"עיזר ומשמר הכבוד"

מוקדש לזכרו של אלוף עזר וויצמן ז"ל



"בוקר אחד בטכני, ישב לו רב-סמל פלוגתי פרדר במשרדו ועבר על המכתבים והמברקים הנכנסים. פתאום הרים גבה בהתלהבות כשראה את המברק הבהול המודיע שעיזר בא לטכני כדי לבקר את החניכים ולשמוע את המדריכים. המברק עוד הודיע שעיזר יגיע לטכני בטיסה בספיט השחור שלו בעוד שלושה ימים בשעה 12 בצהרים. פרדר מיד לקח על עצמו את האחראיות להכין משמר כבוד לעיזר עם חניכי הקורס החדש בבית הספר לחשמלאי-מכשירני מטוס (חמ"מ) כשאני הייתי אחד מהם. תרגילי הסדר נמשכו בשעות הערב לאחר הלימודים וצעדנו כמו חיילים למרות שהיינו רק שוחרים לפני צבא. הגיע היום הגדול. פרדר סידר אותנו ליד מסלול הנחיתה שבטכני והתחיל לתת את הפקודות: 'קדימה צעד', 'במקום דרוך', 'עמוד', 'לימין שוררר', ' הכתף שק' ו'דגל שק'. כך המשיך בהתרגשות עד אשר הספיט נחת בחריקת גלגלים. עיזר קפץ החוצה מתא הטייס כולו זוהר במדי החקי המצוחצחים שלו והתחיל לצעוד במהירות ביחד עם פרדר לאורך שורת השוחרים. פתאום הוא נעצר לידי ושאל: 'איך בטכני ?'. לי, מרוב התרגשות נעצרו המילים בגרון ובקושי מלמלתי: 'הכל פיקס-פוקס !'. כך נשארה בזיכרוני תמונת ההכרות הראשונה שלי עם עיזר הגדול, כשעשינו לו משמר כבוד בטכני."

לעייזר היה כלב זאב ששמו עזי ולחיים כמה כלבים בעיקר מסוג דני והגדול שבהם ששמו היה גודו.
בלילה היו שני אלה מבצעים קונצרט של נביחות.
עייזר היה אומר שהכלבים משלימים את הויכוחים שהיו בבוקר במטכ"ל בינו לבין חיים.
ויש עוד.