בצה''ל משרתים שומרי מסורת רבים לגווניהם השונים
רבים מהם מהטובים והמסורים שבלוחמים....בנוסף לאחרים כמובן
כמפקד צוות ביחמ''ם היו לי כמה חבר'ה דתיים מסורים ומעולים
אחד מהם אבא לששה ילדים שהתגורר בירושלים בעיר העתיקה
היה מורה במכללה דתית וכתב ספר בשם ''הלכות צבא ומלחמה''
בו הוא מסביר לחיל הדתי העומד בפני שרות צבאי
איך הוא יכול לשמור על מצוות הדת בלי לוותר על שום משימה או אימון צבאי
ואביא בהמשך כמה דוגמאות בנידון....בהמשך לשרשור אליו אני מקווה שתצטרפו

באחת העליות שלנו לקו לבנון הגיעה הוראה שמי שיש לו ששה ילדים ומעלה
נאסר עליו להיכנס ללבנון מחשש להיפגעות ואז פיצויים גדולים מעבר לשכול והטרגדיה של המשפחה
י.ג. (כך הוא יקרא כאן) סירב לקבל עליו את הגזרה והפך שמים וארץ כדי להיכנס
בסוף כשראה שכלו כל הקיצין ונגזר עליו לא להיכנס
הוא הסכים בתנאי שיאפשרו לו בתמורה לעשות בתקופה הנ''ל תצפיות במוצב תצפית ברמה''ג
ולא עזר כלום לשלטונות הצבא וכך היה................

במקרה אחר היינו אחרי של''ג בתצפיות בג'וחאדר
בשבת קיבלנו הוראה לדלג לתל פארס.....עד היום לא הצלחתי להבין למה אגב
הוא ניגש אלי ואמר לי: שקדי....אם תגיד לי שלא תוכלו להסתדר בלעדי בפארס יום אחד
אני אחלל שבת למען המולדת ואצטרף אליכם היום
אבל אם לדעתך לא יקרה כלום אם אצטרף אליכם מחר
תצאו לשלום לתל פארס ואני אצטרף אליכם בטרמפים ביום א' בבקר...וכך היה

יש עוד הרבה דוגמאות.....אם תרצו בהמשך..........................

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שקדי 1 בו הוא מסביר לחיל הדתי העומד בפני שרות צבאי איך הוא יכול לשמור על מצוות הדת בלי לוותר על שום משימה או אימון צבאי .

זה מאוד פשוט ותלוי במשמעת הצבאית בלבד. משמעת של המפקדים. ישנם פקודות מטכ"ל ברורות בכל הנושא הזה.
פעילות מבצעית (קרי - חשש/ספק/אפשרות לפיקוח נפש) מחללים שבת ועושים כל מה שקשור לפעילות המבצעית בשבת בלי סייגים (ברמת העיקרון). זה כולל אימונים בנוהל קרב בשבת לפעילות שתצא ביום שני.

פעילות לא מבצעית - לא מחללים שבת.

לדעתי אפשר, רצוי ואף צריך לסרב פקודה במקרה שמפקדים לא מיישמים את הפקודות בענין כנדרש וכמצופה.

יש לי מלוא הערכה לכל שומרי המסורת שמבינים מתי יש להמנע מפעילות ומתי יש לבצע. לעומת זאת יש לי דוגמה לחייל מעצבן במיוחד, שלצערי נאלצתי להיות במחיצתו הרבה יותר ממה שרציתי.

לא משנה שבקורס הבסיסי שלו המדריך מצא אותו בכיתה בכפכפים יושב על ארגז פריסה (ובכך גורם לשאר החניכים להיות לא מרוכזים בשיעור) כי תשעה באב - לגיטימי, לא מבצעי.
בהיותו איש צוות בסוללה כשהגיע למשמרת בשבת נמנע מלפתוח את הדלת למרכז הבקרה והיה דופק עליה במרפק כדי שמי שבפנים יבוא ויפתח עבורו את הדלת (וכמובן יעזוב בכך את עמדתו). ביומן המבצעים היה רושם ביד שמאל, מה שהפך את הרישום לבלתי קריא לחלוטין. על הכפתורים היה לוחץ במרפק ובעזרת המפרקים (כמובן שנלחצו כפתורים לא נכונים). הכל לפי ההתייעצות עם הרב. לצערי קיבלתי אותו אח"כ בתור מדריך תחת פיקודי. מובן שהיו אחרים שלא היה להם בעיה להבין שמשמרת בהגנת שמי המדינה זה די מבצעי ולא צריך לתחמן כדי לגרום לממונים עליך לשחרר אותך מחובותיך.
רן

אחד מבני כיתתי היה סמל טירונים במחנה 80 והיתה לו מחלקה דתית
שבת אחת הוא בא בבקר להוציא אותם לארוחת בקר של שבת
פנו אליו הטירונים ואמרו לו: המפקד...תחום שבת נקרע בלילה ואסור לנו ללכת
אמר להם: אם אסור לכם תישארו פה אני הולך לאכול
רגע נזכר לפתע אחד החוכמים...הליכה באחת סגור איננה הליכה ולכן מותרת
או קי....חניך תורן הולך את המחלקה לחדר האוכל באחת סגור ובא לציון גואל
וכך היה.....................

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שקדי 1 הליכה באחת סגור איננה הליכה ולכן מותרת או קי....חניך תורן הולך את המחלקה לחדר האוכל באחת סגור

אחת סגור??? מה זה?

רק שחוזרים על זה כמה אלפי פעמים עד ליעד המבוקש
ולפי פוסק ההלכות ממחנה 80 זה לא נחשב להליכה ממש
ומאפשר למתחכמים ללכת בשבת כשהחוט של תחום שבת נקרע חלילה

באחד החורפים לאחר של''ג היינו במוצב דור (עכ''פ נדמה לי שזה היה השם)
הוא היה על הר גבוה כ_1200 מ' נדמה לי במקום הכי צפון מזרחי שצה''ל הגיע
צפונה לכפר קוק מעל ינטא ומה שנקרא ''המעברים''...וכל המוצב היה מכוסה שלג
לרוב כשהיינו מגיעים למוצב ביום הראשון החבר'ה הדתיים היו הולכים למטבח
ובודקים את הכשרות האם היא מתאימה להם ולהלכותיהם
אם לא הם היו לוקחים כמה כלי מטבח קטנים מגעילים אותם ומבשלים כל התקופה לעצמם
עכ''פ במוצב הנ''ל שירתו דרוזים והם לא סמכו על כשרות השבת שלהם
בהגיע ערב ששי החבר'ה שמו על תנור הסולר שבער בקרוון
מילאו אותו מצרכים להכנת חמין לשבת והמתינו לשבת בצהרים
אני הייתי בתצפית באעמדה לעבר האויב הקפוא מקור
מתישהוא בערב החבר'ה הדתיים באו להחליף אותי וירדתי למגורים
בדרך הנעלים והגרבים שלי נרטבו לגמרי בשלג הכבד
חלצתי נעלים ...הורדתי מהתנור את סיר החמין ושמתי את גרבי כדי ליבשן
אחרי כמה זמן מישהו אמר לי: השתגעת....למה הורדת את הסיר מהתנור
השבתי: אני תיכף כשהגרבים מתיבשות מחזיר אותו
לא....פעם שהורדת התבשיל כבר אינו כשר לשבת.....אופסססססססס
תאמינו או לא....החבר'ה הדתיים אפילו לא כעסו עלי כשאכלו כל השבת אוכל לא מבושל
אחרי הכל מה מבין קיבוצניק אפיקורס גמור בהלכות צבא ומלחמה???

זה חזר על עצמו מידי שבת במשך ארבעה חודשים:

6:30 ביום שבת קפוא בחורף קפוא בהרבה בשנת 2000, מוצב טבק. סיימנו כוננות עם שחר. רוב החיילים חוזרים בעיניים אדומות לחדרים וקורסים על המיטות בחבטה שאפשר לשמוע עד נהריה (חוץ מאלה שנאלצים לטפס למיטות קומותיים). רק אני ועוד מניין וחצי של חבר'ה גוררים עצמנו כמעט מתוך שינה למכולה שהפכה לבית כנסת. במהלך התפילה אפשר לשמוע לא רק את שליח הציבור אלא גם ראשים נשמטים ונחירות. בטירונות ובשמירות ידעו איך לטפל בנרדמים. בבית הכנסת הסוללתי הפתרון פשוט: מי שמנקר מקבל עלייה לתורה, הוצאת ספר תורה, חזנות וכל דבר שישאיר אותו ער. אחרי שעה וחצי יוצאים לחדר האוכל בסגנון דובי (כלומר, חיילים בחרמוניות שספק הולכים ספק זוחלים) ושם על הגז עומד סיר ענק מלא ב"חמין?". עושים קידוש על יין "ענבר" ועל אלפחורס ואוכלים את ה"חמין?". רק אני מסתכל מהצד וחושב לעצמי "מילא שאני לא אוהב חמין, אבל לאכול אותו ב8:00 בבוקר???". ב12:30 כשכל המוצב היה מתעורר לארוחת צהריים, אף אחד מאיתנו לא יצא מהמיטה, למרות המחאות מצד שאר החיילים שלא הבינו לאן נעלמו הבני"שים האלה שלא מפספסים אף הזדמנות לדחוף קצת רוחניות בכל פעם שנפגשים בחדר האוכל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שקדי 1 לא....פעם שהורדת התבשיל כבר אינו כשר לשבת.....אופסססססססס

למי שלא מבין, זה לא שהאוכל טריפה. אם רוצים לאכול בשבת אוכל חם צריך להניח את הסיר על האש לפני כניסת השבת ולהוריד אותו לפני האכילה. מרגע שמורידים את הסיר בשבת אסור לשים בחזרה על האש, גם אם זה אומר שהאוכל יתקרר.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

עכשיו תסביר גם את ההבדלים בין יבש, לח ורטוב. בישול לאחר בישול ובסוף נגיע ל'ביטלו ולא ביטלו'

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני לא מבין משהו, כי בין כה וכה אתה מוריד את הסיר מהאש לפני שאתה אוכל
ואין זה חילול שבת לפי מה שהבנתי פה, אז אתה גם יכול להחזיר אותו בתנאי שלא
כיבית את האש כמובן, לא?

ואם כן אז מה היתה הבעיה ששקדי ייבש את הגרביים שלו בהנחה שהוא לא כיבה את האש?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bezbox.com/favicon.png]

BEZ

הבעיה עם הבישול, לא עם האש. ברגע שהורדת את הסיר מהאש הפסקת את הבישול של התבשיל והחזרתו לאש תגרום להמשך הבישול, שבתבשיל רטוב, כמו חמין, נחשב לבישול חדש לגמרי.
לדעת חלק מהמחמירים יש אפילו בעיה לסגור בחזרה מכסה של סיר שנשאר עומד על האש אם פתחת אותו ועל המכסה יש התעבות של אדים מן התבשיל.
להמשך דיון עדיף לעבור אל פורום יהדות והלכה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תודה על התשובה הסופר מהירה!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bezbox.com/favicon.png]

BEZ

נוכחתי שיש המון דרגות שמירת שבת בין החבר'ה השונים
הכי מחמיר אצלנו היה ע. שגר היום במושב קשת
הוא גרס למשל שאם פותחים קופסאת שימורים בשבת
למעשה עשינו מהקופסא סיר בישול...ועשיית סיר זאת עבודה בשבת לא עלינו
הפיתרון היצירתי בו הוא השתמש היה עירפוד הקופסאות בלשוננו
כלומר הוא היה מתחיל לפתוח את הקופסאות קצת לפני כניסת השבת ומפסיק
ואז כשממשיכים את הפתיחה בשבת זה כבר לא עשיית סיר וחילול השבת נמנע (לגירסתו...)

זה לא שהקופסה לא הופכת עכשיו לכלי אלא שהיא כבר הפכה לכלי בפתיחה שלה לפני כניסת השבת.

לדעת הספרדים הקופסה היא ממילא כלי עם שני מכסים ולכן אין כאן ייצור כלי חדש אלא רק הפרדת אחד המכסים. האשכנזים סוברים שהקופסה היא כלי אחד סגור ופתיחתו יוצרת שני כלים נפרדים.
כל מי שהשתמש פעם במכסה של קופסאת שימורים כדי לחתוך לוף או לדלות תירס מתוך הקופסה. או שאיפר לתוך קופסה ריקה יכול להצדיק את האשכנזים.

פיתרונות נוספים חוץ מאשר לפתוח בטרם השבת
1. לתת לספרדי לפתוח
2. להשחית את ה''כוס'' שנוצרת כך שלא תחשב כלי, אם ע''י עיקום שלה ואם ע''י יצירת חור נוסף בתחתיתה כך שכל מה שימולא בתוכה יזל ממנה והיא לא תחשב כלי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

האם אתה מדבר על הרב שלמה מן-ההר וסיפרו דיני צבא ומלחמה?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ראשי התיבות של שמו של הכותב הוא י.ג.
''ושם הספר הלכות צבא ומלחמה''

בקשר למקרה השני, אני מכיר גישה אחרת: אם ישנן סיבות מבצעיות לחילול שבת, אדם דתי אינו יכול להוציא עצמו מן הכלל ולשמור שבת כאשר יהודים אחרים (גם אם לא דתיים) נדרשים לחלל אותה. אם יעשה זאת, הרי הוא משול למי שהחטיא את הרבים.

אם אני זוכר נכון, זו טענה שמבוססת על דיון הלכתי בשאלת מזון במקרי חירום - רב שנשאל האם במקרה שבו יש מזון כשר ולא כשר, ואין מזון זמין אחר, מותר לחלק את המזון כך שהחילוניים יאכלו את המזון הלא כשר ואילו הדתיים את הכשר. תשובתו הייתה שחלוקה כזו היא פסולה, ושעל כולם לאכול שווה בשווה קודם כל מהמזון הכשר (למקרה שבינתיים ישתנה המצב) וכשזה יאזול ולא ימצא אחר - כולם יתחלקו במזון הלא כשר מטעמי פיקוח נפש.

(כמו, בשליפה, המקרה של אותו קצין ליצן שהחליט לדחות כל השבוע את הטיפולים בג'פ"ס, ובשבת אמר לחיילים שיטפלו בו כי הרי צריך לטפל ברכב כדי שהוא ייסע, וזה מבצעי. אז אמרו לו, ובצדק, שלדחות לשבת כדי שזה יהיה אז מבצעי - זה לא מבצעי, ואם הוא יכול לדחות את הכל עד שבת, שידחה עוד יום).

כמובן, לא כל חייל יכול להחליט לעצמו תמיד מה מבצעי ומה לא, אבל במקרה הזה נראה שהשאלה שהוא שאל את שקדי כן הייתה לגבי המבצעיות, אם אני מבין נכון, בייחוד לאור העובדה שאם זכרוני איננו מטעני אני מכיר את הספר הזה והוא כותב שם באמת את הגישה שהבאת.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

שנה אחת שמרנו על מפעל טכסטיל מסוים בסביבות עיר דרומית מסוימת
המ''פ החליט לנצל את המון הזמן הפנוי שהיה לנו שם ויצאנו ביום ששי לאימונים
י. השביע אותי שנחזור לבסיס כמה דקות לפני כניסת השבת כדי שיוכל לטלפן לאשתו בירושלים
הבטחתי ודאגתי שנגיע לבסיס 5 דקות לפני כניסת השבת
י. רץ לטלפון וחזר אחרי כמה דקות בפנים נפולות
איזה חמור אני כך י.....שכחתי שבירושלים השבת נכנסת כ-5 דקות קודם
מסתבר שאשתו ישבה בבית וחיכתה לטלפון
מכיוון שהצלצול הגיע כבר אחרי שהשבת נכנסה היא ידעה שבעלה מתקשר אבל לא הרימה

אתה מדבר כאילו יש לך קיצור שולחן ערוך מונח לפניך- ישר כח!

שאף אחד לא יגיד שלא לומדים משהו מועיל לחיים בצבא!

אתה למדת הלכות שבת,
ואני, להבדיל אלף אלפי הבדלות, למדתי קללות חדשות בשפות הסלביות על הטיותיהם.

שבת שלום!

חורף גשום ונפלא לכל אוהבי הימים הסגריריים למיניהם

אם אתה יכול לשים יד על הספרים של הרב אייל קרים, אז תסתכל על הציור שעל הכריכה. אני ציירתי אותו מתישהו ב90-92
יש לי אי-שם את המקור.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ובערך באותו עניין - קראתי פעם ספר כזה, והייתה שם התייחסות לשינה עם נעליים ושינה לבד בבית, וצויין ששניהם לא רצויים/אסורים לפי היהדות - אדם שישן עם נעליים "נופלת עליו אימת המוות" ואילו מי שישן לבד בבית "תוקפת אותו לילית".

מה מקור האיסורים הללו, ואיך באמת מתמודדים איתם בצבא?

לא מכיר איסורים הילכתיים כאלו.
זה יותר בתחום המיסטיקה.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ביום כיפור כמה חודשים אחרי של''ג
מצאנו את עצמנו במרומי ג'אבל אל בידה
מעל ינטא והמעברים לסוריה בתצפית מאולתרת
שני אוהלים הודיים עמדה תחת רשת...נגמ''ש וזהו
כל הצוות כשמונה איש מתוכם שלושה דתיים....
חששתי מה יהיה ביום כיפור כשהדתיים יצומו
אבל הם אמרו לי שלא יחסירו ולו דקה משמרת וכך היה

לקראת סוכות המומחה להלכות צבא ומלחמה פסק
שקרשי בנין רגילים כשרים כסכך לסוכה
המ''פ דאג שהנ''ל יגדיעו לכוחותינו והלכות החג נשמרו כהלכתן