לא יודעת עד כמה תוכלו לסייע לי, אבל אני פשוט חייבת לפרוק את זה. אין אצלנו תחבורה ציבורית, לאמא שלי אין רשיון, אז גם אין לנו אוטו >אצל האחים, במרכז< אני תקועה על הר שקשה להגיע אליו ואני מתחילה כבר להשתגע.

נמאס לי שכל יציאה מהישוב היא מבצע שתלוי בטרמפים ובחסדי אנשים זרים. אני שונאת טרמפים, חוץ מזה שאני לא אוהבת להיות תלויה באחרים, אני גם מרגישה כמו זונה שמחכה ללקוח..

כבר התחלתי להתבאס כל פעם שלחברה שלי חוגגים יומולדת, כי אין לי הסעה ואני יודעת שצריך לעשות מלא טלפונים ובמילא בסוף זה יסתכם במשפט "מצטערת, אני לא יכולה לבוא.. אבל תהנו!!"
עכשיו יש לחברה שלי יומולדת, ואני במצב רוח די מדוכא מההתארגנות המעיקה הזאת של ההסעות. איזה חברה לא רוצה לנסוע לחגוג לחברה שלה יום הולדת?

ודי, די כבר! אני מתה להשיג רשיון ולצאת מכאן! אני יודעת שצריך להתאזר בסבלנות וב"ה אולי חודש הבא אני נגשת לטסט, אבל כמה נערה בת 17 יכולה להיות תקועה בבית?!

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני בערך מבינה מה את מרגישה (לא לגמרי כי המצב שלי שונה.. אבל אני מנסה להבין.).
אני יודעת שזה קשה כבר, אבל אם באמת עוד חודש את ניגשת לטסט (וב"ה גם עוברת) אז הדבר היחיד שאני יכולה להציע לך זה סבלנות. החודש יעבור מהר משאת חושבת אם תגרמי לו להיות כזה. חוץ מזה תמיד אפשר לנסות לארגן מפגש של כולם אצלך. ועד שהחודש הזה יעבור אין מה לעשות אלא להיות תלויה באחרים... אני מתה שיהיה לי רישיון כבר (חבל שזה עוד חצי שנה רק ) כדי לא להיות תלויה יותר באחרים, גם לא בהורים ובאח. אבל אצלך זה מצב עוד יותר מסובך כי בהם את בכלל לא תלויה. בגלל זה אני אומרת, רק הסבלנות תעזור לך לעבור את הזמן הזה. אם יש איזה אירוע מיוחד את יכולה אולי גם לקחת מונית, למרות שאני יודעת שאי אפשר להסתמך רק על זה כי מונית לבד זה יקר.
אני מקווה שהחודש הזה יעבור לך מהר ושתעברי את הטסט. ועד אז אני מציעה שתארגני איזה מפגש אצלך (עם עוד חבר'ה). אם את צריכה עזרה אז בכיף אני מוכנה לעזור לך. רק תגידי לי.

אולי זה יהיה קצת מביך אבל אם את מכירה כמה שכנים את יכולה לבקש מהם הסעה בטענה שזה מקרה חשוב
רוב הסיכויים שהם יסכימו כי הם יבינו את המצב שלך

ניסית את זה כבר?

חתימתכם הוסרה כיוון שהיא מגניבה מדי בשבילנו.

אממ עם הרישיון זה יסתדר לך רק עוד 4 חודשים מינימום (חודש עד לטסט + 3 חודש מלווה).
אולי תישני אצל אחת החברות בימים כאלו אחרי בית ספר ותלכי ממנה לבית ספר יום אחרי?
לא נעים אבל אין פיתרון אחר.

חתימתי העצומה בגודלה הוסרה ע"י השליט הבלתי מעורער שימי, למי שיש בעיה שיפנה אליו.


ד אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. ה עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו

אני מכיר את הבעיה הזו טוב מאוד..גם אני עד לפני חודש הייתי תלוי בחסדי אנשים אחרים וכל יציאה שלי הייתה בטרמפים וחזרה הביתה בטרמפים או ברגל ולפעמים מרחקים ארוכים בגשם ובשרב..
את יכולה לנסות לזרז אולי את המורה שלך,שיתן לך טסט יותר מוקדם ושיכין אותך במקסימום האפשרי כדי שתעברי אותו.
בנוסף את יכולה לנסות לאמץ את הפתרון שאני לקחתי שהוא יכול להיות קצת יקר-לקנות רכב קטן..
אבל בשביל זה את תצטרכי להשקיע במכה אחת כמה אלפים על רכב ורצוי מאוד גם שתהיה לך עבודה קבועה באיזה מקום עם הכנסה שלדעתי לא פחות מ1000 שקל.
מאז שנגמר לי המלווה אפילו פעם אחת לא נסעתי בטרמפים.
ואם לאמא שלך יש רשיון אז אולי ביחד תוכלו לממן את הרכב.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני בטוח שאת לא היחידה שסובלת מהעניין של "להיות תקועה בבית" בגלל העדר תחבורה ציבורית.
מה שכן, רצוי שתתארגני על מכתב למשרד התחבורה ולדרוש קו לישוב.
על המכתב יהיו חתומים כל תושבי הישוב ורצוי גם תושבי ישובים סמוכים שסובלים מאותה בעיה
תשלחו גם העתק לאגד או חברת התחבורה הציבורית שפועלת באזור שבו את גרה.
בקשר לבעיה האישית-אל תתני לעניין להפריע לך
זה מרגיש לא נעים לתפוס טרמפים אבל אין לך ברירה
לחברה טובה שלך יש יומולדת ואת תהיי חברה טובה ותהיי איתה כשהיא חוגגת

אין כמו להיות ראש גדול ולהקים פרוייקט שיעזור לך ולעוד אנשים

ומה לגבי מונית האם מוניות מגיעות ליישוב שלך? פעם ב... אפשר לקחת מונית לא?

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

הדס- כפרעליך

המצקת- אנחנו >אמא שלי ואני< כן מבקשות משכנים וחברים קרובים, אין להם בעיה להסיע אותנו, אבל זה הקטע! נמאס לי לבקש! אני שונאת את זה, אני שונאת להיות תלויה באחרים ובלוחות הזמנים שלהם..

נתי- זה מה שבד"כ אני עושה, אבל כרגע שביתה ועברו איזה שלושה ימי הולדת שנאלצתי לבטל..

פיני אלבז- אני מאיצה את שיעורי הנהיגה ככל יכולתי. האוט זה לא בעיה. יש לנו אוטו שהיה בשימוש של אבא שלי, אבל הוא נפטר ביוני ומאז האוטו הופקד אצל האחים שלי במרכז. אמא שלי החליטה לא לנהוג >סיבות אישיות, היא לא רוצה לקחת את האחריות הזאת על חיים של אנשים אחרים< ברגע שיהיה לי רשיון, למרות שאני צעירה, האוטו יחזור אוטומטית אלינו.. לכן אין צורך לקנות אוטו.

רומק- במועצה שלי כרגע דנים בסוגיה, במיוחד לאחר הרצח של מעיין טרי >כן, היא מהמועצה שלנו< אולי אני באמת אדון עם חברות שלי על להגיש בקשה, בנתיים אנחנו תלויים בהסעות של החוגים וגם זה אף פעם לא בטוח..
בנוגע ליום ההולדת- אני רוצה לבוא! אבל אין הסעות, זה לא שאני לא רוצה בכלל לחגוג איתן, זה פשוט שכל ההתארגנות והלחץ והלבקש ולא נעים- מדכאים אותי..

ארז- מונית שתוריד אותי רק מכרמיאל לישוב שלי ובחזרה עולה 35.. הלוואי והייתי יכולה להשתמש במוניות..

תודה רבה על התגובות!

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

משתתף בצערך :|.

חתימתי העצומה בגודלה הוסרה ע"י השליט הבלתי מעורער שימי, למי שיש בעיה שיפנה אליו.


ד אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. ה עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו