לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה פעם הזמנים היו יותר טובים; כולם אומרים - ככה כולם חושבים... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם החורף היה די סביר... גלים של נוסטלגיה עפים באויר, כי פעם בקיץ היה די קריר... אני לא כל כך זוכרת; מתגעגעת רק בערך, כי העתיד נראה לי הרבה יותר מגניב: רוצה לנסוע ברכבת התחתית של תל אביב... והם יגידו: זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח, זהירות מהמרווח... חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > אמצע החיים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 09-10-2007, 10:42
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
תסכול. זו ההרגשה שלי. פשוט תסכול...

בתחילת השבוע ביקרתי לקוח באחד מהמקומות המרכזיים בתל אביב.
החנתי את הרכב, והתחלתי לצעוד לעבר המשרדים ואז נגלה אלי המחזה הבא-
בחור, אני מעריך אותו כבן 35, החל לבצע חניה ברוורס, כאשר לפתע נצמדה אליו מאחור מכונית מסוג BMW (אלא מה...) עם שני עבריני צעצוע בתוכו, תוך שהם חוסמים לו את האפשרות לבצע את החניה, וזאת כיוון שהם החליטו שהם צריכים לחנות במקום הפנוי...
הנהג התמים לא הבין בהתחלה את הסיטואציה, וסימן להם שהוא רוצה להחנות את רכבו, ושיסעו מעט לאחור.
התנועה הזו נראתה בעיני הצעצועים כהתרסה, וזה שליד הנהג יצא החוצה, ניגש לנהג שלנו ואמר לו- "מה אתה עושה ככה עם היד? מה, אנחנו חברים שלך...". ניכר היה שהצעצוע ממתין לניצוץ בכדי לפרוק על הנהג את העצבים.
הנהג, שעדיין לא הבין את הסטואציה ענה שהוא מנסה להחנות, והם חוסמים לו את הדרך.
כתגובה, הצעצוע פתח לו את הדלת, ו"הזמין" אותו "לצאת בחוץ".
בשלב הזה התערבתי (למרות שההגיון שמתחיל להשתלט בארץ אומר שעליך להעלם מהמקום...),
וניסיתי להרגיע את הצעצוע, שמצידו מצא לו קורבן חדש, ומכיוון שהוא ראה שאני לא מתרגש ממנו, בא הצעצוע השני לתגבורת.
אז הסיטואציה שנוצרה היתה כזו- אני והנהג התמים עומדים מול שני עבריינים קטנים (באמת קטנים, הם היו נמוכים מאיתנו בראש...), ואני כבר רואה איך אחד מהם עומד לשלוף איזה חפץ לא תמים...

בשלב הנפיץ הזה, פתאום, משום מקום, צץ לו שוטר רכוב על קטנוע, שכמו שנפוץ אצל שוטרים הוא לא מחפש צדק אלא "לסגור עניין", והוא הורה לנהג התמים שלנו להמשיך לנסוע (כי ביינתיים הצטבר פקק מאחור), שני הצעצועים החנו את הרכב במקום הפנוי (כפי שהם רצו מלכתחילה), תוך שהם עושים לעברי תנועות איום (והשוטר לא מגיב...).

זהו. זה פחות או יותר הסיפור.

ואני נותרתי עם ההרגשה הזיפתית שהפשע מזמן כבר השתלט לחלוטין על המדינה שלנו,
ואנחנו, האזרחים הישרים- עומדים חסרי אונים מולו, כי המשטרה מחפשת "לסגור" תיקים...
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 13-10-2007, 12:59
  bazu2 bazu2 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 11.10.07
הודעות: 5
שלח הודעה דרך AIM אל bazu2
בתגובה להודעה מספר 3 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "אני לא מחפש לפרוק את הזעם שלי"

ג'ודה,
בתגובה להודעתך הראשונה וגם להשלמה הזו - זה תלוי, לפי שסיפרת - במה שאדם מפענח במוחו -"כשהוא רואה לפניו מצב "לא נעים" מתפתח, והא מרגיש מחויב לפעול- לסייע לחלש כאן... אבל המצב מתפתח כך - שהוא גם לא מסייע בפועל, וגם לא רואה את התוצאה הצויה באה לביצוע... ומכאן , בא תיסכול. לא התאמצת- לא התעמתת, ואפילו לא אתה שהבאת לסיומו, אלא - עוד משיהו מבחוץ שהתערב בכיוון שלא צריך"...הרבה תלוי באיך שהמתבונן מפרש את המצב- כי החיים אינם תמונת דו-ממד, אלא תלת מימד שנע - "כמו בסרט".

לא מזמן, באחד הפורומים של "התמודדות בתאונות דרכים", קרה לי - שאשה כתבה משהו כזה:
איזה מזל חרא! כשנסעתי לתומי הבוקר לעבודתי - בכביש החוף, כמו שאני עושה כעש שנים - ראיתי לפתע במראה הפנימית - שהנהג מאחורי - מאותת לי בידו , שאפנה לימין הכביש כדי שיעקוף אותי. אבל אני כבר הייתי ממש "על הפס הלבן" אז המשכתי באותה המהירות באותו כיוון. והוא עקף אותי בחיתוך חזק ומיד אחר כך פנה ימינה, בכביש שלא ראיתי ממקודם, וכמעט היתה התנגשות בינינו. הנהג הצעיר הזהלא מכיר את כללי הנהיגהוהוא היה פראי נורא, ומזל שבמקרה לא -קרתה תאונה.....
כ 6-7 "חברה מהפורום" החרו אחריה ואמרו "אמן" וגם המציאו חוקי נהיגה חדשים כדי "להזכיר לה, עד כמה היא היתה"בסדר". רק אני - כעסתי עליה ועל כולם, וחשתי תיסכול גדול: כל אלה שטענו שהם "יודעים את חוקי הנהיגה הזהירה ומבצעים אותם". ניד הסברתי לה ולכולם: 1. החוק קובע במפורש, וזה גם הגיוני - ש"עובר דרך, במכונית, מאותת - כדי לסמן ל"עוברי דרך שמאחוריו" על כיוון נהיגתו בעתיד קרוב מאוד- "ולא לאלו שנוסעים לפניו". וכמובן - שהתנפלו כנגדי כולם.
- איך אני עושה להם את זה? שאלו. הטיפו לי - מוסר... התעקשתי בתגובה- ודרשתי שיפתחו שוב את "ספר הנהיגה שלהם". כמה פתחו - ו"גילו את אמריקה"... והסברתי כי כביש החוף - מלא במעבררים לכבישים שנכנסים לערים, ויש קודם לכן כקילומטר וחצי קודם לפניה- שלטים גדולים המתארים בציור וגם במילים את הפניה ולאן היא, וכן יש חוק שאסור לחסום לנהג מאחור - את האפשרות לפנות ימינה מכביש ראשי לכביש משני/צדדי.

כך גם ההבדל שבינך לבין השוטר. הוא ראה לנגד עיניו כראשי - את המצב שיש פקק תנועה שנוצר פה- ופעל, נטל יוזמה- וחילץ את הרכבים מאחור - מהפקק, על ידי שהורה על הפרדה בין הנהג "המסכן" ל"עבריינים השניים"... בעוד שאתה- התכוונת לעזור לבודד - כדי שירחיק מעליו את העבריינים - ויוכל לחנות שם "כי הוא בא קודם"....

אז כמו שאומרים לנהגים: לפעמים כדאי להיות זהיר יותר - מאשר צודק יותר....

אני - הייתי לא רק מעלה דבר זה כאן - כי זה עניין עקרוני. הייתי פונה בכתב לאותה מחלקת תנועה במשטרה שאחראית לאזור החנייה המדובר, וגם לעיריה. אם אפשרי - הייתי אף מציין את מספרי הרכב(דבר שישראלים רגילים לשכוח מיד), כולל של שוטר. לדעתי - להבא במקרה כזה קורה - בקש מהשוטר את "פרטיו" ואל תיכנס איתו לויכוח.

והעיקר -
יש דברים נסתרים, שאותם לא נבין,
יש דברים נסתרים שאותם- לא נדע ,
( אבל)לא תמיד יש לדעת הכל, להבין את הכל -
לפעמים נעשה גם דברים בלי לדעת מדוע...

דומני שאבנר גדסי הוא השר את השיר... והמילים אכן מתארות את מחשבתי.
אנא אלוהי - תן לי את היכולת להבדיל בין טוב לרע - אך שמור עלי ,אלי -
כי ברצוני גם לשמור על מעט החברים שיש לי...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 09-10-2007, 15:10
  פשוט פשוט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,640
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "תסכול. זו ההרגשה שלי. פשוט תסכול..."

תראה, יש מס' אפשרויות תגובה.
1.לעזוב את המקום מההתחלה, ללא עצבים או לחץ מונע התלקחות ובד"כ כך טוב לכולם. אולי חלק מהאנשים יאמרו שזה מרגיז - כנראה שזה מרגיז אנשים שאין צדק בעולם - אבל בעצם מי הבטיח לך צדק? מה אתה הממונה על חלוקת הצדק? עזוב את המקום ,השאר אותם לנפשם וזהו. כך אני נוהג במקרים כאלה במיוחד כשאני בגילי כבר לא אחד שמסוגל להתמודד פיזית עם טיפוסים מסוג זה. האמת -גם לא לוקח ללב.
2.להלחם. האמת כשהייתי צעיר -נלחמתי ב2 מקרים שונים בתופעות כאלה (מכאן אתה יכול להבין שהתופעה אינה חדשה) ,טוב לא יצא מזה. בכל אופן לערסים לא.
אם יש לך מרץ ונכונות להלחם ואח:"כ נכונות גם להגיע לבית המשפט או שירדפו אחריך -עשה זאת.
ולא - עזוב את המקום ואל תקח ללב .אין בכך שום תועלת.
_____________________________________
אין לך אדם שאין לו שעה.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #7  
ישן 09-10-2007, 16:23
  משתמש זכר juda juda אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 7,439
אתה יודע, מלבד שחור ולבן- יש גם אפור בחיים... :-)
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי פשוט שמתחילה ב "תראה, יש מס' אפשרויות..."

נתחיל מסעיף 2- אני לא אלחם מתוך יוזמה. אין לי שום בעיה לתקוף בחזרה במידה ואותקף, אבל בשום מקרה לא אתקוף מיוזמתי. זה מותר האדם מהעבריין...

סעיף 1- לעזוב את המקום מההתחלה, מזכיר לי יותר מידי את ניו יורק, ולצערי- יותר ויותר את ישראל...
השאלה שאני שאלתי את עצמי במצב ההוא היתה פשוטה- האם הייתי רוצה שכל הסביבה תתנדף ולא תסייע לי? התשובה שלי ברורה, וע"פ תשובה זו פעלתי בדיוק.
האדישות הורגת.

ולסיפא של דבריך- אני כן לוקח ללב. אוי ואבוי אם לא...
_____________________________________
(טליה שפירא)
תפילת הטוקבקיסט הישראלי:
''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 09-10-2007, 17:00
  פשוט פשוט אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 16.04.07
הודעות: 1,640
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי juda שמתחילה ב "אתה יודע, מלבד שחור ולבן- יש גם אפור בחיים... :-)"

תאמין לי שאני יודע, עובדה שכתבתי שיש מס' אפשרויות. זה שציינתי רק 2 כי עם אלה היה לי נסיון.

גם אני לא נלחמתי מתוך יוזמה שלי אלא רק הגבתי מתוך הגנה עצמית .זה נגמר כשהתוקף אושפז בבית חולים עם שבר בלסת ובעצם האף ואני נאלצתי לכתת את רגלי אח"כ לחקירות ובתי משפט -בסוף יצאתי זכאי.
אבל למדתי את מגבלות הכוח. תאמין לי שזה לא היה כיף כ"כ גדול להסתובב בבתי משפט באיזור הפלילי .

ולכן המסקנה שלי היא לעזוב את המקום כל עוד לא התלקחה קטטה. הקטטות הן תחום המחיה של הטיפוסים הללו .להם אין שום בעיה להסתובב בבתי משפט. זהו מקצועם ושם הם מרגישים כמו בבית. לעומת זאת אתה כאדם נורמטיבי תיאלץ לעבור חוויות לא מלבבות במיוחד . מה אתה צריך את זה?

למה לא לקחת ללב? כי מי שלוקח ללב הולך להלחם . והיות שלדעתי זאת אינה הדרך הנכונה -עדיף לעזוב ולא לקחת ללב.
_____________________________________
אין לך אדם שאין לו שעה.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 08:02

הדף נוצר ב 0.07 שניות עם 12 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר