הקרב הפוליטי כבר הוכרע - וראשי המתנחלים פונים לבית-המשפט: "חוק הפיצוי פוגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הופכים את המתנחלים לפליטים בבתי-מלון וקרוואנים". העותרים משוכנעים שהחוק שייצא מבג"ץ לא יהיה כפי שנכנס אליו, אבל בכל מקרה - הם לא מתכוונים לציית לו. ראש המועצה, אבנר שמעוני, מוכן לשלם את המחיר של שנתיים מאסר
טל רוזנר



במועצה האזורית חוף עזה לא המתינו זמן רב: מייד לאחר שאושר חוק "פינוי-פיצוי" בכנסת , עתרה נגדו המועצה לבג"ץ, ביחד עם זוג תושבים מגני-טל ועוד זוג מהיישוב חומש. אך תהא ההחלטה אשר תהא, ראש המועצה כבר החליט: גם במחיר שנתיים מאסר, אין לו כל כוונה להתפנות מביתו.





בעתירה, המתפרסת על פני 80 עמודים וכוללת כ-200 נספחים, טוענים עורכי הדין, יוסי פוקס ויורם שפטל, באמצעותם הוגשה העתירה, כי סעיפי החוק נוגדים את "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".



העותרים ביקשו מבג"ץ להוציא צו-ביניים, שיאסור על הממשלה להוציא צווי פינוי עד להכרעת בג"ץ בעתירה. ואולם, בג"ץ דחה את הבקשה והורה למדינה להשיב בתוך 30 יום לעתירה.

פקק משפטיחשש: בתי-המשפט יוצפו בתביעות / דורון שפרבמשרד המשפטים חוששים שמתנחלים יגישו תביעות רבות, ויגרמו ל"פקק". השרה ליבני כינסה דיון מיוחד עם היועץ המשפטי ותבקש ממשרד האוצר עוד מיליון שקל, לצורך ההתמודדות של הסניגוריה הציבורית

לכתבה המלאה

עו"ד פוקס משוכנע שכלל לא מדובר בנושא מדיני-פוליטי, אלא בנושא משפטי מובהק. "הפגיעה פה בזכויות היא חמורה. השאלה אם לצאת מעזה אינה קשורה לדרך שבה זה נעשה, אלה שתי שאלות נפרדות. היום, הממשלה ובג"ץ יצטרכו להתמודד עם משהו שלא היה בזמן פינוי ימית, וזהו "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" (החוק נחקק רק בשנת 1992 – ט.ר). התוכנית הזאת פוגעת פגיעה קיצונית בזכויות אזרחים, ועל זה אין מחלוקת".



לטענת עורך-הדין, החוק איננו מידתי. "אם נניח רוצים לצאת מעזה, צריך לעשות את זה באופן מידתי, כיוון שמדובר במפעל חיים של המונים. לכן אפשר, למשל, להקים את המקום מחדש, להעביר את כל תושביו לבתי קבע חדשים. במקום זה, בלוח זמנים מטורף שאף אחד לא מבין, הופכים אותם לפליטים, שמים אותם בבתי מלון ובקרוואנים. זו שערורייה וזה בוודאי לא מידתי".



עו"ד פוקס משוכנע כי בג"ץ יכניס שינויים בחוק. "החוק הזה לא ייצא מבג"ץ כפי שנכנס אליו", הוא אומר, ומוסיף כי מדובר בעתירה ראשונה בסדרה של עתירות רבות, שעוד יוגשו לבג"ץ בעניין.



עורך-הדין מודה, אגב, כי העתירה המפורטת הוכנה מראש. "עקבנו כל הזמן וראינו מה קורה. ההצבעות מבחינתנו לא היו מפתיעות. ישבנו בכל הוועדות וכבר כאשר הצביעו בוועדת החוקה על החוק, כתבנו את העתירה. את השינויים הכנסנו לפני ההגשה שלה".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/article_add_corner_top.gif]
מודעה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/images/article_add_corner_bottom.gif]

אבל יש מי שלא ממתין להכרעת בג"ץ. "מבחינתנו, החוק הזה הוא בלתי חוקי ובלתי מוסרי", אומר אבנר שמעוני, ראש המועצה האזורית חוף עזה. "חוק שמגרש אנשים מביתם והופך אותם לפליטים – דגל שחור מתנוסס מעליו". שמעוני מזכיר את "איגרת ולרשטיין" המתוקשרת, שמועצת יש"ע סמכה עליה את ידה: "אנחנו מוכנים לשלם את מחיר ההליכה לכלא ולא לקיים את החוק".



"תמוה ומוזר, כיצד בית-המשפט העליון שומר על זכויות הערבים בגדר ההפרדה על כל מטר ומפסיק את בניית הגדר בעלויות של מיליונים, ופה – הופכים 10 אלף יהודים לפליטים", אומר אבנר שמעוני. "עיניהם של כל עשרת-אלפים היהודים האלה נשואות לבית המשפט, שיוציא את הצדק לאור, ואני משוכנע שבית המשפט ייתן את הסעד הנכון והצודק".



בכל מקרה, מבהיר שמעוני, גם אם יחליט בג"ץ לתת הכשר לחוק פינוי-פיצוי – הוא יסרב להתפנות, ויקרא לכולם לעשות כמוהו. "אני נשאר פה. לפי החוק, אם לא אתפנה מביתי – אני אקבל שנתיים מאסר. אני אשאר בביתי ואני ממליץ לכולם לעשות כמוני".

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99

בכל מקרה של הודעה של התובע שממילא לא יציית לחוק. במלים אחרות: תנאי לדיון צריך להיות חתימה על התחייבות התובע לקבל את ההחלטה.

אם לדעתו החוק לא מוסרי זוהי חובתו לסרב לו, תוך ידיעה שישלם על כך את המחיר.

אם נשמע משם זמירות כפי שהשמיע חשין השבוע, זה ייתן המון דלק לכל מי שיטען נגד התכנית.
שאלת המידתיות היא בהחלט רלבנטית, וצריך לשאול - למה חייבים להתפנות כאילו תחת אש, בייחוד אם יש רגיעה ביחסים עם הפלסטינים ? ניתן לעשות את המהלך כך שייסב מינימום נזק, ואני מצפה מבג"צ אם לא לעצור את הבולדוזר שרון, לפחות לעדן אותו ולהגן על הדמוקרטיה שלנו מפני כתמי הבוץ שמהלכיו מטיחים בה.

אז אנסה לסכם את עמדתי בצורה מתומצתת.

1. הממשלה קיבלה החלטות מדיניות אופרטיביות שנמצאות בסמכותה.
2. הכנסת אישרה את ההחלטה, וכעת היא חוקית.
3. יש הטוען כי ההחלטה סותרת חוק יסוד כלשהו, או את הצדק, ולכן פונים לבית המשפט העליון.
4. הפונה לבית המשפט העליון, צריך לבוא בידים נקיות, כלומר לבקש את הכרעתו, ולקבל עליו מראש לקיים את ההכרעה. לא יתכן שהוא יגיד שהוא יקבל הכרעה רק אם היא תואמת את דעתו.
5. אם הצהיר העותר שאינו מקבל כל הכרעה - יש להעיפו מכל המדרגות מראש.
6. בית המשפט יכריע אם ההחלטה חוקית, ואם אינה פוגעת בצדק.
7. בית המשפט יכול לפסול את ההחלטה, או חלקה, אבל לא להכתיב לממשלה מה לעשות. במלים אחרות, הוא יגיד: כך לא, תעשו תכנית אחרת. (כמו עם הגדר, בית המשפט לא קבע תוואי אחר אלא פסל תוואי קיים).

עם רוב הסעיפים אין לי מחלוקת. נכון שאי אפשר לגשת לבג"צ ולפקפק ביושרו או בסמכותו, אבל עדיין עומדת זכותו של אדם להתנגד לחוק שלדעתו אינו מוסרי, ולהצהיר שלא יוכל לעמוד בו, ועל נכונותו לשלם על כך את המחיר. במקרה הנידון, העותר לא מודיע לביהמ"ש מראש שאינו מתכוון לציית לחוק, ולכן זה בכלל לא רלוונטי. כלומר, אין כאן פגיעה בסמכותו של העליון, או ערעור עליה.

אל תשכח שסירובו של אדם לציית לחוק, ונכונותו לשלם על כך מחיר, היא חלק חשוב מהדמוקרטיה. איפה היו היום השחורים באמריקה אם רוזה פארקס הייתה מצייתת לחוק ומתיישבת בחלק האחורי של האוטובוס ?

לשחורים באמריקה היה משען משפטי חזק - החוקה. בגלל המבנה המורכב של ארה"ב, שלטון פדרלי, ושלטון מדינתי, יש שם התנגשויות בין מערכות חוקים. הטענה שלהם הייתה שהאיסור על ישיבה בכל מקום מנוגד לחוקה, כלומר הוא אינו חוקי. ואכן מה שקרה בסופו של דבר שהממשל הפדרלי הוא שאכף את השוויון.

החוק אוסר לגרש אזרחים שנמצאים תחת כיבוש. כל שנה מפונים אלפי אנשים מבתיהם, בגלל בניית סכר, כביש חדש, סכנה בריאותית וכו'. כאן מפנים אנשים בגלל סכנה בטחונית, וממילא לא מגרשים אותם, כי מיישבים אותם מחדש ומפצים אותם.

הם לא אזרחים תחת כיבוש

שיראו כמה חוקי כבוד אדם הם מפרים,אחרי זה שילכו לבג"צ

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ומה זה "חוקי כבוד אדם" ?

היהודי המחודש ובשם תורת ישראל יקטול חיים של מנהיג .

http://hydepark.hevre.co.il/hydepar...asp?forum_id=99

לכן נקבע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שמותר לפגוע בכבוד האדם ובחירותו בתנאי שזה נעשה במידתיות ראויה.
בתמורה לפינוי יקבלו המפונים פיצוי כספי שמאזן את המידתיות של הפגיעה. הדבר שיחיד שבג"צ יכול לבחון זה את גובה הפיצויים והאם הם מאזנים את הפגיעה.
במילים אחרות - אין סיכוי שבג"צ יעצור את ההתנתקות - המקסימום שהוא יהיה מוכן לדון זה בגובה הפיצויים.
וזה עוד לפני שנכנסים לדיונים על דיעותיהם הפוליטיות של שופטי בג"צ...

אם חוק לא חוקי
אז אמונה לא אמונה
דת לא דת
אלוהים.......אין

גנבים: הדין הפלילי נוגד את חוק יסוד חופש העיסוק.

עדיין משתמשים ב"פקודת מס הכנסה".
המונח "פקודה" הוא מימי השלטון הבריטי כאשר המלך היה מחוקק "פקודות" לנתינויות בריטיות מעבר לים.
רוב ה"פקודות" בישראל הוחלפו ב"חוקים", אפילו "פקודת החברות" הוחלפה בשנת 1999 ל"חוק החברות" שעד היום בכל פעם שמזכירים אותו מכנים אותו "חוק החברות החדש".