנה כל כמה זמן.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מבחינות רבות שידרוגי התוכנה מקבילים לשידרוגים הפיזיים שנעשו בעבר במטוסים. המערכת נותרה בעצם זהה וכן מטרותיה: צוברים עידכונים, תיקוני באגים, פונקציות חדשות וכו', אורזים אותן במין "פאטץ'" והרי בלוק שמעדכן את המטוס.