24-11-2007, 20:27
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,836
|
|
דעתי
אני מקווה שלא מפריע לך שאני מכיר אותך.
אני לא מדבר מנסיון.
תשמעי, כשאת מדברת על התנשאות זה נראה שאת מחפשת קשר רציני- של שותפות ואהבה משותפת, נתינה וקבלה, והרף הזה נראה לי קצת גבוה יחסית לסביבה ולגיל. אני חושב שבגיל הזה הקשר הזוגי הוא יותר בקטע של להעביר את הזמן בכיף של הביחד המיוחד של זוג. אל תטעי, אני חושב שיש בקשר בגיל הזה גם צורך נפשי להיות ביחד, אבל אני לא חושב שזה אותו צורך של אדם מבוגר.
בקשר לשאלת הגיל: אין שום סיבה שזה יפריע לך. אני לא מסכים עם הדוגמה שפאטקשלי הביאה- כי כשאנשים מבוגרים שאלת הגיל נעשית הרבה הרבה פחות חשובה (אלא אם כן ההפרשים ממש גדולים, וגם אז זה לא תמיד משנה), ובגיל הזה קצת יותר מתחשבים במה שהסביבה אומרת, וזה באמת קצת מפדח שאנשים מתחילים לדבר על קשר עם בן צעיר יותר ממך, במיוחד בסביבה הדי סגורה שלנו, בה כולם מכירים את כולם וכולם רואים את כולם.
בקשר לרצינות: אם את מרגישה התנשאות (אמרת שאת מרגישה לפעמים כמו אחות גדולה)- תתגברי עליה, במיוחד עם העובדה שאת אומרת שאת מרגישה שהוא יותר בוגר ממך. אני הייתי מייחס את זה לחוסר בשלות לקשר אמיתי- קשר של שותפות שלמה. תנסי לחנך את עצמך לזה שבקשר הזה הוא שווה לך בכל מובן. אולי לתת לו ליזום קצת דברים בקשר יעזור לך.
לסיכום- תעשי עם עצמך חשובים ותחליטי אם את רואה בקשר הזה משהו רציני או משהו לא ממש רציני, ולפי זה תכווני את החלטותיך. בכל מקרה אני חושב שאם את רוצה ללכת על זה באמת, שאלת הגיל ממש לא חשובה, ובטח שלא מה שהחברה אומרת (מה גם שאני חושב שאנשים יתרגלו לרעיון אחרי כמה זמן וכבר לא יציקו).
בכל מקרה קחי את דברי בערבון מוגבל, בגלל חוסר הנסיון שלי בדברים האלה.
בהצלחה.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
|