לא, לא טעות! הלוויין EROS B מתוצרת התע"א אמנם מצוייד במצלמה פאן כרומטית (המפיקה תצלומים בשחור לבן), אולם חברה מסחרית מפיקה תצלומי לוויין צבעוניים על סמך השוואה בין התמונה שמפיק EROS B לתמונות צבעוניות ברזולוציה נמוכה, המופקות מלוויינים אחרים.

ראו:

http://www.apogee.com.au/products/i...sample%20hr.jpg

טוב אי אפשר לדרוש הרבה יותר אבל כרגע הצבעים לא אמיתיים הם גורמים לתמונה להיראות מעין ממוחשבת
אבל שיפור יפה

הצבעים קרובים מאוד לצבעים אמיתיים, כמה שאפשר בטכנולוגיה הזאת (שהיא, למעשה, די מוגבלת).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG הצבעים קרובים מאוד לצבעים אמיתיים, כמה שאפשר בטכנולוגיה הזאת (שהיא, למעשה, די מוגבלת).

מה מוגבל בטכנולוגיה זו?

טכנולוגיות של צביעת תמונות ש"ל מתבססות על שני דברים:
1. השוואה לתמונה צבעונית של איזור דומה, ועל פי זה ניתוח של איזה שטח צריך להיות צבוע בצבע מסויים.
2. אחר כך, מבצעים היקש: אם איזור אחד, בעל גוון אפור X, הוא אדום, אז גם כל שאר האיזורים בעלי אותו גוון צריכים להיות צבועים באותו צבע - אלא אם הורית להפריד בין שני האיזורים. ואני בטוח שברור לך שחיישן צילום יכול לתרגם שני צבעים שונים לאותו גוון אפור.
יש ברשת תוכנות חופשיות שמאפשרות צביעת תמונות ש"ל, קצת משחק עימם ידגים את זה מיד.

בעזרת עבודה קשה ותמונות ריפרנס צבעוניות ברזולוציה קרובה ככל האפשר לרזולוציה של תמונת הש"ל אפשר להשיג תוצאות מאוד יפות, אבל כשיש הפרשים גדולים ברזולוציות - יהיו לך שטחים שלא תוכל לצבוע, או לא תוכל לצבוע נכון, וזה נכון בעיקר לשטחים קטנים יחסית.

עוד בעיות יוצרים צללים וכדומה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הרי לכל צבע יסוד יש את סקאלת גווני האפור שלו בהמרה, וירוק ואדום בגוונים מסויימים עשויים להיראות בדיוק אותו אפור, כמו שאמרת. אז לכאורה נקבל ארבע אפשרויות לפחות (שלושה צבעי יסוד ואפור ממש) שייראו אותו דבר. אז האם המחשב עלול לצבוע יער באדום, למשל?
אני מניח לכאורה שגם הטקסטורה משחקת פה איזה תפקיד, לא?

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YGH הרי לכל צבע יסוד יש את סקאלת גווני האפור שלו בהמרה, וירוק ואדום בגוונים מסויימים עשויים להיראות בדיוק אותו אפור, כמו שאמרת. אז לכאורה נקבל ארבע אפשרויות לפחות (שלושה צבעי יסוד ואפור ממש) שייראו אותו דבר. אז האם המחשב עלול לצבוע יער באדום, למשל? אני מניח לכאורה שגם הטקסטורה משחקת פה איזה תפקיד, לא?

האם עלול? כן, אבל דווקא יער זה דוגמה לא טובה - כי יער זה שטח גדול מספיק.
האם מדשאה בחצר האחורית תצבע באדום? יכול לקרות, וככל שהאלגוריתם (והמפעילים - אם ישנם) גרוע יותר, גדלים הסיכויים.

אני מעריך שבאלגוריתמים מתקדמים גם הטקסטורה משחקת תפקיד, בתור אמצעי לתיחום שטחים וסיווגם.

הנה תוכנה שמאפשרת לעשות את זה:
http://www.recolored.com/
תכנס לגלריה ותראה מספר דוגמאות מאוד טובות, וגם בחלקן ניתן לשים לב שמדובר בצביעה. אם תוריד את התוכנה ותשחק איתה תבין כמה זה מתיש..
ככל שהרזולוציה של התמונה קטנה, כך גדלות הזליגות למיניהן.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אפשר לקבל עוד הסבר? כי ממש לא הבנתי על מה מדובר

הלווין מצלם בשחור לבן. ישנה חברה מסחרית שלוקחת את תמונות הלווין וצובעת אותן בהתאם לתמונות של אותו השטח שמתקבלות ממקורות אחרים. התוצאה היא תמונת לווין באיכות גבוהה מאד אשר מופיעה בצבע במקום בשחור לבן.

! This is Sparta

אני לא מניח שזה מבעיה כספית, אז מה באמת הבעיה ?

-------------------
לא רצו להאמין


http://www.smkb.ac.il/aha/content/Projects/shoaa/teudot/Teguvot_Itonut.htm

אאל"ט - הפרדה. וזאת כן בעיה כספית.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לויין הוא עסק יקר. לווין גדול- עסק יקר עוד יותר. אז התמקדו במה שחשוב- יכולת הפרדה. צילום צבעוני מחייב שלושה מערכי גלאי- ההפרדה בהכרח נמוכה מעבור מערך אחד (שנותן ש/ל).

לא בהכרח, שאל את סיגמא.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אם לא מדובר ברזולוציה ממש גבוהה, יותר קל לפענח ש"ל מצבעוני.

אם מדובר באותה הרזולוציה, והתמונה הופקה מחיישן חכם (לדוגמה - מסגנון החיישנים של סיגמא: שלושה חיישני ש"ל שכל אחד מהם תופס צבע אחד בלבד), ניתן להפיק רווח כפול - כי תמיד ניתן לנתח בנפרד את התמונות הבסיסיות, בשלושה גוונים שונים + צבע!

הבעיות הן:
1. יקר מאוד.
2. מאוד יקר.
3. לייצר שלושה חיישנים גדולים בשביל עוגת השכבות הזאת עולה הרבה יותר מאשר פי 3 מלייצר חיישן אחד.


עריכה: להבדיל ממה שנכתב פה למעלה - לא חייבים שלושה מערכים, ניתן להשתמש בחיישן אחד שבו משתמשים באלגוריתמים מסויימים כדי "לנחש" איזה צבע זה כל פיקסל. אבל כאן הרזולוציה בהכרח פחות חדה (זה ההסבר להודעתי מלמעלה).

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני בספק אם יוקר החיישן הוא השיקול העיקרי שבגללו לא משתמשים בחיישני צבע.
כשעלות השיגור בלבד היא 5000$-10000$ לק"ג למסלול נמוך, ועלות כל חלק וחלק יקרה ומסובכת בהרבה מהמקובל בתעשיה (אפילו בתעשיית המטוסים) עקב דרישות אמינות בלתי מתפשרות על כל הבדיקות והאינטגרציה המסובכת - ההבדל במחיר בין חיישן צבע לחיישן ש\ל הוא לא כזה משמעותי, ביחוד מאחר והוא לא הבדל כזה גדול.
אני מעריך שהטכנולוגיה של פובאון\סיגמא נבחנה לשימוש בלווינים ונזנחה מסיבות שאינן מחיר (זה לא שמחיר של בודי של סיגמא יקר בהרבה ממקביל של קנון\ניקון. להיפך).

ההבדל בין שלושה חיישנים לחיישן אחד הוא משמעותי מבחינת קושי ייצור ועלות ייצור, וגם זה שיקול, במיוחד אם אין צורך קריטי בתצ"ל צבעוני.
בודי של סיגמא יקר יותר, כשאתה משווה את זה מבחינת כמות מג"פ סופית בתמונה.


אני חושב שיש לזה השלכות גם על עדשות שצריך להשתמש בהן, מערכות קירור לחיישנים ומה לא, אבל כאן נגמרת ההיכרות שלי עם הצילום .

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

הרזולוציה האמיתית של סיגמא מעולם לא הגיע ל-4.5X3, כפי שהיא מנסה לרמוז. הרזולוציה האמיתית מתקרבת יותר לתשעה מגהפיקסל ב-SD14, שיש לה, כאמור, שלושה חיישני צבע בני 4.5 מ"פ כל אחד. היינו, מעבר למחיר, בכמה מובנים עדיין תקבל תוצאה טובה יותר מחיישן צבע רגיל בשיטת באייר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

לזה התייחסתי:
הרזולוציה האמיתית, תכל'ס בגודל התמונה של ה-SD14 היא סה"כ 4.5 מג"פ, ושלא יבלבלו את השכל (ההבדל בין "אפקטיב מגה פיקסל", ל-"סנסור מגה פיקסל"). הייתרון העצום הוא בעת עיבוד.

בשביל להפיק חיישן פובאון של 25 מג"פ צריך שלושה חיישנים, שמחיר כל אחד מהם אמור להיות קרוב למחיר חיישן באייר בעל 25 מג"פ, אבל יש בעיה קטנה עם ייצור כזה:
ככל שהחיישן יותר גדול, כך ניתן להפיק מאותה פיסת סיליקון פחות מג"פ (דוגמה גסה: פרוסת סיליקון שניתן להפיק ממנה עשרים חיישנים בעלי 4 מג"פ כל אחד, ובסה"כ 80 מג"פ, תספיק במקרה הטוב לשני חיישנים בעלי 25 מג"פ כל אחד, ולא לשלושה, כי גדלה הסבירות לפגמים בסיליקון), ולכן עלות הייצור מתייקרת משמעותית.

כלומר, חיישן פובאון בן 25 מגה פיקסלים אפקטיביים, שייתן חדות גבוהה יותר מחיישן באייר בן 25 מגה פיקסלים, יעלה הרבה יותר מפי שלוש..

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לא נראה לי שיש טעם לדון בחיישנים של מצלמות מסחריות (שהעלות שלהם, גם אם מוכפלת פי שלוש או עשר עדיין זניחה יחסית לפרוייקט שיגור לווין).
אני לא יודע באיזה חיישנים בדיוק משתמשים בלווינים (ולא בטוח שהמידע בכלל נגיש לציבור), אבל אני בספק אם מדובר בחיישנים מקו יצור אזרחי.
קחו את הקונספט של ציוד MILSPEC שאמור לעמוד בדרישות מחמירות יותר ועולה יותר מציוד אזרחי רגיל ותכפילו אותו בסדרי גודל - זה הסטנדרט לחומרה בחלל. רוב הסיכויים שאין עדיין חיישן פובאון שעמד בבדיקות והדרישות הללו, ולכן כל הדיון הזה נראה לי קצת עקר.

זה לא החיישן, זה הטכנולוגיה שמאחוריו. מה שעשינו כאן זה היקש מעניין שנותן תשובות טובות, כשאתה מגדיל את סדרי הגודל ואת הדרישות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ISHPUZ לא נראה לי שיש טעם לדון בחיישנים של מצלמות מסחריות .

אכן כן. חיישנים למצלמות המצויות בידי הגולשים בפורום לא נועדו לפעול במשרע הטמפרטורות שבחלל, לא פועלים בריק, לא מוטרדים מהחזרים של אור מללקים בלוויין, אינם נעים במהירות הקרובה ל - 8000 מטרים בשניה, אינם חשופים לקרינה מסוגים שונים היכולה ליצור הפרעות וכיו"ב.

אי אפשר להשוות את חיישני הלוויינים למצלמות האזרחיות/מסחריות/קרקעיות וכל היקש מהן ליישומי חלל יהיה שגוי.

צילום ושרטוט סכמטי של החיישן מהמצלמה המתוכננת ללוויין הישראלי צרפתי ונוס:

אני חולק עליך בעניין "כל היקש". היקשים מראים על הקושי ליישם טכנולוגיות "קרקעיות" בחלל.

חיישן צילום, בסופו של עניין, הוא חיישן צילום. טמפרטורה נמוכה מאפשרת הגבר גבוה ברעש נמוך יחסית, שמפצה על מהירות הצילום הנצרכת, גם מצלמות ארציות מוטרדות מהחזרים, וזה עניין לאופטיקה, לא לחיישן עצמו (על פי הבנתי, אולי הבנתי השגויה).
ויש לי את התחושה שלריק אין משמעות לנושא.
יותר מעניין השפעות הקרינה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

גם מצלמה של טלפון סלולארי היא דיגיטלית. האם זה אומר שאני יכול להקיש ממנה על ביצועים ל מצלמה חללית? אתה יכול לחלוק על דעות אחרות בפורם כל שתחפוץ, אך כדאי שתדע על מה אתה מגיב, לשם קיום דיון נאות ויעיל.

כן, כי סופו של דבר - איפשהו יושב תא פוטואלקטרי בתצורה כזו או אחרת, כשלפניו פילטרים כאלה או אחרים, וכשמאחוריו או מצדדיו או לא משנה כרגע איפה, יש מעבדי אותות.

בחיישן שהראית עובדים בצורה דומה לשיטת הפובאון. האם יש כאן משהו חדש וייחודי שאני לא רואה ולא מכיר ממצלמות ארציות?
האור מפוצל לשלושה קולטנים, כשכל חיישן קולט צבע מסויים במקביל. קח את אחד מהקולטנים, ויש לך תמונה שחורה לבנה רגילה. תגדיל אותו לשטח של שלושת הקולטנים ביחד, תגדיל משמעותית את המחיר שלו (אלא אם אתה מבצע "תפירה" של חיישנים, שמהיכרותי כרגע את הטכנולוגיה היא לא מספיק בשלה), ותגדיל את הרזולוציה אפילו יותר מפי שלוש..

יש טעויות?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG כן, כי סופו של דבר - איפשהו יושב תא פוטואלקטרי בתצורה כזו או אחרת, כשלפניו פילטרים כאלה או אחרים, וכשמאחוריו או מצדדיו או לא משנה כרגע איפה, יש מעבדי אותות. בחיישן שהראית עובדים בצורה דומה לשיטת הפובאון. האם יש כאן משהו חדש וייחודי שאני לא רואה ולא מכיר ממצלמות ארציות? האור מפוצל לשלושה קולטנים, כשכל חיישן קולט צבע מסויים במקביל. קח את אחד מהקולטנים, ויש לך תמונה שחורה לבנה רגילה. תגדיל אותו לשטח של שלושת הקולטנים ביחד, תגדיל משמעותית את המחיר שלו (אלא אם אתה מבצע "תפירה" של חיישנים, שמהיכרותי כרגע את הטכנולוגיה היא לא מספיק בשלה), ותגדיל את הרזולוציה אפילו יותר מפי שלוש.. יש טעויות?

המצלמות והחישנים עצמם בצילום אווירי טאקטי ואסטראטגי וכן בצילום חללי שונות בתכלית מאלה המצוייות בשוק האזרחי.

המקום קצר ומי שמעונין ימצא גם ספרות לועזית לא מעטה ב- AMAZON למשל.

קיימות כמה שיטות צילום במערכות מסוג זה לכל אחת יתרונות וחסרונות. אאיר (מלשון "אור"... למי שמתעניין בהיגוי) כמה נקודות:

1. מזה שנים קיימת תפיסת עבודה אצל מפענחי צילום אוירי צבאיים כי עדיף שימוש בשחור-לבן על פני שימוש בצבע. זו איננה תפיסה שהושפעה ע"י הטכנולוגיה הזמינה שכן עד לפני שנים מעטות (וכן - עדיין כיום) נעשה שימוש בתשלילים ("פילם" בלשון הציבור), ואלה היו ועדיין ניתנים לרכישה בצבע.
2. למרות האמור לעיל, שום צבא, לבד מהצבא ה...יפני, לא רכש תשלילי צבע למטוסי הביון שברשותו (הנושא בדוק מול יצרני התשלילים - אגב). חיל האויר היפני רוכש עדיין תשלילי צבע בפורמט של 5 אינטש עבור מצלמות ה- KS-87 הישנות התותקנות במטוסי הפאנטום F-4Eשברשותו.
3. לאחרונה הודיעה החברה שמייצרת את התשלילים הללו שבתוכניתה להפסיק את הייצור של התשליל הזה בשל מיעוט המכירות שלו. מחיר כל תשליל כזה כ- $1,000 אגב.
4. היפנים משתמשים בצילום צבע אוירי, במטוסי פאנטום, ל... צילום מפגעי טבע, רעידות אדמה ושיטפונות בשטחם.
5. צילום אוירי מלפטפורמות הנעות במהירויות גדולות ובגבהים שונים, דרך שכבות אטמוספריות איננו זהה לצילום הילדים בגן או הזריחה מהמצדה...
6. בעיקרון עושים שימוש בטכניקות "מטריצות סורקות קו" Line Array או בטכניקות Frame Array. המטריצה אותה העלה טל עינבר כאן הינה ממשפחת "סורקי הקו". דרושה תנועה המצלמה או המרקע כדי "לבנות תמונה" ברזולוציה גבוהה.
7. המעוניינים גם יוכלו לחפש בגוגל את המונח TDI הקשור לנושא הגברת הרגישות של מטריצות כאלה.
8. רזולוציה "כושר הפרדה" של המצלמות האויריות הנ"ל הינה גבוהה בהרבה מונים מזו הקיימת כיות במצלמות מסחריות רגילות. כך למשל ניתן לרכוש (לאחר קבלת היתרי ייצוא מתאימים כמובן !!) מטריצות FRAME בסידרי גודל של 25 מגה-פיקסל וכן .... 82 מגה-פיקסלים !!!! האחרונה אגב יקרה מאד !!!!! - מדובר במאות אלפי דולרים ליחידה אך ורק למטריצה עצמה רבותי.
9. לא רק מפסר הפיקסלים קובע את טיב התמונה המתקבלת אלא גם פרמטרים אחרים כגון גודל כל פיקסל (וכאן העסק מסבך...), וכן רגישותו, תחומו הדינאמי ומהירות שליפת האינפורמציה ועןד ועוד...
10. על כך יש להוסיף ערשות טלסקופיות מתאימות, פילטרים מתאימים ומערכת אלקטרונית השולטות בכל זה.
11. מי שמביא לדוגמא מצלמות ידניות ואפילו הטובות יותר מה שעמך קורא "מקצועיות" סביר שאיננו בקיא שנושאי חישה אופטית ואינפרא אדומה לצרכי צילום חללי ואוירי.
12. צילום בצבע כיום, בכל שיטה מוכרת, מפחית את ביצועי המערכת האווירית הרצויים באופן משמעותי.

מיקיטל, אני מכיר את מרבית דבריך הטכניים, ועדיין לא אמרת דבר אחד שסותר את שאמרתי: הכל מסתכם בסוף בתא פוטואלקטרי, פילטרים, ומעבדי אותות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בתגובתי לא התכוונתי לסתור את דבריך. נכון שבסופו של דבר הפיזיקה של החישנים דומה בין המערכות. אולם הדרישות האופטיות והמערכתיות - ביצועיות שונות בתכלית, לכן ההבדל בין מצלמות אזרחיות לבין אלה בהן משתמשים לצילום אוירי וחלל הינו משמעותי.

את עיקרי ההבדל הזה ניסיתי לתאר בקצרה בתגובתי.

מעבר לכך אינני מבין את הניגוד שבינינו.

אז סבבה לחלוטין. חשבתי (עקב מיקום התגובה) שאתה מנסה לסתור במשהו.
את צורת הפעולה של החיישן ניתן להסיק על פי מבנהו המאורך, לא כך?

בכל מקרה, תחום מרתק בעיני, שבגלל שקצרה הבנתי בתחומי היסוד אני לא יכול להתעמק בו דיי.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

נכון - לפי מבנה המטריצה בתמונה הבאה תוכל להבין שהיא משמשת לסריקה לינארית Linear Scanning ולא ל- Framing:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fairchildimaging.com/main/images/ccd/ccd191dc-02.jpg]



ולהלן ראה מטריצת שטח גדולה מאד- 82 מגה-פיקסלים ויקרה מאד !! המשמשת לתפיסת תמונה בתצורת Framing:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fairchildimaging.com/main/images/ccd/ccd595-02.jpg]


תוכל גם לקרוא חומר מעניין העוסק בטכנולוגיות הללו בדף החברה האמריקאית (קליפורניה):
http://www.fairchildimaging.com/pro...asp?prod=CCD191

אגב - כל אלה עובדות בשחור - לבן...!!

אני חייב להעיר הערה נוספת על זו היותר מפורטת שהעליתי קודם (ראה למטה):

צילום אווירי בצבע מגבהים נמוכים אכן יכול להניב תוצאות מספקות. צילום כזה מגבהים גדולים יותר (מטוסי ביון וחלליות) אין בו יתרונות שכן המרקע כולו הינו חסר צבע כמעט לחלךוטין בשל ה"עדשה האטמוספרית".

כל מי שטס במטוס נוסעים רגיל בגובה 30 אלף רגל (פחות או יותר) והביט דרך החלון, רואה אחידות גדולה מאד בצבע המתקבל מתחת - הגוונים הם של סגול-כחול ולבן. אין תחום דינאמי צבעוני רב בגהים אלה.

צלם במצלמת צבע מגובה כזה והתמונה המתקבלת תהייה בגוונים די דו צבעיים של בין כחול בהיר (מעט חום) ללבן.

זהו אולי ההסבר ה"עממי" ביותר לשימוש שנעשה בשחור-לבן ולא בחישני צבע (שגם פוגעים בכושר ההפרדה בין היתר), בצילום אוירי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר ...לא, לא טעות!... ...חברה מסחרית מפיקה תצלומי לוויין צבעוניים...

כן , כן טעות (בראייתי , לפחות במינוח...)

אני חולק על המינוחים מכיוון שהם מטעים -

ה- EROS B ממשיך כמובן לצלם בשחור-לבן , וחלק מן התצ"לים נ צ ב ע י ם .
אלו תצ"לים צ ב ו ע י ם - ולא צילום בצבע , וההבדל מהותי ולא רק סמנטי...

A friend in need - is a friend indeed

והתצלומים שבגוגל ארט' הם בצבעים המקוריים או שהם גם צבועים ?

ארת, ולא ארט (ת"ף לא דגושה היא TH).
מקוריים, פשוט ברזולוציה נמוכה. הצילומים הצבעוניים ברזולוציה גבוהה הם תצ"אות.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz