 |
21-11-2007, 23:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
|
'ילדי אוסלו'
בעקבות שיחה בנושא בתוכנית רדיו אני מעלה קטע מסקירה שכתב ר.אלוני באתר יהדות תוניס:
"בחודש נובמבר 1949, המריאו שני מטוסי דקוטה של חברת התעופה הנורבגית משדה התעופה של תוניס, בתוניסיה, לכיוון שדה התעופה של אוסלו, בנורבגיה. אחד המטוסים הגיע ליעדו ואילו השני התרסק בסביבות אוסלו. רק ניצול אחד היה במטוס, ילד עליית הנוער, יצחק אל-על.
אחר חמישים וחמש שנים, בזוכרנו כי בתחילת דצמבר 1949 הובאו הקרבנות לקבורה בערי תוניסיה, ראוי להזכיר את האירוע הטרגי. מטרת הסקירה הקצרה הזו היא להביא בפני הקורא את סיפורה של עליית בני נוער מתוניסיה לארץ-ישראל, שנה לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל.
בשנה 1949 נחתם הסכם בין הנהלת הג'וינט ובין משרד הסעד הנורבגי לפיו יועמדו 200 מקומות במרכז ההבראה לחולי שחפת, לרשותם של ילדים יהודיים מצפון אפריקה. המרכז התנהל בחסות ארגון נורבגי"אירופה-יילפן"[עזרה לאירופה], ארגון המסונף לצלב האדום הנורבגי.
באפריל הגיע למחנה המחזור הראשון – כ-200 ילדים ממרוקו. בסוף נובמבר סיים המחזור הראשון את שהותו במחנה. מחזור שני, המורכב מילדים תוניסאים אמור היה להגיע בעקבותיו.
בתאריך 20 בנובמבר 1949, בשעה 01:21 שני מטוסי דקוטה המריאו בשדה התעופה אל עווינה שליד תוניס לעבר אוסלו. המטוס הראשון נחת בבריסל שבבלגיה לצורך תיקון מכשיר הקשר. והמריא להמשך טיסה לאוסלו בשעה 12:56.
לפי הערכה, המטוס התרסק בסביבות אוסלו בשעה 16:56. בשעת חצות, רדיו נורבגיה מודיע כי אבד הקשר עם המטוס ומבקש עזרה. במשך כל יום ה-21 בנובמבר נערכים חיפושים, ביבשה, בים ובאוויר. רק ביום 22 בנובמבר, אחרי 42 שעות של חיפושים אחרי המטוס הנעדר בפיורדים הנורבגיים בשעה 11:30 התגלו שברי המטוס על ידי הנורבגים, כשלושים ק"מ מאוסלו, ובמטוס, ניצול אחד, ילד בן 11, יצחק אלל.
באסון קיפחו את חייהם 27 ילדים, ארבעה אנשי צוות המטוס ושלוש המלוות של הקבוצה: האחות סוזט כהן-קודר, מרים זיוניץ –שליחת עליית הנוער מישראל, וליזה שוורץ-ינסן, האחות הנורבגית.
ב-1 בדצמבר מתקיימים טקסי הקבורה של הילדים, בערים נאבל, סוס, מוקנין ותוניס,אחרי שבמשך למעלה משבוע, עסקו בזיהוי הגופות, ניהלו משא ומתן עם השלטונות הנורבגים והצרפתיים, ולבסוף הוחלט על החזרת הגופות לתוניסיה ועל קבורת הילדים בארץ מוצאם ולא בישראל.
בארבע הלוויות השתתפו נציגי השלטון התוניסאי והצרפתי, יחד עם ראשי הקהילה היהודית וכל הארגונים הציוניים בתוניסיה. אלפי יהודים ליוו את ארונות הילדים"
בליל ה-23 בנובמבר 1949, לקראת נעילת ישיבת הכנסת, יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת, התיחס לאסון ונשא דברי הספד, המובאים להלן:
" חברי הכנסת! אינני יכול לנעול את הישיבה בלי שאבקש מאת הבית להביע בקימה את צערה של הכנסת על האסון שקרה, על מות 27 ילדים בדרכם לארץ ישראל. מתו ילדים, מתו ילדים עברים, מתו ילדים שעתידים היו להיות אזרחים במדינת ישראל.
"הכנסת, אם לישראל, מבכה יחד עם ההורים השכולים את הילדים האלה. אלה הם חבלי הדרך לגאולה. אין נחמה באובדן נפשות צעירות. הנחמה היחידה תהיה שארץ זו, מדינה זו, תכנס את שאר ילדי ישראל ותשמור אותם מפגעים."
http://www.amit4u.net/home/nartdeta...85&nartID=15846
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 21-11-2007 בשעה 23:12.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
