שלום לכולם,
שימו לב בסרטון הבא, דקה 02:15.
http://youtube.com/watch?v=b7s5lnjXR5s
לדעתי מדובר בשרשור תאונות הרק"מ שעדיין רץ כאן בגלגוליו השונים.
אני בטוח שמנהלי הפורום יהיו גאים על הביקורים הללו ע"י אויבינו, דרך אגב אולי כדאי להם להירשם ולפתוח שרשור ובקשות לתמונות ומידע מלוחמים שונים, רעיון מעניין .

צפיתי בעניין רב בכל התעמולה המעניינת, אני מקווה שהם באמת מאמינים למה שהם אמרו, ההשוואה המחמיאה לאויב הלבנוני אל לכוחות החי"ר המצריים תלושה מהמציאות וכבר באמת מוגזמת.
עובד עימי תותחן צעיר לשעבר ששרד מאחת הפלוגות שישבה ליד התעלה ומה שהוא תיאר על הסאגרים ועל ההשמדה של גדודים שלמים בתוך שעות ספורות בטח לא דומה למצב בשנה שעברה.

בכל מקרה כדאי שכולנו ניזהר בכל אשר נכתוב כאן.

תודה,

אבי ש.

אבי ש.

על צילומי הטנקים בלטרון אין לך הסגות?

מאד צחקתי שאחד מדוברי הערבית שם אומר : הישראלים פיתחו את המרכבה ואנחנו פיתחנו טילים נגד המרכבה.

ד"א ביום כיפור, חיל השריון הופתע מהשימוש בטילי נ"ט כי זאת היתה הפעם הראשונה שנתקלנו בהם.
אבל מאז אף אחד לא מופתע מזה, זאת הלחימה וכל טנקיסט יודע ממה הוא צריך להיזהר, ואפילו איך אפשר למנוע את זה.
המימוש של זה קצת יותר מסובך.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

אינני שותף לדעתך בנושא ,אויבינו"... אין בסרטון שום עובדות שאינן נחלת הציבור בארץ ובעולם. אין שם גם שום סודות ושום אינפורמציה מסווגת.

אפשר להכנס למגננת אינפורמציה כללית ולחסום כל מילה וכל התבטאות בנושאי בטחון. אפשר גם להפסיק לדון בנושאי כלכלה ומדיניות הפותחים אשנב ל"אויבינו..."

אנו חיים בתקופה שבה אינפורמציה (עד רמות סווג מסוימות כמובן) הינה נחלת הרבים אם נרצה וגם אם לא נרצה. קיים ערך חיובי פנימי רב בדיונים פומביים מסוימים גם אם הם כואבים, וגם אם "אויבינו" עושים בו שימוש לטובת פרופגאנדה שלהם עצמם.

ואני חייב לשאול אותך על דברי ידידך מהתותחנים - למה התכוון האיש? או לחילופין - למה אתה התכוונת בנושא הסאגרים במלחמת יוה"כ והשוואתם למלחמת לבנון השנייה? מה הנקודה ?

ידידי היה תותחן צעיר בשוט באחת הפלוגות על המים, לפי תיאוריו ההפתעה שלהם מהטילים הייתה מוחלטת, לטענתו לא היה תו"ל צה"לי ברור ללחימה בטילים או ב- RPG ולכן הוא צפה בעשרות כלים נפגעים ע"י חוליות חי"ר.
תיאורו של הקרבות קשה מאוד לשמיעה, הגבורה שהוא וחבריו הפגינו במהלך הלחימה היא עילאית, הוא עצמו נפגע מספר פעמים והחליף טנקים רבים במהלך המלחמה.
בנוגע לטילים במלחמה האחרונה, אני יודע שישנם בצה"ל גופים שתפקידם לתת מענה לאיומים בצד השני, הטענות שעולות ע"י האויב בכתבה מצחיקות בדר"כ, לא ידעתי שנפגעו עשרות/ מאות טנקים במלחמה האחרונה, אני חושב שגם אצלנו ניפחו את מימדי הבעיה.
אני יכול רק להעריך שכאשר מסתכלים על סך הכלים שפעלו בגזרה מול סך הטילים שנורו עליהם ועל כמות הנפגעים, וטנקים מושבתים הנושא לא קשה כמו ביום כיפור.
עדיין צריך לתת מענה לבעיה.
אבי.

אבי ש.

ושאל אותו האם היה אכן תותחן בטנק "שוט".

אם אכן כך - הוא לא היה על המים.... לא היו "שוטים" על המים עם פרוץ הקרבות. חטיבת השריון שהחזיקה את קו המים, חטיבה 14 היתה חטיבת מגח"ים.

שאר טיעונייך וטיעוניו ידועים ונלעסו לאורך השנים.

נא בדוק גם מה משמעות "החליף טנקים רבים..."

רצוי לדייק בהתבטאות.

נו שויין.

אינני יודע מה משמעות ה- "נו שוייייין", אבל אני מאמין שלא מדובר במשהו נורא מדי.
בנוגע לשוטים, עברה כבר הרבה יותר משנה מאז שוחחתי עימו בנושא, האדון ממש לאחר סיום המלחמה האחרונה ביקש להכניס לפרופורציה את הנושא, רק זה.
בנוגע לשירותו והחלפת הטנקים, האדון נושא על גופו לא מעט צלקות כהוכחה לכך.
אני מקווה שלא נפגעה ציפור נפשך, לא זו הייתה כוונתי.
בכל מקרה, אדייק יותר בעתיד.
באהבה,
אבי ש.

אבי ש.

בסיני היו 3 חטיבות שוט: 500,217 ו-164.מתוכן, חטיבה 500 היתה חטיבת בית ספר, שלא היתה פרוסה בקו והשתים האחרות חטיבות מילואים. מלבד זאת היו בסיני טנקים של גדוד 77, אשר הושארו במחנה "עז", כאשר הגדוד עלה לרמה"ג. הטנקים עברו לחטיבה 500 אאל"ט, ולא היו פרוסים על קו המים בעת
פתיחת הלוחמה.
יוצא ,איפוא, כי לא סביר שהיה איזה שוט פרוס על קו המים בתחילת המלחמה.
נו שויין- מילא (אבל רק בשפתם של אלה שחצו את קו ה-50).

דומני שאתה טועה.

אצטט את דבריך: "...בסיני היו 3 חטיבות שוט: 500,217 ו-164.מתוכן, חטיבה 500 היתה חטיבת בית ספר, שלא היתה פרוסה בקו והשתים האחרות חטיבות מילואים..."

ובכן כמה הערות לכך:

1. חטיבה 500 לא היתה פרוסה בסיני ערב מלחמת יוה"כ.
2. חטיבה 500 (מח"ט - אריה קרן, סמח"ט - כרמלי ז"ל) לא היתה חטיבת "בית הספר" אלא חטיבת מילואים שישבה בצאלים. התבססה על טנקי "שוט".
3. חטיבה 500 הגיעה לאזור הלחימה מכוון צאלים על הציר הצפוני בואך אל-עריש - בלוזה, לרומני ולכוון בלוזה משם ירדה דרומה והשאר מסופר וסופר כבר ברבים. נלחמה במסגרת אוגדה 162 בפיקודו אל האלוף אברהם אדן - "ברן".
4. חטיבות 217 וכן 164 עד כמה שידוע לי לא היו פרוסות בסיני ערב הלחימה.
5. לפי הניסוח שלך לעיל ניתן להבין ששתי חטיבות שריון אלה (217 וכן 164) היו כן פרוסות בקו - לא כך היה.
6. גדוד 77 - לא ידוע לי על מיקומו ערב הלחימה ולא ידוע לי על צרופו לחטיבה 500 במלחמה. אשמח על תיקון עניני עובדתי בנושא.

ברעות ואחוות לוחמים...!

באמת? אמרתי "פרוסות"? אמרתי שבזירת סיני היו בסה"כ 3 חטיבות שוט . לפי הנתונים שמסרתי,אף לא אחת מהן לא היתה פרוסה בקו המים ולא היתה כלל בסיני בעת פרוץ הקרבות. אני לא מבין מאין נטלת את הפרשנות לדברי ועוד מוסיף את הביטוי העולב "טועה ומטעה"
לגבי חטיבה 500- היא אכן היתה על בסיס מתקן 500, אשר למיטב זכרוני היה מסונף , בשנת 1973 לבית ספר לשריון. ואם טעיתי , אבקש סליחה ומחילה.
כל שניסיתי בדברי היה לתמוך בטענתך כי לא היו שוטים הפרוסים על קו המים ביום פרוץ הקרבות. נראה כי הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.
גדוד 77 לא צורף לחטיבה זרה. קהלני נלחם במסגרת חטיבה 7 (שהיא לא חטיבת בי"ס). הטנקים שלו נותרו במחנה עז בסיני ונלקחו ע"י שוטניקים אחרים.

לכן גם ערכתי ותיקנתי מייד את הניסוח שבפתיחת תגובתי. אם הדברים יצאו "לוחמניים" אבקש סליחתך ואני מתנצל על כך.

לעניין עצמו - אם הקורא ההדיוט (לא "אידיוט: אלא "הדיוט") קורא את ניסוח המשפט שציתתי מדבריך:
"...בסיני היו 3 חטיבות שוט: 500,217 ו-164.מתוכן, חטיבה 500 היתה חטיבת בית ספר, שלא היתה פרוסה בקו והשתים האחרות חטיבות מילואים..." יוכל להבין א) ששתי החטיבות האחרות (קרי 217 ו- 164) היו חטיבות מילואים לעומת חטיבה 500 שלא היתה כזאת ב) ניתן לטעות בקלות ולהבין שלעומת 500 שלא היתה פרוסה בקו, השתיים האחרות כן היו פרוסות בקו.... קרא את הניסח לעיל ואני מקווה שתבין את דברי.

לנושא הנתונים עצמם - חטיבה 500 לא היתה חטיבת בית הספר עד המלחמה ולא במהלכה.

יתרה מכך - לא ידוע לי כלל על 217 ועל 164 שכביכול היו פרוסות בסיני ערב המלחמה ולכך אני מבקש אסמכתא.

אני חייב להודות גם שאינני מכיר כלל את חטיבה 164...? ( מה יהיה...?)

חטיבה 217 של "נתקה" היתה חטיבת שוטים.

והערה מסיימת לכותרת תגובתך - עליה אומר: בסיני לא היו 3 חטיבות שוט ערב המלחמה.

ובמה שנוגע לקו המים, ולסאגרים - על כך בנפרד.

ברוח טובה.

את קו התעלה (ועד רפידים וביר תמדה ממזרח) החזיקה אוגדה 252. מפקדת האוגדה ישבה ברפידים (היא ביר-גפגפא).

• ת"פ אוגדה 252 היו 2 חטיבות משורינות, 14 ו -401 שתיהן מבוססות טנקי מג"ח, וחטיבה "מרחבית" (לא משורינת, בעיקרה חי"ר) - חטיבה 275.
• רק אחת משתי החטיבות הללו - "חטיבת הקו" - היתה פרוסה תצעלה ובתעוזים. כל 3 (או 6 חדשים, אינני זוכר) התחלפו השתיים ביניהן.
• מפקדת" חטיבת הקו" ישבה בטאסה.
• מפקדת "החטיבה העורפית" ישבה בביר-תמדה.
• ת"פ אוגדה 252 היתה גם חטיבה מרחבית קבועה , חטיבה 275 (מח"ט עם פרוץ המלחמה היה אל"מ פנחס נוי). מפקדת החטיבה הזאת ישבה בבלוזה.
• לאוגדה 252 היו גם כוחות עתודה (שני גדודי שריון) שהיו במקורן מבית הספר לשריון (חטיבה 460 !!) אחד הגדודים היה גד" 79 שישב בביר תמדה באותם הימים במסגרת חטיבה 401 (שהיתה עורפית אז).
• בנוסף לכל אלה היה גם ת"פ אוגדה 252 אגד ארטילרי (מפקדתו ישבה ברפידים גם כן) ועוד כוחות כמו למשל סיירת שקד שמפקדתה ישבה בג'ידי.
• ועוד הערה - חטיבה 500, שישבה כאמור בצאלים לא היתה פרוסה בסיני ערב המלחמה אולם שני גדוים שלה - ללא טנקים - היו בתעסוקה מבצעית ב...גדה בשבועות שלפני פרוץ הקרבות. עם תחילת הליחמה הורדו המילואימניקים הללו לצאלים, צוותו לטנקי החטיבה (שוטים) וירדו לסיני החל מיום ראשון, (על ציר אל-עריש בלוזה, חלקם על שרשראות וחלקם על מובילי טנקים. מי שהיה מוכן,,, ירד.
• אינני מכיר את גדוד 77 ולא את חטיבה 164....? מבקש הבהרות.

חטיבת בסל"ש (קמ"ט וקק"ש) היתה פרוסה בסיני ערב המלחמה. חלק מהטנקים שלה (מאוחר יותר גדוד198) היו מסוג שוט קל. הטנקים היו מעורבים בלחימה מהיום הראשון.


בדפדוף נוסף מסתבר שb.a כבר הזכיר את גדוד 198 . אפיזודה פחות ידועה היא שהקקשניקים של השוט הועלו במהלך המלחמה לרמת הגולן כשהטנקים מובלים ברכבת (האינפורמציה מהמ"מ שלי במילואים שהיה בקק"ש נלחם ברמה ונפצע).

אני חייב להודות שאינני מכיר את שני הסיפורים הללו !!

חטיבת בסל"ש - חטיבה 460 - היתה פרוסה בסיני...ערב פרוץ המלחמה? היכן היה המח"ט, כמה טנקים מצוותים היו לה שם במחנות העורפיים ? האם היתה כשירה להכנס למלחמה ? האם צוותים לא שוחחרו "ארצה" לחג ? כל זה חדש לי (אינני מפקפק - אלא שואל ולומד).

הערת אגב - בדרך כלל כשעושים שימוש במונח "פריסה" מתכוונים לפזורה רחבה. אמרנו "חטיבה פרוסה בקו" והתכווננו לומר כי החטיבה תפסה את הקו. לא השתמשנו במונח כזה לציון מיקום גדוד או חטיבה עורפית - כלומר לא אמרנו "חטיבה פרוסה בביר תמדה..." למשל, כי אם "חטיבה ממוקמת בביר תמדה". יש הבדל מהותי בין שהייה בעורף לבין פריסה ותפיסה מבצעית של קו. נראה לך שאין חשיבות למונחים או למלים כאלה ? - יש ויש... קל יהיה לצטט דברים ("כי כתוב") עם חלוף הזמן ולשייך פריסה למיקום טאקטי המצביע על תפישת קו. ובכך לטעות. חיים ומוות ביד הלשון....

בעייה גדולה יותר יש לי עם סיפור ה"רכבת"... איזו רכבת? מהיכן להיכן ? דומני שהרכבת הקרובה ביותר הגיעה לדימונה או לבאר-שבע. כיצד הגיעו הטנקים לרכבת...?? כיצד הובלו מהרכבת לרמה ??

הסיפור הזה מעניין ומסקרן אותי אחרי כל כך הרבה שנים.




בדפדוף נוסף מסתבר שb.a כבר הזכיר את גדוד 198 . אפיזודה פחות ידועה היא שהקקשניקים של השוט הועלו במהלך המלחמה לרמת הגולן כשהטנקים מובלים ברכבת (האינפורמציה מהמ"מ שלי במילואים שהיה בקק"ש נלחם ברמה ונפצע).

לפני שאשתי מתחילה לכעוס עלי (יום שישי יום סקס - ספונג'ה, קניות, סידורים), אענה בקיצור ללא עיון במקורות.
חטיבה 460 הורדה לסיני במסגרת הכוננות והיתה שם בזמן פריצת המלחמה. יש אשכול בנושא ההצטיידות בטנקים וכדאי להסתכל שם. בכל מקרה, היה ימ"ח מגח בביר תמאדה, והיו השוטים של גדוד 77.

לגבי קק"ש שוט. כאמור את הסיפור שמעתי מסיפורי מלחמה במילואים. בזמנו היתה כתבה (נדמה לי בידיעות) על הקקש שלא סיים וגם שם היה מוזכר הסיפור.

מסילת הברזל המנדטורית הגיעה בזמנו עד קנטרה, אך חלקה המזרחי פורק כדי לשמש חומר גלם לבניית המעוזים הראשונים. ב1973 הגיעה המסילה לאל עריש כמדומני.

עליה אתה כותב היתה מסילה ישנה ובלתי פעילה לחלוטין. חלקים גדולים ממנה, מאזור אל עריש ומערבה פורקו ע"י חיל ההנדסה של צה"ל, לטובת חיזוק ביצורי המעוזים בתעלה במלחמת ההתשה. הללו נקראו בפי העם "ריילים". מאוחר יותר אי שם בשנת 1969 החלו להופיע "שקי האבנים" כביצור נוסף לשכבת השחפ"ץ שבמעוזים וזה כבר נושא שונה.

המסילה הזאת אותה אתה מזכיר היתה גם צרה יותר ממסילת הרכבות הישראלית ש"בארץ".

אני בספק גדול מאד לגבי כל הסיפור הזה על עליית חטיבה משורינת של צה"ל במהלך מלחמת יוה"כ מבגזרה המערבית של סיני לרמת הגולן "על רכבות". אשמח אם מישהו ימציא כאן אסמכתא טובה יותר מאשר "חבר סיפר"...

תגובתי הקודמת שורשרה בטעות בתחתית הדף במקום הלא נכון.

בכל מקרה, מצאתי מקור נוסף ומקיף על מלחמתו של גדוד 198 במלחמת יום הכיפורים

במקור אגב, אין איזכור לעליית פלוגת קק"ש לרמה, אני ממשיך לחפש.

להלן ציטוט מפורום של הייד פארק בעניין טנקים ורכבת (1975)

ציטוט:

אלחנן סימון: " הייתה לנו משימה: אבטחת מסילת הרכבת. הרכבת עברה לאל-עריש עם טנקים עליה. היו פוקרים אותה ומעמיסים אותם על מובילים. לפני מעבר הרכבת היה צריך לעשות "בדיקת מסילה".

לפי דבריו, הרכבת הגיעה לאל עריש עם טנקים (אם כי שנתיים אחרי הזמן...)

אני עדיין מחפש משהו בקשר לקק"ש

קודם כל , חובה לבקר באתר הזה.

אח"כ ללחוץ על המעטפה בתפריט הימני ולבקש מידע מעורך האתר (מומחה לענייני רכבות בארץ) בנוגע להובלת טנקים ברכבת ישראל ב1973.

"היטלר מת, סטלין מת ועוד כמה ששכחתי את שמם

ובכל זאת עדיין נשפך כאן דם"

מנסיוני בסיוט הזה שנקרא "הובלה ברכבת", היה נהוג להעביר כלים ברכבת מאזור מוצקין- הקריות לבאר שבע וחזרה. הסיוט מתחיל במשלוח הכלים במובילים אל מקום ההעמסה , בצירוף נהגים, שומרים וקציני העמסה. לאחר מכן המתנה עם הרכבת לשעות הלילה, שכן רכבות אלה נעו רק בלילה. ולמחרת פריקה, העמסה שנית על מובילים, והובלה לאתר המתאים. כל הלוגיסטיקה הזאת היוותה סיוט אחד גדול ונמשך כ-36 שעות.
נדמה לי, אם זכרוני אינו מטעה, בשנים ההן, הרכבות היו עוברות גם דרך אשקלון, רצועת עזה, בואכה רפיח- אל עריש. אבל אלה רק זכרונות עמומים שקשה לי לאמתן. (אולי ניתן לאמת זאת ע"י נבירה בכתובים).

תגובתו של ידידך נשמעת הגיונית. טוב לשמוע ממישהו שהיה במלחמה ותחת אש כבדה דברים שיסייעו לנו להתיחס במידתיות לארועי לחימה מעשר השנים האחרונות.

אני בכל אופן, משוכנע שמצבנו טוב מבחינת היחס שבין הטנק כמכונה לאיומים עליו. במקביל אין בכלל ספק שיש מה לעבוד ולהשקיע ברצינות ודחיפות בכוחות היבשה שלנו. רעם וסופה ושרף באויר כבר יש, סער 5 ודולפינים כבר יש, עכשיו צריך להבטיח אימונים וכמות נכונה של מרכבות 4 ורק"מי חי"ר מתאימים.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

בארמית = "מילא..." או בעברית ציחה: "שיהיה...". או בשפת המכולת: "אמרת - אמרת, לא נעשה מזה עניין..."

הכל ברוח טובה כמובן וכבוד לחבר שלך ולך. יחד עם זאת אני מעדיף שפרטים כאלה יהיו מדויקים עד כמה שאפשר שכן קיימת נטייה בעמנו לצטט לאחר זמן כל משפט וכל סיפור שנכתב כאילו אמת הם. במקרים רבים לא כך הדבר.

בעיקרון, ושוב עם כבוד אמיתי לשנייכם, עלי להעיר ש"צלקות", הן גופניות והן נפשיות אינן לכשעצמן עדות להחלפת טנקים רבתית....

אכן הייתי שם עצמי לפני בתוך ואחרי...., נלחתמי ופיקדתי שם, הכרתי את הגזרה הזאת ואת הכוחות הפועלים (בשתי הגדות אגב...) כאת כף ידי. לאורך השנים אני שומע וקורא סיפורת שחלקה אמיתית שלא הכרתיה (הן כזאת שהכרתי או שמעתי עליה ממקורות עליהם אני סומך, והן חדשה לי), אבל גם סיפורי תהילה שרבים מהם נוטים לגוזמא - יורשה לי לציין... גם זכרוני איננו מה שהיה - ואני עצמי אינני חסין טעויות. אולם יש אמיתות שידועות לי בברור וזאת אחת מהן: שוטים ("צנטוריונים" למי שזקוק להסבר) לא הוצבו בקו התעלה בחדשים (ולמעשה משלהי שנת 68 ) בקו התעלה עד הגיעם כיום לאחר פרוץ המלחמה במסגרת אוגדת "ברן". וגם אז עברו ימים אחדים עד שהגיעו לתעלה עצמה בקרבות המלחמה.

ראה גם תגובתי ל- B.A. להלן.

ואשכול שפתחתי לזכרו של חברי אברהם רוזנברג ז"ל
שהיה מט"ק על שוט ונפל בהסתערו עם השוט שלו על גשר הפירדאן

ואתר לזכרו
http://www.global-report.net/d.php?ct=6617&l=he&c=drori

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

http://www.safa-ivrit.org/imported/yiddish.php

טעות

כבר בלילה הראשון הגיעו לקוו המים טנקים של 460 חלקם שוטים של 198
והיו שוטים גם בהתקפה של ה 8 באוקטובר שהגיעו כמעט עד קוו המים

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

עפ"י בדיקה שערכתי בספרי, אכן ביום 6/10/73, היה גדוד שוטים אחד בחזית סיני. היה זה גדוד 198 (המג"ד אמיר יפה) אשר שייך היה לבית ספר לשריון (חטיבה 460) וכלל 4 פלוגות שוט: 2 פלוגות קמ"ט , פלוגת קק"ש ופלוגת מדריכים. כן היו בו שני צוותים מגדוד 77 שנותרו בסיני, כאשר הגדוד הוטס לרמה"ג.
הגדוד הוטס לרפידים ביום 5/10/73 והצטייד בכלים של גדוד 77 שנותרו במחנה "עז". ופרס ליד המחנה. עם פתיחת פעולות האיבה, דילג הגדוד לגזרה הצפונית והצפון מרכזית של התעלה, והחל להלחם, עוד בערבו של יום 6/10/73 על קו המים, בין היתר באיזורי מפרקת, מילנו ובעיר קנטרה וסביבותיה. הגדוד ספג אבידות קשות כבר ביום הראשון, בלחימה על קו המים, ולאחר מכן המשיך בלחימה רציפה, באזורי לחימה מן הקשים שבמלחמה, בין היתר בחמוטל ובחוה הסינית (כתגבור לחטיבה 14). לאחר היומיים הראשונים של הלחימה סופח הגדוד לחטיבה 500, שהיתה חטיבת שוט, אך הוחזר לחטיבה 460 ביום 18/10/73, לאחר שצלח את התעלה. כאמור, הגדוד ספג אבידות קשות, כאשר אגב הלחימה שונו כל ציוותי הטנקים מספר פעמים.
על כן, אם חברך שירת בגדוד זה, ואין כל בעיה לבדוק זאת, כי קיים שבצ"ק ליום 6/10/73, אזי יש להניח כי ספורו נכון.
כאן עלי לתקן טעות שעשיתי אתמול, כאשר ציינתי כי בזירת סיני לחמו 3 חטיבות שוט בלבד. לכל הנ"ל יש להוסיף אף את גדוד 198, אשר בניגוד לחטיבות הנ"ל, מצוי היה בזירה כבר ביום כיפור, וכאמור, לחם-לחימה-עזה, עוד על קו המים.

הסמ"פ מגדוד 77 נפצע מאוחר יותר מפליטה של מקלע בחניון. כאשר נשאל "מה קרה", הוא השיב: "הם יורים גם בסוסים" (למי שלא יודע, באותה תקופה הוצג סרט בשם זה בבתי הקולנוע).

בבקשה?

כתוב "גדוד 198"

יש לי הפתעה בשבילך......לפחות אחד הצילומים שמופיע בשירשור תאונות הרק"מ היה בידיהם עוד לפני שהוא פורסם בשירשור .

אם מישהו מאויבנו ירצה להשתמש במידע (במידע כתוב, לא תמונות) שמופיע בפורום הוא יצטרך לבדוק אותו בעוד הרבה מקורות אחרים, כי גם יש כאן הרבה דברים לא נכונים או לא מדוייקים ולכן הסיכוי שיחשפו כאן משהו שהאויב יעשה בו שימוש נגדנו הוא אפסי כי אני לא הייתי משתמש as-is במידע שיש כאן.

סליחה, לא מקבל.

זה נשמע כמו שאני אכסה את העינים ואטען שבגלל שאני לא רואה אותך, אתה גם לא רואה אותי.

אין מה לעשות, לשמור סוד זה תחושה חרא, כי אם האחרים לא יודעים שיש לי סוד, איך הם ידעו שיש לי גישה ליוקרה?

אז "צריך" להוציא את הסוד טיפין טיפין, עם "מיסוך" ועם עטיפה של חשיבות עצמית כדי שלא יצא שכאילו בעל הסוד אכן פותח את פיו ולא מסוגל לשמור סוד.

בדרך כלל משתחרר סעיף ה"משה גבר" והגבולות נפרצים.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

דברי חוכמה.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

להלן אשכול של offerd

להלן הציטוא הרלוונטי:

ציטוט:

חטיבה 460 (חטיבת בית הספר לשריון) כללה את גדוד 198 שהיה גדוד קמ"ט (קורס מפקדי טנקים) וכלל 4 פלוגות, שתי פלוגות טנקי שוט (כ' ו- ל') ושתי פלוגות טנקי מג"ח (ז' ו- ח'). גדוד 196 היה גדוד קק"ש (קורס קציני שריון) וכלל 2 פלוגות, פלוגת מג"ח ופלוגת שוט. מפקד גדוד 196 היה עמרם מצנע והסמג"ד היה נתן בן ארי. החטיבה הוקפצה לסיני ביום חמישי בערב. ערב ההקפצה, בשבטה, בוצע שיבוץ מחדש של הגדודים כאשר הגדודים אורגנו מחדש לפי סוג הטנקים. גדוד 198 קיבל את פלוגת השוט מגדוד 196 ואילו גדוד 196 קיבל את שתי פלוגות הקמ"ט / מג"ח של גדוד 198 בנוסף צוותו 3 פלוגות נוספות לטנקים שהיו במקום מאנשי תח"ש, ביסל"ש ואנשים שלא היו משובצים באותו הזמן

כלומר, שני גדודים של חטיבה 460 היו בסיני מיום חמישי לפני המלחמה.
היתה פלוגת קק"ש שוט אחת והיא הועברה לרמת הגולן לפי מה ששמעתי.

בנוגע לסיפורי מילואים, שמעתי שם דברים (בעיקר על לחימת גדוד 53 בחטיבה 188) שלא שמעתי במקומות אחרים. מאחר והיו אנשים כמעט מכל המסגרות, היה קל יחסית לאמת דברים. בכל מקרה סיפור הקק"ש היה באחד העיתונים במוסף יוה"כ של אחת השנים האחרונות. נדמה לי שגם שם דיברו על העברת הפלוגה. בכל מקרה, אינני בטוח בקשר למקום עליית הטנקים על הרכבת אבל די בטוח בקשר לשאר. דרך אגב, המ"מ שסיפר לי את הסיפור התקדם אח"כ לדרגת אל"ם.

במסגרת החיפושים מצאתי עוד חומר של עופר על אברהם רוזנברג הי"ד מגדוד 198 שיכול לעניין את חברי הפורום.

יש לבדוק כמה פלוגות קק"ש היו בסה"כ ביו"כ. ידוע שפלוגת שוט אחת נלחמה במסגרת גדוד 198. שתי פלוגות מג"ח לחמו במסגרת גדוד 196/79. האם היתה פלוגה רביעית?
לטעמי, לא סביר שהעלו כוחות מסיני לרמה"ג. למיטב הידיעה, תגבור הכוחות היה הפוך: כוחות מחזית הגולן הועתקו דרומה.
האפשרות היחידה הסבירה היא, שהיתה פלוגת קק"ש שוט אחת שככל הנראה הועברה צפונה מלכתחילה, כאשר הכלים הוסעו ע"ג רכבת מב"ש או אשקלון לצפון. עם זאת, הכל השערה.

סיפור עליית הטנקים צפונה נשמע די דמיוני למי שהיה שם. טנקים עולים צפונה בהמולת התנועה בכוון הפוך לזרימת הכוחות דרומה בימים הראשונים של המלחמה.... נו שויין....