20-09-2007, 19:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.05.06
הודעות: 7,861
|
|
כנראה שאני קצת יותר מדי במחשבת ישראל.
אבל אני פשוט חייב להזכיר עוד משהו שלמדנו בביתספר
למעשה המורה החליטה לספר את זה כמשהו שלא קשור לחומר,
אבל כשמשהו מעניין אותי אני מסוגל לזכור אותו להרבה זמן.
הסיפור הולך על רב אחד (לא זוכר כרגע את שמו) קיבץ סביבו עוד קבוצה נכבדת של רבנים.
ושאל אותם: "מה הייתם משנים, אילו הייתם מגלים שהיום הוא יומכם האחרון?"
האחד אמר - אני הייתי תורם ביום זה הכי הרבה שאני יכול לעניים.
אמר השני - אני הייתי מבצע את מיטב המצוות המוטלות עלי, ומנצל יום זה.
אמר השלישי - אני הייתי מתפלל חזק חזק.
וכך החלו להוסיף אחד אחרי השני, מה היו עושים ביום האחרון.
שאל רב אחד את הרב הראשי - ומה אתה היית משנה ביומך האחרון?
ענה הרב "ובכן אני, לא הייתי משנה דבר".
נורא אהבתי את הסיפור בגלל מוסר ההשכל פה.
מוסר ההשכל הוא לא להתנהג כרגיל ביום האחרון בחיים,
אלא שמוסר ההסכל הוא שהרב התייחס לכל יום כאילו הוא היום האחרון, והפיק ממנו את המיטב.
לכן כשנשאל מה היה משנה ביומו האחרון, ענה "שום דבר".
איך זה מתקשר לנושא?
לדעתי כל אחד צריך לדעת לסלוח כל הזמן, ולכן ביום כיפור הוא לא יצטרך לשנות דבר
צום קל ומועיל לכולם
|