19-10-2007, 01:19
|
|
|
חבר מתאריך: 13.07.05
הודעות: 1,298
|
|
מה שקורה הוא רוויה של הנתרן במים חמים שלא מצליחים לשמור עליו מומס בטמפ' נמוכה.
בזמן שאתה ממיס sodium acetate(נתרן עם חומצה חלשה הקשורים בקשר יוני) עם מים יש קיבולת מסויימת לנתרן שנמצא במים במצב מומס. ברגע שאתה עולה מעבר לקיבולת זו אתה תקבל גבישי נתרן(אני לא סגור על האם החומצה האצטית משתתפת בגביש, אני מנחש שכן, אחרת המטען היה חיובי והוא עדיין היה מומס...) ובטוח שגם מולקולות המים משתתפות במבנה אבל זה לא העיקר...
עכשיו, הקיבולת של המלח(במקרה שלנו זה sodium acetate) במים תלוייה בכמות המים(בניסוי הנ"ל היא די לא משתנה, ואם כבר אז פוחתת עקב אדים) ובטמפרטורה(ככל שהטמפ' עולה כך גם הקיבולת, ניסוי דומה- חמם מים לתה, שים המון סוכר עד שמתקבלים מעט גבישים למטה שלא נמסים אעפ"י שאתה בוחש, וכשהמים יתקררו אז יתקבלו עוד יותר גבישים בתחתית הכוס).
אז נשאלת השאלה מדוע כבר במקפיא, כשטמפ' המים ירדה לא התקבל "קרח"? אז מה שהיה חסר בשלב זה הוא גרעין התעבות, נקודה התחלתית שבה נוצר גביש וממשיך להתפשט בפריפריה. נקודה זו מתקבלת במגע עם היד או כאשר אתה הולם בנוזל(כמו לשפוך אותו מגבוהה על ברזל...). תופעה דומה בה רק בנוכחות גורמי התעבות יש שינוי מצב צבירה יש בשמיים, שם יש אדי מים המרחפים בטמפ' הנמוכה מ-0 מעלות צלסיוס אך עדיין אין יצירת קרח שייצור ברד או שלג. כאשר מגיע לענן כזה חלקיקים קטנים(דוג' אירוסולים) אז המים מתעבים סביבם, יוצרים קרח שהוא כבד ונופלים ארצה...
(אנקדוטה קטנה, כאן מגיע ההשפעה של זיהום ממכוניות וממפעלים על כמויות הגשמים, ותתפלאו, שאני מדבר דווקא על הקטנה של כמויות הגשמים עקב נוכחות אירוסולים...)
מקווה שהייתי ברור... אשמח אם מישהו ידע להגיד לי איזה גביש בדיוק התקבל... לא מאמין שזה רק sodium acetate...
|