08-11-2007, 19:02
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 03.11.02
הודעות: 21,199
|
|
|
אני, באופן אישי, לא מעשן.
אבל עישון לא עד כדי כך מפריע לי.
הבעיה שלי עם החוק היא שהוא בעצם מנסה לבוא לחנך ולהשפיל את המעשנים במקום להגן על הלא מעשנים.
החוק, לדעתי, צריך לתהיחס לשני מצבים:
א) אזורים ציבוריים שאינם מקומות בילוי - איסור גורף כלשון החוק. יחד עם זאת, כן הייתי מציע לחייב ממקומות כאלו להקצות פינת עישון כי בהעדר פינות כאלו יקרו אחד משני המצבים, או שהמעשנים יצפצפו על החוק ויעשנו בכל מקרה, או שתפוקת העבודה תרד פלאים כי המעשנים יצאו כל הזמן ל-"הפסקת סיגריה", כלומר, לצאת לחלוטין ממתחם העבודה לרחוב על מנת לעשן שם.
ב) אזורי בילוי - גם כאן יש לחלק לשני מקרים:
1) אזור בילוי לכל המשפחה - פארקי שעשועים, בתי קולנוע, קניונים, מסעדות, פאבים (בשעות הצהריים, חלק מהפאבים מתפקדים על תקן מסעדה לכל דבר ומשפחות באות לאכול שם) ועוד. יש לטפל כמו בסעיף א'.
2) אזורי בילוי למבוגרים - תהיה לבעל העסק את הזכות להחליט האם העסק מתפקד כאזור ללא עישון (+אזור עישון שלא עולה על רבע משטח העסק, כמתחייב בחוק), או שהעסק הינו עסק "עוין לציבור הלא מעשן".
במידה ובעל עסק מכריז על העסק שלו כ-"עוין לציבור הלא מעשן" עליו לעמוד בתנאים הבאים:
א) שלט גדול המציין זאת הן בתוך העסק והן מחוץ לעסק המונח במקום בולט כל שאין סיכוי שאדם המבקש להכנס לעסק לא יבחין בו.
ב) ציון עובדה זו בכל פניה טלונית או בכתב, כך שאם אדם חושב להזמין מקום לעסק זה הוא ידע כי כולו למעשנים ותהיה לו אפשרות להזמין מקום בעסק חלופי במידה והדבר מפריע לו.
ג) תשלום "מס עישון" אשר יופנה למלחמה בסרטן.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
