חבר הכנסת אחמד טיבי הגיע ללבנון (יום ו'), כדי לנחם את משפחתו של ראש הממשלה לשעבר, רפיק חרירי. האופוזיציה בלבנון עורכת בביתו של חרירי את ימי האבל, בעקבות הירצחו.
טיבי יצא ללבנון דרך רבת עמון, וזאת למרות האיסור הקיים בחוק כלפי אזרחי ישראל: שלא להיכנס ללבנון, בהיותה מדינת אוייב. טיבי אמר בראיון לערוץ 1, כי הוא יודע על האיסור בחוק, אך כאן מדובר בניחום אבלים והוא היה ברבת עמון והחליט לצאת ממנה ללבנון.
מה היה קורה לי אם אני הייתי יוצא ללבנון או לסוריה .
היכן שלטון החוק?
האם ח"כ טיבי חסין בפני החוק??.
עד מתי תאפשר המדינה זילזול בחוקיה ועוד על ידי ח"כ נבחר.
או שפשוט אנו בפני פשיטת רגל גמורה.
צריך לנער את האבק מעל חוקי המדינה ולהתחיל למלא את פקודות החוק המלואן וכלשונן.ורצוי ולמהר שלא יהיה מאוחר מידי.

חבר הכנסת טיבי אכן חסין בפני החוק. הוא חוזר על הטריק של עזמי בשארה שביקר בדמשק. הוא טוען שאת הביקור הוא עשה במסגרת תפקידו כח"כ, ומרגע זה עומדת לו החסינות המהותית. כלומר אין אפילו אפשרות להסיר אותה.

כתומך נלהב של שלטון החוק - כפי שהצגת את עצמך - כדאי לפחות שתכיר אותו.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כי במקרה שלו זה כבר התקבל. טיבי הלך כבר על בטוח. תראה, כמה שאני לא אוהב את שני ה"ג'נטלמנים" האלה, הם לא טפשים. הטענה היא חזקה, כי הביקור שם הוא אקט פוליטי - וזה בדיוק תפקידו של חבר כנסת. עוד דוגמא לכך שלחסינות חברי הכנסת יש מחיר מעצבן...

התפקיד של ח"כ בישראל , הוא לעשות אקטים פוליטיים לגיטימיים במדינת ישראל . לחבור לאויב במדינה זרה זה לא אקט פוליטי לגיטימי . לא ברור לי על פי איזה הגיון מעוות זה "תפקידו של הח"כ"
(בעצם כן ברור לי לאיזה גוף בישראל שייכת הפרשנות המעוותת הזו של החוק , נעזוב את זה)

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

החסינות שואבת את כוחה מהכנסת. שם זה "נתקע"...

תזכר בסיבה שבגללה טיבי ובשארה עדיין בכנסת , מי דחה את העתירות נגדם ..

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

על סמך אותם עקרונות נפסקה הלכת ירדור מ1965.
א-ז היה בית משפט עליון שלא פסק תמיד לפי אג'נדה פוליטית. כיום זה לא כך, שכן הם חששו מחרם
ערבי על הקלפיות (כפי שהזהיר בשארה), ועל כן אפשרו לחמודונים לרוץ (נדמה לי שאחד מהם קיבל
אישור לרוץ עוד בסיבוב הראשון, אצל חשין בוועדת הבחירות המרכזית).
ביה"מ העליון היה ח-י-י-ב לפסול אותם, בדיוק כפי שפסל את כ"ך ב1988. מכיוון שלא פסלו אותם, אז הם
"עשו טובה", ונתנו גם למרזל לרוץ (החלטה שנתקבלה ברוב קטן בהרבה בקרב השופטים...).