קודם כל אומר שוב שאני גר בקיבוץ בדרום.... הוחלט להפגיש אותנו עם ילדים מקיבוץ אחר במרכז (לא אציין את שמו)
הגענו לשם ומבנה הנעורים שלהם היה ממש מטונף ומגעיל... כמה בנות המקיבוץ שלי התחילו לנקות ולשטוף את המקום (עברה בי המחשבה שאצלינו בחיים לא היינו מקבלים כך אורחים).
חלפו הדקות ואף אחד לא בא לפגוש אותנו שם למרות שהם בהחלט ידעו שאנחנו שם.
לאחר שלוש שעות כמעט שהיינו שם לבד (לא בצחוק באמת שלוש שעות על השעון)... הגיעה המדריכה שלהם ולקחה אותנו לכוון הפאב שלהם שם הייתה לנו מסיבה איתם ועל האש....
היו שם הרבה ילדים בגיל שלנו (בין כיתה ט-י"ב) הפאב מעוצב ממש ממש יפה והכל הוא נחשב אחד הטובים בארץ.... וגם שם במשך כמה שעות כשהם יו כבר שם ליידינו פשוט לא דברו איתנו לא החליפו מילה...
החלטתי שאני אגש לדבר איתם כי אולי הם ביישנים באופן מיוחד... למרות שבראשי חלפה המחשבה "איזה חבורה של סנובים מזד****).
בהמשך ראיתי ילדה שישבה לבדה החלטתי שאני אגש לדבר איתה... ישבתי לידה שאלתי אותה מי היא וכו'.
תוך כמה שניות הגיע מהצד בחור אחד קצת יותר גדול ממני שאל אותי מי אני, אמרתי לו את שמי ושאלתי מה שמו, כתגובה לשאלתי הוא ענה " יש לה חבר, עוף מפה" ואז הוא סטר לי.... עברה בי המחשבה "מי הוא בכלל שירים עליי יד?"
החלטתי להבליג ולא החזרתי לו...
בהמשך ישבתי עם הנהג שסיע אותנו לקיבוץ הזה ודברתי איתו עד שנגשה אליי ילדה אחת בגיל שלי גם כן י"בניקית שגרה בקיבוץ ההוא... כנראה שהיא הילדה הנורמאלית היחידה שם... היא ספרה לי על החיים שם, הבנתי שאין להם איסור לעשן בקיבוץ בגיל התיכון וכו'... לאט לאט התחלתי לשים לב שהם פשוט לא נפרדים מהנרגילה... אחרי כמה דקות שאלתי את אחד הילדים שם "אם ייקחו לכם את הנרגילה את הטלוויזיה ואת הפלייסטיישן מה תעשו?"
הוא ענה לי "כל אחד ילך הביתה וישתעמם לבד..."
באותו רגע ירד לי האסימון מה קרה בקיבוץ הזה!! הם פשוט לא מסוגלים לתקשר עם אנשים, לא יודעים מה זה חיי חברה נורמאליים והם לא יכולים לעשות שום דבר בלי הנרגילה שלהם.... החיים שלהם סובבים סביב זה... והם לא ידעו לעכל את העובדה שבאו חברה שהם לא מכירים אליהם... לי זה היה נראה פשוט נוראי... אני כאחד שגדל והתחנך בעיקר בסביבה של הנוער העובד ראיתי את החברה שאני כ"כ מפחד שהחברה הישראלית תהיה...
אותו בחור שראה אותי עם הילדה שם היה בטוח ב100% שהדבר שאני רוצה זה להתחיל עם בילדה... הוא לא חשב לרגע שאני סתם רוצה להכיר אנשים ולתקשר איתם... אין אצליהם כזה דבר...
בהמשך הערב אותה ילדה שישבה שם איתי נגשה אלינו (לחברה של הקיבוץ שלנו) ודברה בעיקר עם הבנות... היא אמרה אמירה פשוט נוראית מבחינתי, "כל אחד מהבנים בקיבוץ שלי מחפש רק לזיין, אל תרקדו איתם ואל תדברו איתם אפילו עם הקטנים ביותר)...
באותו הרגע פשוט עברה בי צמרמורת... החלטתי שאני אבין לעומק מה הולך בקיבוץ הזה...
הוצאתי ספר בדיחות מהתיק שלי וישבתי עם כמה בנות מהקיבוץ שלי לקרוא אותו... בהמשך הצטרפו כמה בנים מהקיבוץ שלהם... הם היו קצת פחות "סנובים" מהאחרים... למרות שהם הסתובבו שם סביב הבנות במטרה... כן אתם יודעים מה היא המטרה שלהם....
אז בהמשך הלילה יצא לי לדבר עם כמה מהם ושוב התברר לי שהם לא יודעים לעשות שום דבר חוץ מלעשן נרגילה... מרוב שעמום אותו בחור שאיים עליי בתחילת הלילה ניסה להכניס לחדר שבו ישנו הבנות שלנו קרפדה, הוצאתי את הקרדפה החוצה ואחר הבנים מאותו קיבוץ הכניס אותה למקפיא.... מבחינתי זה היה פשוט נורא.... בקיצור נשארתי ער עד לאור הבוקר וב7 הלכתי לישון כשההשקמה ב8:00....
עברו עליי שם עוד כמה חוויות שלא פרטתי... בכל אופן לא חשבתי שקיימת קהילה כזו במדינת ישראל... פשוט חבורה שם זומבים שחיים סביב העישון, השתייה והסקס... פשוט נוראי...
בכל אופן בווכוחים שהיו אצלינו בקיבוץ לגבי האיסורים של שתייה ועישון תמיד אמרתי שהאיסורים לא יעזרו וכי מי שרוצה לעשן יעשן וכי מי שירצה לשתות ימצא דרך לשתות... עכשיו הבנתי אחרי החוויה הזו כי האיסורים לא באו במטרה למנוע מהיחיד לעשן או לשתות אלא מונעים מזה להפוך למרכז החיים... וזה שינה את דעתי בקשר לאיסורים האילה...

אני ממש מקנאה בך. גם אם החוויה לא הייתה כ"כ טובה. להיות במקומות אחרים ולפגוש נוער בגילך, לראות את ההבדל והדומי בין האנשים. אלו בין החוויות המעניינות.

מזכיר לי סמינר שהייתי בו >גם Light Sleeper , תוכל לספר על זה..< שנה שעברה, בו נסענו למרכז ולדרום (אנחנו מהצפון) ומלבד האנשים שפגשנו שם, בינהם פעילים חברתיים, מהגרי עבודה, עובדי קבל"ן, חוזרים בתשובה וכו', ישנו בשני קיבוצים. הראשון בינהם היה קיבוץ של דתיים לאומיים, והוא היה מאוד מטופח, שקט ונעים. בלילות כמעט ולא היה אף אחד והכל היה מאוד שקט ושליו.

בקיבוץ השני שהיינו >דרומית יותר< זה היה קיבוץ חילוני, בלי הרבה דשא וצמחייה, ישנו בבית הילדים. ביום היה שומם, אבל בלילה כנראה שאיפה שישנו היה מקום הכינוס של כל הנוער. מה לא היה שם? ערסים, מעט פרחות, אלכוהול, סיגריות, נרגילה. הייתה לנו גם שיחה הזויה עם שיכור אחד >גם על זה Light Sleeper יכולה לספר < וזה באמת ממש מוזר לראות את ההבדלים בתרבות, בהתנהגות.. מלבד הלילות הסוערים גם דיברנו עם נוער בגילאים שונים שחיו בקיבוץ ועל החיים שם >היה עולה חדש שסיפר לנו שהוא שונא את המקום ואת האנשים..<

זאת חוויה מרתקת. ואני שמחה שגם לך הייתה כזאת. מאוד מלמד, מאוד מעניין. אגב, מה הייתה המטרה העיקרית של המפגש? להכיר אנשים חדשים וזה?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

המטרה הייתה להעביר את הזמן בכיף עם חברה דומים לנו... הם גם קיבוץ של הנוער העובד... אף אחד לא חשב שהם כאילה...

גם בקיבוץ שאנחנו היינו בו היה את הנוער העובד. אבל המופרעים שפגשנו לא היו בתנועה. אלו שכן היו בתנועה דווקא היו ממש חמודים. הזמנו אותם גם לשבת איתנו בבית הנוער. היה ממש נחמד.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

יש ויש.
כל מקום והחברה שלהם.
הם גדלו בסביבה כזאת ונחשפו לדברים מסוימים שהפכו אותם לכאלה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

טוב, פאקטשלי אמרה שאני גם יכולה לספר... אז היא גרמה לי לרצות לספר..
אני חושבת שהמקום שאתה תיארת היה יותר, אה... אני חושבת שהמילה היא "מוקצן" ... אני לא בטוחה. (אם למישהו יש מילה אחרת בראש הוא מוזמן להגיד אותה..).
איפה שאנחנו היינו היו כל מני טיפוסים... היו אנשים שהזכירו לי בהתנהגות אנשים מהאיזור שאני גרה בו והיו אנשים שהזכירו לי בדיוק את האנשים שאני משתדלת להתרחק מהם...
האמת היא שזה היה לי ממש מעניין לדבר עם אותו שיכור שדיברנו איתו (או אולי הוא היה מסומם?). למרות שהוא היה מסטול (אני לא בטוחה מאיזה חומר) איכשהו הצלחתי להוציא ממנו שיחה ממש מעניינת, הוא אפילו אמר שהוא לא מאמין שהוא עושה שיחה כזאת כשהוא מסטול... זה היה מעניין לשמוע על אורח חיים שונה של אנשים, גם אם אחר כך אני יוצאת משם ולומדת להעריך את מה שיש לי ואת הסביבה שלי וגם אם זה גורם לי לראות מה אני יכולה לשפר בסביבה שלי... כל המסע הזה בכלל גרם לי לראות הכל באור שונה, זה היה אחד הדברים הכי משמעותיים שעשיתי.
אני מקווה שמהחוויה שלך לא לקחת רק את כל החוסר נעימות, אני מקווה שזה גרם לך גם להבין דברים חדשים על החיים, על הסביבה שלך ועל החברה. להעריך מחדש את מה שאולי אתה לפעמים לוקח כמובן מאליו (אולי... אני לא יודעת אם זה באמת נכון..).
אני מקווה שהחוויה הלא נעימה שעברת שם לא תגרום לך לשלול יציאות כאלה עם הנוער בקיבוץ או כל קבוצה אחרת שאתה משתייך אליה למקומות שונים. מכל מקום שתהייה בו תאמין לי שתוכל ללמוד משהו.

לא.. הוא סתם היה שיכור אידיוט.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

הסכנה במאה ה-21 זאת בהחלט ההתמכריות אני אומר התמכריות כי אנשים מתמכרים לחפצים
אנשים מתמכרים לטלויזיה ,למחשב ,לסוני ,לנרגילה כתוצאה מכך הם נהפכים תלותיים בחפץ.
מה שגורם בעיות אחרות כמו השמנה ,בעיות בריאות ,חוסר תקשורת ,בורות וכו....

ברגע שכול עולמו של אדם סובב סביב חפץ הדבר נקרא התמכרות אם היא מודעת ואם לא.

פעם בתקופת הילדות היה אחרת ההינו משחקים ,מדברים ,צוחקים לא ההינו נתפסים בדבר ולא עוזבים
ההינו משחררים הכול היה זורם דינמי ומעניין.

היום בתקופת הזאת אין לאנשים כוח לצאת מהבית המפגשים סובבים סביב קופסאות (טלויזיה מחשב סוני)
היום לצאת מהבית נהיה קושי ,חוץ מי זה שאני פוגש אנשים חרדים לגורל העולם במקום לחיות.
אנשים נאחזים בחדשות כאילו העולם סובב סביבם.
אני פוגש אנשים ומגלה שבתוכם יש כול כך הרבה חרדות שהם בכלל לא מודעים.

תבדוק ותראה כמה אנשים מכורים להתמכריות שונות אם זה פנימי (רגשות) או חיצוני (חפצים).
אנשים לא מבינים כמה ההתמכריות מחלישות את האדם לטווח הארוך.

יום טוב

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

אני סך הכך מסכים איתך וגם עם Light Sleeper...
מה שראיתי שם קיים בכל החברה פשוט שם זה בהחלט הרבה יותר מוקצן... ובהחלט למדתי משם דבר או שניים לחיים...
בכל אופן תודה על התגובות