01-10-2007, 07:54
|
|
|
|
חבר מתאריך: 31.03.02
הודעות: 400
|
|
העניין הזה נועד לויכוח רב, גם בחברה המדעית. כעיקרון, מהמחקר שאני עשיתי פעם, מה שאמרת נכון חלקית. ראיה לא טובה למרחק גדול (המקרה ההכי שכיח בין אנשים צעירים) בד"כ נגרמת כתוצאה מעין שהיא ארוכה מהרגיל, ולכן האור מתרכז לפני הרשתית ולא עליה.
עכשיו, הסיבה לכך לא מובנת ב100%, אבל יש דיעה די מקובלת כרגע. כאשר אתה גודל (והזמן עליו אני מדבר משתנה מאדם לאדם), גם העין גודלת. בזמן הזה העין יכולה להשתנות בגודלה הכי הרבה, ויש הרבה ראיות שמועידות על כך שכאשר בנאדם מסתכל על חפצים במרחקים מאוד קצרים ממנו לזמנים ממושכים, העין מסתגלת ומתארכת, כדי להרחיק את העצם. הסתכלות כזאת כוללת הסתכלות על מסך מחשב, או קריאת ספרים, לזמנים ממושכים.
לעומת זאת, יש כאן גם כמה סיבות גנטיות, ואחת מהן ידועה כבר הרבה זמן וגם מובנת טוב, ומתקשרת באופן כמעט ישיר לסיבה הלא-גנטית שעליה דיברתי לעיל. כאשר אדם נולד, הוא בד"כ נולד רחוק ראיה, ז"א הוא רואה טוב במרחקים רחוקים, אבל לא כ"כ טוב במרחקים קצרים. בד"כ המידה היא קטנה, משהו בסביבות +0.5. עכשיו, כאשר האדם גודל, אז באופן טבעי העין מתארכת ורחוק הראיה נעלם, והאדם רואה באופן מושלם (מידה: 0). יש אנשים אשר נולדים לא רחוקי ראיה, וכאשר הם גודלים, הראיה שלהם נופלת בגיל יחסית נמוך והם נהיים קצרי ראיה. עם אורח החיים שלנו, בד"כ היא נופלת עוד יותר.
אני בנאדם כזה (כמו שציינתי בפסקה הקודמת). כשנולדתי, הרופאים אמרו לאמא שלי שיש לי "מאגר ראיה נמוך", ז"א שנולדתי לא רחוק ראיה. עד כיתה ה' בערך הייתה לי ראיה מצויינת, ואז פתאום היא החלה ליפול די במהירות, ובשנתיים בערך הגעתי למינוס 3. עכשיו אני בן 20 עם ראייה בערך של מינוס 4.5. עכשיו המידה משתנה מאוד מאוד לאט, ואני מקווה שבקרוב תפסיק (או שתשתנה מאוד לאט עם השנים). לאמא שלי המצב היה דומה, רק שהראייה שלה נפלה רק עד בערך מינוס 2.5, ויכול מאוד שהסיבה היא שהיא לא ישבה ליד המחשב במשך המון שעות, כמו שאני עשיתי בגיל יותר מוקדם. עכשיו, לעומת זאת, כאשר אני כבר כמעט ולא גודל, ישיבה רבה מול המחשב כניראה לא תזיק לראייה שלי, למרות שהיא עלולה להזיק לדברים אחרים (וכמובן, כניראה הראייה עדין תרד לאט לאט, אבל בקצב מאוד איטי שלא אמור להשפיע על החיים).
נערך לאחרונה ע"י LinkBomber בתאריך 01-10-2007 בשעה 08:00.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
