למיטב זכרוני טרם נסקר בפורום.

הספר הוא אסופת מאמרים של אחד מגדולי חוקרי צבא סין בעולם, פרופסור אלי יופה עליו השלום. למי שנפלה לו זכות להימנות על תלמידיו, יזכיר הספר מעט מזעיר מאופיו המיוחד של אדם זה, ומהרצאותיו שהיו מלאכת מחשבת של ידענות, ניתוח, הומור, והבנה עמוקה של תהליכים - וכן יושרה אינטלקטואלית ותעוזה בנוגע להערכות וחיזוי מאורעות עתידיים. מומלץ ביותר למתעניינים בנושא.

סקירה של הספר מאתר ההוצאה:
בסין בת-ימינו "נועד 'צבא השחרור העממי' למלא תפקיד מרכזי.הדבר נובע מכך שכוחות הצבא עשויים להכריע את תוצאותיו של מאבק כוחות בדרג העליון, למגר גורמים מרדניים מקומיים, לדכא מרידה המונית או אף לבצע הפיכה." דברים אלה כתב פרופ' אלי יופה מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשלהי המאה העשרים, ובכך האיר זווית בלתי מוכרת, אך מהותית, בתהליך הפיכתה של סין למעצמה עולמית. שלא כהנחה הרווחת, הצבא הסיני מעולם לא היה מאוחד בעמדותיו, וחילוקי דעות שררו תדיר בינו להנהגה הפוליטית. חילוקי דעות אלה ואופן גישורם, מעורבות הצבא בפעילויות אזרחיות, תפקידו בהשלטת סדר, ועמדותיו ביחסי החוץ השפיעו רבות – וימשיכו להשפיע – על עתיד סין.

פרופ' יופה היה הראשון שעמד על כך, וכבר בשנות ה 60 של המאה העשרים חשף את מאבקי הצבא והשלטון שהוליכו ל'מהפכת התרבות'. במחקריו פורצי הדרך, אשר התוו את המחקר העולמי
בתחום, הוסיף ללוות את הצבא הסיני עד ראשית המאה העשרים ואחת, ומתוך בחינת ההתפתחויות בצבא בהקשר פוליטי וכלכלי רחב, הציע הסברים מקוריים מעמיקים למתרחש בסין. קובץ זה, הכולל את מרבית מאמריו החשובים, מספק לראשונה לקורא הישראלי מבט רחב על הצבא הסיני ותפקידיו במערכת השלטון. מבט זה חיוני לכל המתעניין באופן התנהלותה של סין, בעתיד התפתחותה, במקומה העתידי בסדר העולמי, וביחסי צבא-שלטון באשר הם.

אני בדיוק מסיים לקרוא אותו, ואני תכננתי לכתוב סקירה קצרה על הספר. כך שאני כבר אפרסם אותה פה:

נימה אישית

פרופ' אלי יופה היה מרצה שלי באוניברסיטה. אולי אחד המרצים הכי מוכשרים ומעולים שהיו לי. הוא היה מענין ומרתק. וכל אחד שלא למד איתו הפסיד הפסד גדול. לצערי את הקורס על הצבא הסיני הוא נאלץ לבטל בגלל מחלתו. הידיעה על מותו תפסה את כולנו בצער גדול.

שני דברים מעניינים עליו:
1. בשיעורים שלו לא היו חובת נוכחות ולמרות זאת אף אחד לא החמיץ את השיעור שלו.
2. התרקמה לה אגדה בחוג שאלי יופה היה סוכן של המוסד בצעירותו. לימים שאלתי אותו בנושא. ובתגובתו האופיינית הוא אמר לי שגם אם הוא היה הוא לא היה מספר לי תוך כדי שהוא צוחק...

קצת על אלי יופה

פרופ' אלי יופה, היה ממייסדי לימודי מזרח אסיה בישראל וחבר החוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית מיום הקמתו. הוא נולד בשאנחאי למשפחה יהודית וחי בה עד עלייתו ארצה בסוף שנות ה-
40, בהיותו בן 15. למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודיו לתאר השני סיים באוניברסיטת הונג קונג שם שהה בסוף שנות ה-50 ואת הדוקטורט השלים באוניברסיטת הארווארד בארה"ב.

מחקריו של פרופ' יופה התמקדו בצבא סין. את ראשית צעדיו בתחום עשה בעבודת דוקטורט פורצת
דרך אשר התמקדה ביחסי צבא-מפלגה בסין. העבודה, שהתפרסמה מייד כספר, הפכה לקלאסיקה
בכל הקשור להתפתחות צבא סין וקשריו עם הדרג הפוליטי. (Party and army: professionalism and political control in the Chinese officer corps, 1949-1964) מאז כתב יופה מאמרים רבים על הקשר בין הצבא והמפלגה הקומוניסטית

הספר

לענין הספר, הספר הינו אסופת מאמרים של אלי יופה. המאמרים עוסקים בקשר בין הצבא והמפלגה לאורך שנות קיומה של הרפובליקה הסינית

הפרק הראשון מתמצת את עבודת הדוקטורט שלו ומתייחס למאבק בצבא הסיני בין המקצועיות לבין העממיות.

הפרק השני סוקר את הצבא הסיני תחת פיקודו של לין ביאו (ממנהיגי סין הותיקים, נחשב שנים ליורשו של מאו, נהרג בניסיון ברחינה לברית המועצות בשנת 1971), ואת ההשפעה הגדולה של הפוליטיקה הסינית על הצבא בזמנו.

הפרקים השלישי והרביעי עוסקים בהתערבות של הצבא במהפכת התרבות.

החלק השני של הספר, הצבא בתקופת דנג שיאו פינג (מהמנהיגים הותיקים של סין, ביחסיו עם מאו היו עליו ומורדות שבמהלכם מאו דאג לשלוח את דנג שיאו פינג לגלות כמה פעמים. לאחר מותו מאו הוא השתלט על המפלגה וניהל את סין משנת 1978 עד למותו בשנת 1997) דנג שיאו פינג שינה את דוקטורינת הצבא ממלחמה עממית (שימוש גדול בחיל הרגלים, ללא מודרניזציה כמעט, תוך ביסוס הצבא על גודלה של סין ותמיכת העורף האזרחי) למלחמה עממית בתנאים מודרנים. מלחמה זו מתבססת על מודרניזציה של הצבא. הסינים הבינו זאת לאחר המלחמה עם ויאטנם בשנת 1979, שבה מדינה לא גדולה עם צבא לא חזק השפיל את הצבא הסיני וגרם לו להסתבכות קשה.

הפרקים הבאים מתארים את התפתחות הבא בתקופת דנג שיאופינג, תוך מודרניזציה של הצבא בתקציב מוגבל. פרקים 9-10 מתארים את ההתנהלות של הצבא בזמן מאורעות כיכר טיין אן מן בשנת 1989,ואת השפעתן על הצבא.
פרק 10 מדבר על האפשרות שבסין יפתחו אוטונומיות אזוריות. אלי יופה שולל זאת וחושב שהצבא מתערב בפוליטיקה רק שהדרג הפוליטי מבקש זאת ממנו.
פרק 11 מדבר על המעורבות הגדולה של הצבא בהתפחות הכלכלה בשנות ה-90.

בחלק השלישי של הספר מדבר אלי יופה על יחסי הצבא ומפלגה בתקופה שלאחר דנג שיאופינג. בתקופה זו ז'יאנג דזה-מין עלה לשלטון. ז'יאנג שנתפס כטכנוקרט חסר עמוד שדרה, התגלה כאחד מהמנהיגים המוכשרים ביותר בסין והפך להוית מנהיג חזק מאוד. בהמשך החלק מדבר אלי יופה על היחס של הצבא והמפלגה לסוגית טיוואן.

מענין לקרוא ראיון עם אלי יופה מבטאון חיל האוייר משנת 1991:
http://www.iaf.org.il/583-19551-he/IAF.aspx

תיקון קטן ידידי, הכתבה משנת 2001 ולא 1991.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

למדתי אצל פרופ' יפה ז"ל בתכנית ללימודי בטחון באונ' ת"א קורס שזה היה נושאו.
קורס מעניין שנראה שהספר מהווה סיכום ראוי שלו.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

העלאתי ערך חדש על אלי יופה בויקיפדיה, אתם מוזמנים להוסיף מידע:

ערך בויקיפדיה על אלי יופה