סיפור החיים שלי בקיצור:

גיל 11 התאהבתי בבחורה חרידית נכנסתי לישיבה במטרה להתקרב אליה אחרי שנתיים של נסיונות להתקרב אליה עזבתי את הרעיון של להתקרב אליה ויחד עם העזיבה של הרעיון עזבתי פיזית את הישיבה ועברתי לבצפר חילוני הפסקתי לשמור שבת ולא האמנתי בשום מצווה לאט לאט התחילו בראש שלי מחשבות רעות על זה שהשטן יכול לעזור לי במקום אלוהים.
ביום שישי אחד קמתי בבוקר וחשבתי שהכל מותר לי פתחתי מחשב וכתבתי קללות על בחורה שפגעה בי ביקשתי שתידרס ותמות הלכתי לבצפר בסוף יום הלימודים נדרסתי במהלך הפגיעה פניתי בבקשה לעזרה לשטן שיגן עליי ואז קרה משהו מוזר הזמן נעצר אולי מהפחד אני קפצתי הצידה אבל הרכב בכל זאת פגע בי עפתי מטר, כאן הבנתי שהשטן לא עזר לי ראיתי שהרכב הולך לעלות לי על הרגליים עצמתי עיניים הבנתי שזה הסוף ובקשתי עזרה מאלוהים הרכב עצר ובזכות זה עד היום אני לא נכה, למרות זה לא הפסקתי בדרכי הרעה ולא הפסקתי להאמין בשטן המשכתי להאמין בו ומידי פעם כשהייתי מבקש משאלות הם היו מתגשמות יום אחד ביקשתי לראות שד ויום אחרי זה קרה ומאז אותו יום נהייתי לחולה נפש עד החודש האחרון המשכתי להיות חולה כבר שנתיים וחצי חשבתי שאין מצב בחיים שאני אבריא הכדורים עשו עליי המון תופעות לואי ולא הצליחו לרפא אותי לגמרי הלכתי לעבוד בשירות לאומי בתור עוזר שרת - נצטרכתי לכבוש כיפה כי זה בית ספר דתי , במהלך העבודה הבוס אמר לי לזרוק "זבל" שהוא שק כבד ביותר באתי לזרוק את השק אבל במדרגות בום קרה נס השק נקרע ומתוכו בצבצו ספרי תורה לא הסכמתי לזרוק את הספרים ושמתי אותם בחדר של השרת.
היה לי שעה חופשית אז פתחתי ספר וקראתי, ספר על מדרשים של יוסף ואחיו הספר עניין אותי והתחלתי לקרוא אותו ולחשוב עליו. המחשבות על השטן לאט לאט נפסקו התחלתי שוב להאמין באלוהים והתחלתי להסתובב עם כיפה בלי קשר לזמני העבודה.
מחלת הנפש שלי הינה הזיות בזמן של לפני ואחרי שינה (מספר שניות בלבד). הייתה לי הזיה לא מזמן ולא הצלחתי להתעורר ממנה רציתי לבקש עזרה מבורא עולם פניתי אליו במילים "אלוהים אל רחום וחנון ארך אפיים וגדל חסד אל רחמן" במילה רחמן התעוררתי מההזיה כשאתה מתפלל מכול הלב גם ב10 מילים אתה עושה משהו מאוד מאוד גדול למעלה בשמיים את זה למדתי בגלל שמאז אותו היום אני הורדתי בכדור שאני לוקח מ7.5 MG לאט לאט ל1 MG וכבר ..... חודש וחצי אין לי הזיות עכשיו אני לוקח 1 MG כל 3 ימים, אם בכלל , נשארתי עם עייפות מהכדורים אבל אני מקווה שזה גם יעבור.
בהמשך אלוהים שם אותי במבחן ענק הוא הביא עליי דברים רעים כולל פגיעה פיזית מכלב ומיד אחרי זה פגיעה נפשית מבן אדם אני הייתי מאוד עצוב שאלתי "מה אלוהים לא רואה שאני צריך אותו למה הוא עושה לי ככה" והתחלתי לבכות, בכיתי במשך שעות אבל ידעתי שזה נסיון ובסוף היום קרה לי משהו טוב (ידידה שלי הסכימה להצעת החברות שלי שבשבילי זה דבר שנותן כח לקום בבוקר) ועד עכשיו קוראים לי רק דברים טובים במבט אחורה אני רואה שיש לי כל מה שרציתי - כסף חברים ואהבה.
אבל אושר אמיתי זה עדיין אין לי ואני בטוח שאחרי שאני אחזור לגמרי בתשובה יהיה לי גם אותו.

להאמין באלוהים ולחזור בתשובה זה הלקח של החיים שלי ומי שרוצה ללמוד מהסיפור שלי מוזמן אבל אני הבנתי שאלוהים מראה לכל בנאדם את הדרך חיים שהוא צריך ללכת בה והוא יגרום לכם להבין את זה בדרך שלכם, עצה שלי, אתם לא רוצים לעבור את כל הדרך ולהעביר שנתיים וחצי מהחיים בתור חולים במחלה נפשית.

מי יתן וכל עם ישראל יחזור בתשובה.
אמן