תשואה על הון עצמי
תשואה על הון מושקע
תשואה על ההון

תודה מראש.

נראה לי שאין דברים כאלה..
יש הון עצמי = כסף שיש לבנאדם .
תשואה של זה נמדד באחוזים לשנה וזה תלוי במה משקיע מניות אגרות חוב חסכון וכו'
ההון שמושקע זה גם הונו הפרטי

יש, חפש באתר של לאומי מניות חו"ל:

http://trade.bankleumi.co.il/trade/...%20%20%20%20%20&

-> ביצועי חברה -> ושם אתה רואה:
תשואה על הון עצמי
תשואה על הון מושקע

וכאשר רואים מניות בארץ:
http://trade.bankleumi.co.il/trade/...tock&item=st_cp&

רואים: תשואה על ההון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי flash_os תשואה על הון עצמי תשואה על הון מושקע תשואה על ההון תודה מראש.

חסר פה ההקשר!
מאיפה השאלות האלו צצו?

העיניין הוא שאולי בכלל אתה שואל על הון של חברה?
ודרך אגב, הון לא חייב להיות להיות רק כסף, גם מכונות שקונים לחברה זה הון, ויש הון אנושי וכדומה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

קודם כל , הון - לפי ההקשר של חברה (או בורסה) הינו ההון העצמי הנפרע של החברה .
כלומר - כל החלק של הבעלים בהשקעות בחברה .

מכונה שקונים לחברה זה לא הון אלא נכס - בצד האקטיב של המאזן.
המונח הון אנושי קשור בכלל למשאבי אנוש - אי אפשר לתמחר את השווי של העובדים שלך.

המונחים שFLASH התכוון אליהם הם למעשה 2 נתונים המאפשרים למשקיע למדוד את ביצועי ההשקעה שלו (כלומר , ברמת החברה ).

תשואה על ההון העצמי - מהי התשואה שהשגתי על ההשקעה שלי , נמדד באמצעות היחס בין הרווח השנתי חלקי ההון העצמי - איזה חלק מתוך ההון שהשקעתי אני מחזיר או - התשואה על ההון .

תשואה על ההון המושקע - כשמה כן היא - תשואה על ההשקעה שלי בפרוייקט מסויים.
כמו בחישוב של התשואה על ההון המניות של החברה , רק שהפעם המכנה הוא ההשקעה שלי בפרוייקט ולא בהכרח בהון העצמי של החברה.

בגדול - מדובר ב-2 מדדי ביצוע פיננסיים שמראים לי כמה תשואה השגתי על כל 1 ש"ח השקעה.

You don't need eyes to see - You need Vision!

10. ולהזכירכם, תשואה על הון אינה נטו אחרי מס, נושא כבד שבהעדר תכנון מראש עלול לשנות כל חישוב קודם.

אם אתה מדבר על תשואה להון של עסק יצרני אז חישובי המס שתראה בדו"ח רווה"פ הם הערכת מס ולא שווי המס הריאלי שישולם. אחד ההבדלים שישנם הוא ההבדל בין חישובי המס של דו"ח רווה"פ ע"פי עקרונות חשבונאות מקובלים ובין כללי המיסוי בארץ.
אם אתה עוסק בתשואה של תיק השקעות אז יועץ ההשקעות אמור לעדכן אותך בגובה המס המשולם בכל אחד מהמסלולים וגובה דמי הניהול. ישנו תרגיל מסריח של מספר קרנות הון בנושא הזה של דמי ניהול. אני אחפש קצת אינפורמציה ואנסה לראות לאן זה מתגלגל.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

תשואה על הון עצמי=ROEReturn on Equity
תשואה על ההון המושקע=ROI return on investment
באתר שנתתם של לאומי, מגדירים את תשואה על ההון כ"רווח נקי, מחולק בהון עצמי. מדד רווחיות שנועד לאפשר השוואה בין חברות, ומציג את ניצול ההון העצמי של בעלי המניות על ידי החברה."
לא ממש מסתדרים לי המספרים שלהם אז אני מניח שהכוונה היא לחיזוי תשואת ההון במונחים שנתיים (הנתונים הם רבעוניים). בעיקרון, ההגדרה שלהם מתאימה להגדרה של ROE, רק שבהגדרה הפורמלית מדובר על הממוצע של ההון העצמי של החברה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ישנו גם פרק חשוב של שווי הנגזר מהתשואה. הדגמא הכי פשוטה נכס להשכרה. אם מה שידוע שהתשואה היא 1,000$ לחודש ובענף מקובלת 10% תשואה על הון לשנה אז במהופך ניתן לקבוע מהידע על התשואה ששוי הנכס הינו 120,000$, ואולי לא כפי שניטען. בקיצור תמיד צריך לבדוק את התשואה על הון כל אחד בפני עצמו והיחס ההגיוני בין שניהם, ובהשוואה לענף במדובר.

יש לא מעט כאלו. רוב הDay traders בדרך כלל עוקבים אחרי תשואת המניות אל מול התנהגות השוק, התנהגות הבורסה, מדדים מאקרו כלכליים וכדומה. משקיע לטווח ארוך יתחשב גם בדו"ח דירקטוריון, אופק החברה, הגיל שלה וכדומה. וורן באפט נוהג לומר:
If you're an investor, you're looking on what the asset is going to do, if you're a speculator, you're commonly focusing on what the price of the object is going to do, and that's not our game. 1997 Berkshire Hathaway Annual Meeting
תפיסת העולם האישית שלי יותר סולידית מרוב האנשים שמתעניינים בבורסה. תרגילים פיננסיים וחשבונאיים בדרך כלל באים להסתיר איזשהו דג מסריח בחברה שרוצים להסתיר מהמשקיעים. לא מזמן נתקלתי בכתבה שתארה כיצד קרנות ההון מצמצמות את ההפסדים "הרשמיים" שלהן ע"י טריק מתמטי נבזי במיוחד שקשור בIRR מול NPV. אחד המרגיזים.. אם יהיה לי זמן פנוי אני אכנס לעניין הזה יותר ברצינות.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

ממליץ לך לקרוא בלוג של מעריץ של וורן באפט:

blog.tapuz.co.il/rafinelson

הוא גם מזכיר שם כמה טריקים כאלו...

הבטחתם טריקים של תשואה על הון בשוק ההון ובודאי ישנם עוד כמוני שממתינים. כזכורrollo הגדיר תשואה על הון עצמי מושקע לאו דווקא בשוק ההון. האם גם כאן מישהו מכיר טריקים. אלה יותר מסובכים למניפולציה אך קורים בכל חברה בנקודת הזמן של ה 31.12

המונחים שמופיעים כאן מתייחסים בעיקר לתשואות שמחושבות ע"י משקיעים בהסתמך על הדוחות הכספיים.

לא מדובר כאן בחישובים של תשואות על מניות אלא על השקעות , התשואות הנ"ל מתייחסות לעובדה שהשקעת כסף בחברה מסויימת באמצעות רכישת מניותיה וחישוב התשואה אינו נגזר ממחיר המניה.

חישובי תשואה על ההון / ההון המושקע אינם מדברים על מצב שבו נתון מחיר שוק של המניה , שווי השוק של המניה משקף גם ספקולציות ולא בהכרח את השווי האמיתי של החברה .

בשוק ההון אין קיצורי דרך - המידע שיש למשקיע אמור לשקף (אמור) את המידע הנגיש לכולם , קיימות מספר טענות בנוגע לכך שברגע שיש לנו שוק הון משוכלל וכל המידע זמין ונגיש לכולם - אין אפשרות לעשות תשואה עודפת על תשואת השוק .
הכוונה היא שאם באמת לכל אחד היתה גישה למידע בדיוק כמו לאחר - אין אפשרות לעשות תשואה מעבר לתשואת השוק (תשואה עודפת).

הטריקים באים לידי ביטוי בחשבונאות - אם זה בצורה של "החלקת רווחים" כלומר הקצאת רווחים בצורה שונה על פני מספר תקופות או ברישום / דחיית הוצאות.
אחד הגורמים להחלקת רווחים הינו הבונוס שמקבל המנכ"ל לדוגמא , אם למנכ"ל יש בונוס שנגזר כאחוז מהרווח הנקי אך לא יותר מתקרה מסויימת - יעדיף המנכ"ל לדחות הכרה בהכנסה עד התקרה של הבונוס.
אם הוא יכיר מעבר לכך - הוא עדיין יקבל את התקרה .
איך עושים את זה ? יש תקנים חשבונאיים שקובעים את צורות ההכרה בהכנסה בחשבונאות .
תקן 25 של המוסד הישראלי לתקינה , בתקן האמריקאי ניתן למצוא את EITF 00-21 (שזה לא תקן אלא הבהרה ) ובתקן הבינ"ל את IAS 18 .

דוגמא : אם למשל יש לי חברה שמוכרת מוצרים ואני שולח אותם לחו"ל , ברגע שמסרתי את המוצר לחברת המשלוחים - מותר לי להכיר בהכנסה מהמוצר .
בסוף כל רבעון אני בודק כמה הכנסה הכרתי מהמוצרים , אם ההכנסה נמוכה לי מידי - ביומיים/שלושה האחרונים אני שולח כל מוצר שאני יכול עד גובה ההכנסה שאני רוצה שתהיה.

אני לא מכיר (ואשמח להכיר) את הטריק בקרנות ההון , עד כמה שידוע לי יש אפשרות להחליף בין שיטות דיווח אולם תחת גילוי מלא ועקביות.
למשל : אם החלטתי שצורת ניהול המלאי שלי אינה תואמת את אופי העסק (למשל : רישום המלאי היה לפי ממוצע העלות של המלאי שהכנסתי) ואני מחליט לשנות אותו לשיטת נאי"ר (נכנס אחרון יוצא ראשון) אז אני לא פתאום אשנה את זה - אני חייב לתת גילוי בביאורים בדוחות הכספיים (מלל) ומספר בדו"ח רוו"ה שמציג את ההשפעה המצטברת שיש לשינוי על הדוחות.
בנוסף לכך , אני לא משנה את מדיניות המלאי שלי כל שנה אלא אם יש סיבה מאוד מוצדקת לכך , אף רו"ח לא יחתום על דו"ח רו"ח מבקר אם הוא יגלה שחברה "משחקת" עם המלאי שלה.

You don't need eyes to see - You need Vision!

מספר תוספות.. כיוון שמאזן הינו על בסיס צבירה ולא בסיס כסף, ניתן "להחליק" הוצאות על פני השנים ע"מ להציג שורת רווח (גולמי, תפעולי, נקי וכדומה) בהתאם לרצון ההנהלה והדירקטוריון. חשוב לדעת כי הבדלים בין שיטות בניית הדו"חות של החברה ובין פקודת המס המחייבת דורשים התאמה ע"מ לעבוד עפ"י הנהלים המוכתבים בחוק. לצורך העניין, אם תקנות המס קובעות כי חברה לא יצרנית חייבת לחשב את המלאי שלה ע"ב FIFO אבל החברה בוחרת להשתמש בשיטת ניהול מלאי LIFO ע"מ לצמצם את גודל הכנס המדווח, היא מחוייבת בכל מקרה בדו"ח תיאום, לדווח על המלאי עפ"י השיטה המחייבת בחוק, גם אם היא בוחרת להציג בדו"ח שהיא מפיצה למשקיעים שיטה אחרת.
לגבי טריקים של העלאת תשואה בשוק ההון ישנם מספר טריקים בסיסיים שרוב קרנות ההון משתמשות בהם.
מס הכנסה מכיר באפשרות לקזז מס מרווחי הון כנגד הפסדים בשוק ההון. אל תשאל אותי בצורה פרטנית איזה דו"ח מגישים ולמי מגישים אותו, אבל ישנן מספר טכניקות (כחלק מטכניקות פיזור ההשקעה וצימצום חשיפה) המנצלות את הנקודה הזו. אם נצטט את ויקיפדיה:

• הוצאות הוניות נזקפות לעלות הנכס ומותרות בניכוי רק עם מימושו.
• הפסד הון ניתן לקזז כנגד רווח הון בלבד.
• הפסד הון מועבר ניתן לקזז ללא מגבלת זמן (פעם היה אפשר לקזז רק 7 שנים קדימה).
• הפסד הון יקוזז כנגד רווח הון אינפלציוני ביחס אחד ל-3.5.
• שיעורי מס מיוחדים על נכסים שנרכשו עד 1960.
• פטורים לרווחי הון מסוימים.
• חילוף נכסים על פי סעיף 96 לפקודת מס, אם נישום מכר נכס ורכש נכס חלופי תמורתו ינוכה סכום רווח ההון מעלות הנכס לחילוף.

עדיין לא הצלחתי לאתר את המאמר שעסק בהשוואה בין NPV ובין IRR בעיתות הפסדים. בצורה כללית (ואני אצטרך כנראה לחפור קצת בעניין הזה אם לא אאתר את הכתבה) ישנה סתירה בין כללי ההחלטה NPV ו-IRR כשעוסקים בבחירת ההשקעה הטובה ביותר (בספרות זה נקרא מוציאים זה את זה). הסתירה באה בצורה חזקה לידי ביטוי כשאנו עוסקים בהערכת השקעות מפסידות ע"מ לצמצם את ההפסדים שלנו. הסתירה, בצורה כללית ביותר, נובעת משיטת פתרון הפולינום שנוצר במשוואת ה-IRR שנותנת תשובה שונה מאשר כלל NPV. לרוב, בספרות נאמר כי יש להתעלם מ-IRR במקרים כאלו ולהתחשב ב-NPV בלבד אבל קרנות ההון מחשבות את התשואה שלהן ללקוח (ובהתאמה את דמי הניהול) ע"י שימוש בערכים יחסיים, אחוזיים (הנובעים מכלל IRR לרוב) ולא בערכים מוחלטים, כספיים (הנובעים משימוש ב-NPV).

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

1. את הדוח למ"ה עורכת ומגישה החברה , לא משנה איזו שיטה חשבונאית היא נקטה - דוח ההתאמה כשמו כן הוא - נועד להתאים את הרווח החשבונאי לרווח לצרכי מס .
עד כמה שידוע לי הדוח הנ"ל לא מופץ יחד עם שאר הדוחות הכספיים של החברה (אלא מיועד לרשות המיסים ולחברה בלבד ) כך שלא ברור לי איך הוא משפיע על המשקיע במניות החברה.

2. בניגוד למה שנאמר , לא כל כך פשוט להחליק הוצאות - דווקא בגלל שבדובר בבסיס צבירה.
ההכרה בהוצאה , בניגוד להכרה בהכנסה שנתתי בדוגמא הקודמת , נמשכת על פני תקופה של שנה שלמה ואי אפשר לפצל אותה ,להקדים הוצאה או לאחר אותה (מבחינה רישומית כמובן , מבחינת מזומנים אפשר לשלם באיחור / בהקדמה אבל אין לזה השפעה על דוח רוו"ה אלא על דוח תזרים מזומנים).

3. לעיניין מס הכנסה , מספר הטופס שמגישה חברה הינו 1214 והוא מציג ע"ג הטופס את ההכנסות בניכוי ההוצאות של החברה .
גם בחשבונאות וגם לצרכי מס , הוצאות והכנסות המימון מופיעות בנטו , כלומר בכל מקרה מקזזים הכנסות מימון והוצאות מימון ומציגים במספר אחד , כנ"ל לגבי רווח הון .
לא משנה איזו טכניקה נבחר לקזז את רווח ההון מההפסד - השיטה עדיין לא רלוונטית לחשבונאות מכיוון שמהות הקיזוז היא הקטנה חבות המס לרשויות.
בנוסף , האפשרות של היוון ההוצאות לנכס מאפשרת מצד אחד להכיר ביותר הכנסות באותה שנה שבה היוונו את ההוצאות (במקום לרשום אותם כהוצאות) ומצד שני , כשיופעל הנכס - העלות שלו בספרים תהיה גבוהה יותר ונכיר בהוצאות פחת יותר גבוהות .

4. לגבי קרנות הון סיכון - תקן 1 של המוסד הישראלי לתקינה אומר כי קרן הון סיכון (כהגדרתה בתקן עצמו) מציגה את השקעותיה בחברות על בסיס עלות (כל עוד אין שליטה בחברה המוחזקת.).
כלומר , ההשקעה בחברה מוצגת על בסיס עלות ההשקעה ולא על בסיס שווי הוגן.
ייתכן והקרנות מדווחות לציבור על התשואות שהשיגו בשיטת NPV או IRR , אבל אין לזה השלכה חשבונאית כלשהי על הדוחות.
בכל אופן , אני מאמין שהרשות לני"ע לא תאפשר לקרנות כאלו להציג רווחים ולהטעות משקיעים.

5. מבחינה מימונית , לדעתי השיטה שמשקפת יותר טוב את תשואת הקרן הינה דווקא IRR / שת"פ (שיעור תשואה פנימי) , אני מאמין שמשקיע רוצה לדעת מהי התשואה באחוזים שהוא קיבל על הכסף שלו (בהתעלם מהעובדה שמדובר בהפקדות שונות בזמנים שונים).
אם תמצא את הכתבה - תעלה בבקשה את הקישור לכאן . תודה.

דרך אגב, רשות המיסים מתייחסת בחומרה לתכנוני מס הנגזרים כתוצאה משימוש בסעיפים שציינת להלן , ממליץ בחום לבדוק טוב את העמידה בסעיף לפני שעושים תכנון מס כזה .

You don't need eyes to see - You need Vision!

1. הדו"ח ככול שידוע לי אינו מופץ בקרב המשקיעים. פערים בין הדו"חות המופצים ובין דו"ח למ"ה מעידים (בצורה מסויימת) על ההבדלים בין צורת ההצגה בפני המשקיעים וצורת ההצגה בפני הרשויות. הידע על ההבדלים בנושאים אלו יכול לתת קצת אינפורמציה למשקיע. דוגמא שקופצת לי לראש כרגע היא אנרון לפני הנפילה. טכניקת איחוד הדו"חות שלהם עוות ע"מ להציג מראית עין מסויימת. לדעתי (ולא בדקתי את הנושא לעומק) השוואת הדו"ח המקביל האמריקאי של חברות הבת של אנרון ושלה עצמה לנתונים המוצגים בדו"חות הפיננסיים הסטנדרטיים היה חושף חלק מהתרמית שבוצעה בתחומי מלאי, פחת וכדומה.
2. טעות שלי בנושא החלקת הוצאות. ההוצאות נכנסות תחת רווה"פ ולכן אין יכולת ממשית להעביר אותן משנה לשנה אלא רק דרך השוואה להכנסות בחשבונות חתך (הוצ' לשלם, הכנס' לקבל וכדומה). מה שכן ניתן להחליק לאורך זמן אלו הם חישובי מלאי (כנכס המשפיע על חלק מיחסים פיננסיים המתחשבים בנכסי החברה), חישובי פחת לסוגיהם (כנ"ל, משפיע על ערך חשבונאי של נכסי החברה). נכון שבפרקטיקה, אין הרבה חריגות מהתבניות (ככל שאני יודע) המקובלות אבל יש מקום למשחק בתחום. דוגמא טובה שלא חשבתי עליה היא באמת דוגמת המנכ"ל כסוכן הדירקטוריון ושיטת התגמול שלו.
3. את הסעיף הזה קצת לא תפסתי בהקשר של הפעולות ההוניות של החברה. אם תוכל לפרט יותר, אשמח.
4. אני מחפש בשצף קצף את הכתבה ההיא כי היא דיברה על משהו מעניין בטכניקה המתמטית ולא בהקשרים חשבונאיים. פתרון פולינום שלילי (אי-זוגי) במכנה של נוסחת IRR מייצר מספר תשובות כמעלת הפולינום אאל"ט. בנוסף לכך, פתרון פולינום של הנוסחא כשתזרים המזומנים של הלקוח משנה כיוון (פעם מפקיד ופעם פודה כספים מהקרן) בעייתי מאוד לחישוב ועושים לרוב איטרציות לא ליניאריות כדי לקבל פתרון אופטימלי בקירוב. כיוון שאני בספק אם ישנה תקינה בנושא הזה, ישנה אפשרות למשחק מסויים המציג הפסדים מקומיים (לדוגמא, בורסה יורדת) כקטנים ממה שהם באמת. אני ממליץ לקרוא את הערך IRR בויקיפדיה באנגלית. בעיקר את הפסקה העוסקת בבעיות חישוב ושימוש ב-IRR והפתרונות המוצעים.

If there are multiple sign changes in the series of cash flows, e.g. (- + - + -), there may be multiple IRRs for a single project, so that the IRR decision rule may be impossible to implement. Examples of this type of project are strip mines and nuclear power plants, where there is usually a large cash outflow at the end of the project.

ובנוסף:

A critical shortcoming of the IRR method is that it is commonly misunderstood to convey the actual annual profitability of an investment. However, this is not the case because intermediate cash flows are almost never reinvested at the project's IRR; and, therefore, the actual rate of return (akin to the one that would have been yielded by stocks or bank deposits) is almost certainly going to be lower.

ודוגמא מספרית לא רעה על ההבדלים בין IRR ובין NPV:

Example: Stock Trading

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

כיוון שאני לא מצליח למצוא את הכתבה המדוברת בעברית אני מוסיף מספר כתבות באנגלית ומי שרוצה ביאורים או הסברים בשפת אימו מוזמן לבקש.

http://en.wikipedia.org/wiki/Modifi..._Rate_of_Return

http://www.cfo.com/printable/articl...04945?f=options

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

1. בנוגע לנושא הדוחות למ"ה ולמשקיעים - השוני נובע בעיקר מהעובדה שחוקי המס שונים במרבית המקרים מתקני הדיווח החשבונאיים.
צריך לזכור כי מטרת מ"ה הינה למסות כל דבר ומוקדם ככל האפשר - דבר שאינו עומד בקנה אחד עם העקרון החשבונאי - הקבלת הכנסות להוצאות .
דוגמא לכך היא נושא ההכנסות מריבית , מבחינה חשבונאית אם יש לי הכנסה מריבית אני אכיר בה באותה שנה שבה נצברה ואילו לצרכי מ"ה ריבית ממוסה כהכנסה רק בעת קבלת המזומן (אותו כנ"ל לגבי הכנסות מדמי שכירות).
השוני בדוחות לא נובע בהכרח עקב מידע נוסף אלא עקב רצון רשויות המס למסות , לעומת רצון התקינה החשבונאית לבאר ככל הניתן את הדוחות על מנת שקורא בעל ידע סביר יוכל להבין אותם.

2. לעיניין אנרון , מה שאנרון עשו זה בעצם עסקאות עם יישויות שהם הקימו בעצמם . דוגמא : חברת א' מחזיקה ב-100% מחברה ב' ובמקביל גם מוכרת לה סחורה בשווי מיליון דולר .
ע"פ כללי חשבונאות מקובלים , בכל אחת מהדוחות סולו (הנפרדים) של החברות א' ו-ב' נגלה סעיפי מכירות מנופח (אצל א') וסעיף קניות מנופח (אצל ב').
במצב כזה , כשנאחד נבצע פקודת רט"מ (רווח טרם מומש) - כלומר לא נכיר ברווח מייד אלא נדחה אותו עד שהסחורה תמכר לגורם שאינו בשליטת א' או ב'.
מה שאנרון עשו זה פשוט - הכירו בהכנסות של 111 מילארד דולר כשבפועל הם מכרו את התוצרת שלהם לחברות בנות ויישויות אחרות שבשליטתן - וזאת בעצם היתה התרמית.

3. ע"פ כללי חשבונאות מקובלים (אם אני זוכר נכון מדובר בתקן 27 - רכוש קבוע) וגם ע"פ מ"ה , מותר לי להוון עלויות לנכס - כלומר , אם נניח לקחתי הלוואה כדי לרכוש נכס או שהשקעתי שעות עבודה בהקמת הנכס , מותר לי לזקוף אותם לשווי של הנכס במאזן.
נניח שאני בונה לווין , השקעתי 300,000 שעות בשווי 10 ש"ח לשעה - מבחינת מ"ה ומבחינה חשבונאית מותר לי לרשום הוצאות אלו כחלק מהעלות של הנכס ואני לא ארשום אותם בדוח רוו"ה אלא בשווי הנכס עצמו (הנכס יופיע במאזן בשווי של 3 מ' ש"ח+עלויות חו"ג ועלויות מימון ההקמה שלו).
באותה דוגמא , אם לקחתי הלוואה של 1000 ש"ח בריבית 10% לשנה , כל עוד לא הפעלתי את הנכס מותר לי לרשום את הוצאות הריבית הללו כאילו הם חלק מהעלות של הנכס (3 מ' ש"ח + 100 ש" ריבית).
בעתיד , ביום שאני אפעיל את הנכס בפועל , הוצאות הפחת שלי יהיו יותר גבוהות מאחר והן נגזרות משווי הנכס (ש"נופח" בעקבות היוון ההוצאות).
לפעמים עדיף אולי לבנות את הנכס לבד מאשר לרכוש אותו רק בגלל הוצ' המימון הגבוהות בגין ההלוואות שניקח לרכישת נכס חדש.
כל ההוצאות ניתנות להיוון לנכס (בהנחה שיש להם קשר ישיר להפעלת/ יצירת הנכס) כל עוד הוא לא הופעל, אם סיימתי לבנות את המכונה והפעלתי אותה - שאר הוצאות המימון שלי כבר ילכו לרוו"ה.

4. לעיניין הIRR - אין (ולא בטוח שתהיה ) תקינה בנושא מאחר והתקינה מדברת בעיקר על מונחים ערטילאים כגון : שווי הוגן , סכום בר-השבה ו ( DCF ( Discount cash flow שהן צורות מדידת שווי.
התקנים קובעים מה יוצג בדוח הכספי ולא מתעסקים בחישוב מימוני כזה .
למשל , מאחר ובישראל צפויה להיכנס התקינה הבינ"ל ב-2008 , אני אתן לך דוגמא חיה :
עד עכשיו , לפי התקן הישראלי , כשרציתי ליצור הפרשה לפיצויים - לקחתי את השכר האחרון של כל אחד מהעובדים והכפלתי בשנות הוותק וכך קיבלתי את העתודה לפיצויים (שגם נקראת : התחייבות בשל סיום יחסי עובד-מעביד) כלומר - העתודה משקפת לי בדיוק את מה שאני חייב לעובדים אם מחר אני מפטר את כולם , כמובן שלא תמיד נקבל בדיוק את המספר אם נחשב לבד בבית מאחר והמעסיקים גם דואגים להפקיד כספים בקופת פיצויים - מה שנקרא - ייעודה ולמעשה זה יכול להיות שמוצג בנטו (עתודה בניכוי יעודה).
מה שיקרה מעכשיו הוא שע"פ התקן בני"ל יש צורך בהערכה של ההתחייבות הנ"ל ע"י אקטואר - החישוב לא ייעשה ע"י רו"ח עצמו (גם עקב העובדה שהוא מסובך וגם בגלל שאף אחד לא רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה) ולכן , מי שאמור להתייחס לנושא ההבדלים בין הIRR ל-NPV הם אקטוארים.
ייתכן ויש גישות שונות בין האקטוארים (לא יודע ולא בטוח שגם רוצה לדעת ) , אבל כמו שאמרתי בעבר , סביר להניח שהרשות לני"ע לא תסכים לכזאת אי אחידות בדיווחים (או לעיוות בתוצאות).
אגב, בחשבונאות נהוג לקחת שווי שוק (במקרה של ני"ע סחיר) כך שלא תמיד ניתן לשחק עם ההפסד או הרווח .
לגבי קרנות הון סיכון - מאחר והן מוצגות על בסיס עלות ולא על בסיס שווי שוק (מאחר ומדובר בהשקעות שלא ניתן לאמוד את שווי ההשקעה בהן עקב הסיכון הגדול הטמון בהם) ולכן גם הסיכוי לתרמית קצת יותר נמוך (המספר במאזן אמור לייצג את הסכום אותו השקיעה הקרן בחברה).

אני אשתדל לקרוא את הכתבות השבוע ולתת את התייחסותי .
שבוע טוב לכולם !

You don't need eyes to see - You need Vision!

בהמשך לתגובתך:
בנושא סעיף 3, כל הפירוטים של היוון עלויות נלוות נכנס תחת דו"ח עלות העיבוד והמכירות בפירמה תעשייתית. לגבי שיטות היוון עלויות נלוות בפירמה לא תעשייתית, אני מניח (ובטוח שיש תקינה או גילוי דעת בנושא) כי כל העלויות הנלוות עד למועד הפעלת הנכס נכנסות ברובן תחת ההיוון (למעט חוזי חכירה תפעולית למיניהם, קונסיגנציה וכדומה). אם תוכל להפנות אותי או לפרסם כאן את גילוי הדעת או התקינה בנושא, אשמח.
בנושא סעיף 4, אתה מתכוון לIFRS? האם תוכל לפרט את הגדרת האקטואר? לא הכרתי את התפקיד הזה.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

אז ככה ,

לגבי סעיף 3 - ברגע שאני מהוון עלויות לנכס הן לא נרשמות כהוצאה בדוח רווח והפסד, משמע - אני זוקף
אותן לנכס ובכך מגדיל את ההוצאות העתידיות שלי (פחת) על הנכס.
תקן חשבונאות מספר 3 מדבר על היוון עלויות אשראי ומסביר איך להוון עלויות מימון אל הנכס (לרשום אותם כחלק מהעלות במקום הוצאה בדו"ח רוו").
דוגמאות להיוון עלויות תוכל למצוא בקישור הבא :
http://www.ralc.co.il/site-article-...-284-tno-1.html

לגבי היוון עלויות אחרות (כגון : עלויות התקנה הפעלה והסבה) - אותו כנ"ל - ניתנות להיוון לנכס.
תוכל למצוא עוד מידע בספרו של רו"ח יעקב סמט - חשבונאות פיננסית א' (עמודים 455-531).
או ספציפי יותר - עמוד 457 פסקה שניה מלמעלה .

לגבי סעיף 4- אכן , אני מדבר על ה IFRS , מדובר באימוץ לראשונה של התקינה הבינ"ל שכוללת בתוכה אימוץ של מספר תקנים חדשים (IAS) של ה- (IASB (International Accounting Standards Board
בעקרון , החל משנת 2008 , חברות ציבוריות בישראל מחוייבות לדווח לפי ה IAS שזה אומר להציג את הנתונים החשבונאיים ע"פ התקנים בני"ל.
ע"פ התקן הבינ"ל (IAS 19) אנו נדרשים להציג את יתרת ההתחייבות בשל סיום יחסי עובד מעביד לא בשווי האמיתי שלהם (כלומר משכורת אחרונה * וותק) אלא להעריך את הסבירות לכל דבר ועיניין (שיעור העובדים שיפרשו מרצון , שיעור תחלופת העובדים וכו') ומכיוון שמדובר בהערכות סטטיסטיקאים ואקטוארים - אנו נדרשים לקבל חוות דעת והערכה של אקטואר מוסמך.
דוגמאות נוספות לכך , ניתן למצוא בלינק הנ"ל :

http://www.mvs.co.il/article_page.asp?id=670

אקטואר הינו אדם העוסק בהערכות כלכליות של נתונים במצבי אי ודאות , כלומר חישובי סכומי כסף והערכות של מצבים עתידיים תוך לקיחת מידע סטטיסטי כזה או אחר.
מצ"ב לינק להגדרה :
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...%95%D7%90%D7%A8

You don't need eyes to see - You need Vision!

גישת ההערכה הריאלית יוצאת מנקודת הנחת העסק החי (המשכיות). היה והחברה מתקרבת להכרזה של אזהרת עסק חי, הערכת האקטואר המקורית אינה רלוונטית וההתחייבות של החברה בגין סיום יחסי עובד מעביד הולכת וגדלה ורק מגדילה את אי היכולת של החברה לעמוד בהתחייבויותיה ומקרבת אותה לפשיטת רגל. האם ישנה הנחייה להפריש כספים לקרנות ייעודה עקב השינוי? או שמתבססים על הרצון הטוב של המעסיק?
דרך אגב, אתה מכיר את הספר "חשבונאות פיננסית" של גילה בניסטי? איך ההשוואה בינו ובין "חשבונאות פיננסית-א" של יעקב סמט?

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

המצב הנורמלי הוא הערכת אקטואר - כלומר עושים הערכה סטטיסטית והנחת היסוד היא שהחברה תתקיים לנצח (גם מבחינת יצירת המס - תמיד ניקח את המס העתידי הרחוק ביותר הידוע לנו ).

בהתקיימת מוסכמת עסק חי (ע"פ גילוי דעת 58) , ישנם מספר נהלים שמבצעים בעקבות יישום התקן.
כלומר , אם הגיע רו"ח למסקנה שאכן החברה נמצאת במצב כזה שבה נאותות העסק החי נפגעת , עליו לציין בחוות הדעת (בסוף חוות הדעת) כי הוא מפנה את הקורא לעובדה שהחברה לא עומדת במוסכמת העסק החי.

מעבר לזה , עליו רו"ח לבקש מהחברה להציג בדוחות הכספיים את כל הנכסים וההתחייבויות שלה בערכי מימוש , זאת אומרת שברגע שנפגעה הסכמת העסק החי - הדוחות הכספיים מוצגים בערכים האמיתיים של הנכסים וההתחייבויות ולא בערכי העלות וכו'.

זאת על מנת להציג את השווי האמיתי של הנכסים וההתחייבויות כאילו מחר החברה נמכרת.
צריך לזכור כי חוות הדעת מיועדת לבעלי המניות ועליהם להכיר בעובדה שהחברה לא ממשיכה להתקיים ולפיכך על החברה להציג את השווי האמיתי שלה בדוחות הכספיים על מנת לקבל הערכת מצ"ב.

אני גם רוצה להפנות אותך לכתבה של רו"ח (משפטן) אריאל פטל , שהוא גם האחיין של פרו' הרצל פטל (שניהם מרצים שלי) , כתבה אודות חפציבה ומוסכמת העסק החי :

http://www.ralc.co.il/site-article-...1392-tno-1.html

You don't need eyes to see - You need Vision!