אני בת 18 וחצי ועוד לא היה לי חבר, שלא נדבר על זה שאפילו לא התנשקתי. לכל החברות שלי היה כבר נסיון עם בנים חוץ ממני ואני כבר מרגישה ממש מיואשת...

סתם כדי לפרוק קצת...=\

אני לא חושבת שאת צריכה להרגיש מיואשת. משהו בחברה בימנו מלחיץ את הנוער מה נורמאלי ומה לא. מתי צריך להיות לך חבר ומתי להתנשק. אבל העניין הוא שכל זה תלוי בהתפתחות האישית של כל אחד ואחת.
אני בת 17 וחצי וגם לי עדיין לא היה חבר וגם אני עדיין לא התנשקתי, אבל ההבדל בינינו הוא שאני לא מרגישה מיואשת. אני אפילו די גאה בעצמי. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות עם מישהו שאני באמת אוהב ולא אתפשר על אף אחד, אז גם אם זה לוקח זמן, אני אחכה, אני לא ממהרת לשום מקום.
השאלה היא מה הציפויות שלך מקשר עם מישהו, האם את רוצה את זה רק להתנסות? האם את רוצה את זה בשביל למצא בן זוג שבתקווה ישמש לך בן זוג להמשך החיים? האם את רוצה סתם "סטוץ" ? מה את רוצה להוציא מהקשר הזה?...
אני חושבת שברגע שתביני מה את רוצה את תוכלי לפעול בהתאם לכך ולהשיג את מה שאת מחפשת.
בהצלחה

אני גם רואה את הלחץ הגדול שיש על צעירים בנושא זוגיות, ואני פשוט לא מצליח להבין לאן כולם ממהרים.
בציבור שאני שייך לו (הדתיים הלאומיים) אומנם לא לוחצים לכיוון התנסות ביחסים פיזיים עם בני הזוג, אבל מאוד לוחצים להכיר ולהתקדם לכיוון חתונה בגלל הפחד שהם יגיעו לגיל 30+ רווקים ויתקעו במצב הזה (והסדרה 'סרוגים' מתארת בצורה טובה את החברה הזו). המצב האבסורדי שנוצר בעקבות הלחץ הזה הוא שבשביל לא להגיע לגיל 30 ולהיות רווקים אנשים מתחתנים בגיל 18.
אני רואה את זה מסביבי ופשוט לא קולט את זה. ביליתי לפני זמן מה עם אחת מהבנות מהשכבה שלי שיחה של 3 שעות (עד אחד וחצי בלילה) כדי לשכנע אותה לא להתחיל לצאת לדייטים במטרה להתחתן בזמן הקרוב (דבר שלא עזר בכלל). הטיעונים שהיא אמרה לי היו בדיוק הטיעונים הנ"ל.
פשוט לא מצליח להבין.
בנוסף, לאחרונה גם אמא שלי לא מצליחה להבין איך בנות וקשר איתן לא מעניינות אותי (והיא דווקא לא מתכוונת לחתונה, אלא לחברות, אבל אמא שלי היא עוף מוזר בחברה הדתית האורטודוקסית)...

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

בדיוק!
אני גרה בישוב מעורב, דתי-חילוני. אז בגילי כולם כבר לחוצים על להשיג סוג כלשהו של בני-זוג, אם זה לשם חתונה או לשם חברות. אבל מי אמר שכולם מרגישים מוכנים באותו זמן בדיוק לקשר אישי עם מישהו? למה החברה מתנהגת מוזר למי ששונה ומפתח קשר זוגי "מאוחר יותר" מ"הרגיל" (אני נורא שונאת את הביטויים האלה).
לפני שנה בת דודה שלי התחתנה בגיל 18 (היא דתיה לאומית) עם בחור בן גילה והם פשוט נראו לי כמו תינוקות, עדיין ילדים בעצמם ולחוצים על להקים משפחה! עוד בת דודה שלי (גם דתיה לאומית) התחתנה בגיל 19, ועשרה חודשים אחר כך נולדה להן בת. וגם אותי כל העניין משגע, הרי מי אמר שאם הן לא יתחתנו עכשיו הן ימצאו את עצמן "רווקות בגיל 30", כמו שאתה אומר ?
וגם החברות שלי שלחוצות על חבר. מי אמר שאם הן לא יתפשרו וילכו סתם ככה עם מישהו שרוצה אותן, אבל הן לא מתכננות להיות איתו הרבה זמן, הן ימצאו את עצמן גם "רווקות בגיל 30 ללא ניסיון בדירה מלאת חתולים" (ככה חברה שלי אמרה לי פעם) ?
בקיצור אני חושבת שאנשים צריכים לחשוב שוב על כל העניין הזה ולראות את הסיבה האמיתי לרצון שלהם לבן/בת זוג. האם זה מלחץ מהחברה או ההרגשה שזה מה שיוסיף להם עכשיו בחיים.

אל תתייאשי ואל תמהרי הרי נאמר שהמהירות היא מן השטן,לכל סיר יש מכסה,יומך יגיע,לאט לאט אבל בבטחון שאולי זה זה.

נכון שרגשית זה לא נעים להיות בלי חבר לפעמים בגלל התחושה הזאת כאילו את מחוץ למסגרת,אבל את לא,ותאמיני לי כשבאמת את תפגשי את זה שהכימיה ביניכם יעבוד,את תדעי לבד ולא תהיי בתחושות שכאלה.

קחי את הזמן שלך אף אחד לא רודף או מחייב אותך,זה רק מכין אותך לרגע הזה,ושוב אין סיבה להיות מיואשת.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

צודק.

לעיתים, אנשים משתנים.

תודה...
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.kolobok.us/smiles/artists/vishenka/d_daisy.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

פרחים זה טוב.

לעיתים, אנשים משתנים.

קחי את הזמן אל תדאגי
הבחור יגיע..
רק תתחיל ליצור לעצמך חיי לילה.. זה הדרך הכי קלה להכיר בנים..
אבל זה לא אומר שאת צריכה לזרום ישר.. קחי את הזמןןן זה הכי חשוב
ולעולם אל תאמיני למה שבחור במועדון אומר לך.. תמיד בערבון מוגבל!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

את אומרת לה להתחיל ליצור חיי לילה ולהכיר שם בנים אבל אף פעם לא האמין להם? :|

אהממ מה אני מחפשת...בנים נורמאלים, אני ממש לא בקטע של סטוצים, אני יוצאת הרבה למועדונים וכאלה אבל לא יצא לי להכיר מישהו רציני אז לא נראה לי שזה המקום למצוא חבר. כרגע אני גם בצבא, ולקחת תזמן קצת קשה לקחתי אותו יותר מידי זמן במשך השנים הללו, כבר מתחיל לעלות ניצוץ של ייאוש ופחד שלא נמצא, משתדלת לא לחשוב על זה יותר מידי אבל לפעמים זה מציק.

ציטוט:

אהממ מה אני מחפשת...בנים נורמאלים, אני ממש לא בקטע של סטוצים, אני יוצאת הרבה למועדונים וכאלה אבל לא יצא לי להכיר מישהו רציני אז לא נראה לי שזה המקום למצוא חבר.

תלכי לאופרה ותאטרון.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

אל תהיי יותר מדי רצינית,גם זה מגביל את היחסים.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

אני חושבת שאולי תוכלי לפגוש בנים במקומות שהיית רוצה לפגוש אותם. אני מתכוונת שאנשים שונים מסתובבים במקומות שונים. אם את לא רוצה בנים לסטוצים אני חושבת שמועדונים זה לא המקומות הכי טובים למצא בנים שרוצים קשר עמוק...

מה לעשות החיים הם קשים ובנים יגידו הכל כדי להגיע למיטה..
בגלל זה צריך להכיר אותם ולקחת את הכל בקצב שלה..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

את רוצה שהנשיקה הראשונה תהיה סתם כשתהיי שיכורה עם איזה שמוק?
או עם מישהו שתאהבי?
אני הייתי הולך על אפשרות ב',שאמנם מצריכה מעט סבלנות,אבל משתלמת.
אז אל תדאגי שאין לך נסיון.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לי הייתה חברה בפעם הראשונה כשהייתי בן 17.

אצלי זה היה הרבה עסק של ביישנות

אבל תכלס אני יכולה להבין למה את לחוצה. לפני שלוש שנים, הייתי אמנם רק בת 15 ואין בכלל מה להשוות את הלחץ שאני הרגשתי עם מה שאת מרגישה. אבל פשוט דיכא אותי לא רק העובדה שלא היה לי חבר או לא התנשקתי, אלא שפשוט בנים לא שמו לב אלי. הרגשתי תמיד דחויה, בצד שלא מעניינת אף אחד.
ואם את יכולה להזדהות עם זה, אז העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך היא שתשתחררי. תפתחי שיחות עם בנים, תבלי איתם יותר... כמובן גם תשקיעי במראה מה שיגביר את הבטחון העצמי שלך. ותוך זמן קצר את תראי שמתחילים להביע בך ענין, ומשם זאת כבר בחירה שלך לאן לקחת את זה [=

Ze blog | KozlikArt