אוקי זה שוב קורה אני נמצאת בדילמה, כל החיים שלי הם דילמה אחת גדולה, אני לא בחורה החלטית ואני לא יודעת מה להחליט בעצמי ותמיד מקשיבה לאחרים, גם אם זה היה בעיינין ל להתגייס או לעשות שיות לאומי, ללמוד או לא? מה ללמוד? הכל בבום כזה שהחיים שלך תלויים בהחלטה שלך כרגע.
אז החלטתי ללמוד, נרשמתי למוד הוראה אבל מה כל הסביבה שלי אמרה לי איכסה הוראה זה ככה וככה וככה, ביטלתי את הרישום שלי והלכתי ללמוד הנדסת מכשור רפואי , בהתחלה חשבתי שאוהב את זה ,ושיכנעתי את עצמי שזה נחמד די הרבה אנשים אמרו לי שזה לא כלך טוב ולא מרוויח טוב אבל הפעם לא הקשבתי להם אמרתי אני עושה מה שבא לי! להפתעתי חברה שלי הכי טובה החליטה שגם היא רוצה ללמוד את זה אז עוד יותר שיכנעתי את עצמי שזה מה שאני אוהבת.
21 לאוקטובר 2007 יום הראשון ללימודים , אני לא מבינה כלום בשיעורים חוזרת הביתה בוכה וכבר רוצה לפרוש, ההורים וכולם אומרים לי שזה ההתחלה לא לדאוג, עבר כבר חודש ויררד לי החשק ללמוד, לא אוהבת את התלמידיפם בכיתה,את היחס למורים, לברה שלי פרשה לפני שבוע כי ממש קשה ואי אפש להבין, אני על סף התמטטות לא יודעת מה לעשות, גם אני רוצה לעזוב מצד אחד באמת קשה אולי אלך ללמוד הוראה? מצד שני אולי זה כי נהיתי עצלנית ולא בא לי באמת כל יום לקום בחמש וחצי ולהכין שיעורים עד 12 בלילה? אולי כי חברה שלי עזבה אז זה נותו לי רצון גם לעזוב, מצד שני אני לא רוצה לאכזב את ההורים שלי שכלכך רוצים שאלמד ויהיה לי מקצוע, אבל מה אם אבטל את הלימודים השנה יהיה לי קצת חופש לחיות לטוס לנשום לעבוד להנות מהחיים!
אבל אם אבבטל ואלך ללמוד לתואר ראשון אולי לא יהיה לי כוח ללמוד 4 שנים לשבת על התחת , אולי באמת יותר קשה... קיצר החיים שלי הם כמו גלגל תירכה להחליט החלטות==>> בדילמה===>> מתייעצת ===>> מחליטה===>> מתחרטטת.
נמאס לי להיות בן אדם כזה, אולי זה בגלל הגיל? או שהבעיה היא אצלי, לא יודעת מה לעשות..
סליחה על החפירה ,אני פשוט במועקה רצינית..

Hakunna Matata

אני חושבת שאת לא באמת יודעת מה את רוצה מעצמך, ובכלל מהחיים (לא שמישהו כן יודע...), וגם מה שאת חושבת שאת רוצה ללמוד - הוראה, את לא באמת רוצה. חשבת על זה עד הסוף? לפי מה שכתבת התרשמתי (ותקני אותי אם אני טועה) שאת קצת עצלנית ואין לך ממש כח להשקיע ולתת מעצמך, שהרי רק ככה מתקדמים ומצליחים בחיים. אם הוראה זה מה שאת באמת רוצה אז לכי על זה!!! עזבי עכשיו משכורת, תלמידים מעצבנים ושביתות למיניהן. בסופו של דבר אדם עובד הכי טוב במה שהוא אוהב ואם אין מוטיבציה אז ניתן לראות זאת ברמת העבודה ובתוצאות שהיא מניבה. מזה בכלל מכשור רפואי? (סליחה על הבורות, פשוט בחיים שלי לא שמעתי על הצירוף הזה, בטח לא כמקצוע), יש בזה משהו שאת בכלל אוהבת, או שנכנסת לזה ללא כל ידע קודם? עצם העובדה שחברה שלך עזבה זה לא אומר שגם את עכשיו צריכה לעזוב. קצת קשה אז מוותרים? אם מכשור רפואי זה התחום שלך וזה מה שאת באמת אוהבת, אז אל תוותרי על זה. אם כל אחד היה הולך ללמוד מקצוע רק לפי קריטריון הכסף, אז כולם כבר מזמן היו עוסקים בתחום המחשבים או הרפואה, אבל למזלנו זה לא ככה. כל דבר שתלמדי יהיה לו ערך בסופו של דבר, את רק צריכה לדעת איפה לחפש. שתדעי שהשנה הראשונה בלימודים היא תמיד הכי קשה והכי מייאשת (ואעיד זאת על עצמי, מניסיון...), אבל ככה זה בכל דבר. אף פעם אל תוותרי ותעשי לעצמך הנחות, זה לא יוביל אותך לשום מקום!!! תמיד תשאפי כמה שיותר קדימה, תחשבי עם עצמך מה את באמת אבל באמת אוהבת ולכי על זה, לא משנה מה אחרים אומרים, הכי חשוב זה מה שאת רוצה. תפעלי לפי הלב(כמובן שבהתאמה עם הראש...), אבל באמת תחשבי עם עצמך. תהיי כנה עם עצמך ועם רצונותייך, כי רק ככה תצליחי בחיים. הכי חשוב שלא תלכי ללמוד משהו רק כי את חושבת שאולי וגם זה לא בטוח יתן לך בסיס כלכלי טוב בחיים. אני בטוחה שיש לך תחומי עניין שונים, וגם אם לא תלמדי את הדבר שאת הכי אוהבת, תוכלי ללמוד תחום שאת קצת פחות אוהבת, אך העיקר שאת תרצי ותתענייני בו.
שיהיה לך המון בהצלחה.

אנו לא בוחרים את המצב בו אנו נתונים, אך אנו בוחרים כיצד להתמודד איתו.

אני אגיד לך מה הבעיה שלי.. ששום דבר לא מעניין אותי. באמת. אני רוצה ללמוד משהו אבל כלום לא מעניין אותיי .
ומכשור רפואי זה ההפעלה היום יומית של המכשירים הרפואיםם בבתי חולי וקופות חולים למינהםץ...

Hakunna Matata

הפסקי לחיות ברחמים עצמים על עצמך זה רק מחליש אותך.
כול הצרות בחייו של אדם הוא מעולל לעצמו בידייך זכות הבחירה לאיזה חיים אתה רוצה להגיע ?
האם את רוצה להגיע לחיים קשים ,מבלבלים ,דכאוניים או שאת רוצה ליצייב את החיים שלך ולהגיע לפסגות שתרם ראית ?

הציבי מטרה וכבשי אותה בין אם היא קטנה או גדולה המסע לא קל והדרך מסובכת!
דעי זאת "זה אשר זורע-קוצר" עבדי קשה אם עצמך ואז יהיה לך הזכות לקצור את פירותיך.
הפטרי מהתכונות המחלישות אותך דיכאון ,פחד ,רחמים ,בטלנות .....

אל תתני לעצמך להגיע לתהום ואז להתעורר בבהלה לשנים מבוזבזות מתוכן. הציבי מטרה וכבשי אותה!!!
בטוח יש לך יעדיים בחיים החתירה הבלתי פוסקת אחר מטרה מחשלת את האדם ומחזקת אותו.

תפסיקי להיות כמו עלה נידף שזז מצד לצד בהתאם לזרם הנהר ,"היום בא לי ככה ,מחר בא לי ככה"
את נותנת לרגשותיך לשחק בך מצד לצד בדיוק כמו העלה.

יודעת מהם 4 התכונות להצלחה בחיים: משמעת עצמית ,התמדה ,ריכוז ,כוח רצון.
-ללא משמעת עצמית לא תוכלי לשלוט בחייך.
-ללא התמדה לא תוכלי להכבוש מטרות ,תעברי בין מטרה למטרה.
-ללא ריכוז לא תוכלי להתמקד במטרה.
-ללא כוח רצון לא תוכלי להתקדם.

4 תכונות אלו הם ארבעת התכונות החשובות ביותר להצלחה אישית ותשאלי כול אדם כמה קשה לרכוש אותן.
זאת הנוסחה להצלחה בין אם בספורט בין אם בעסקים בין במשפחה וכול נושא אחר בחיים.
הלחמי בתכונותיך החלשות ואמצי לעצמך תכונות אישיות חזקות שיובילו אותך בחיים.

דרך אגב תקראי את החתימה למטה.
מקווה שעזרתי

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

אני אוהב לקרוא את ההודעות שלך. אתה אדם חכם ויש לך גישה יפה לחיים.

תודה לך.

תודה על המחמאה שמח לעזור

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

לאחרים מאשר לעצמך וכך שיכנעת את עצמך שמכשור רפואי באמת מעניין אותך.
לימודים אקדמאים לא מתאימים לכל אחד, כי יותר מחצי מהאנשים שמסיימים תיכון,
לא בנויים עכשיו על לימודים, בוחרים בחיים ללא תואר אקדמי וסומכים על כך שיתחילו את החיים בעבודה פשוטה, עם משכורת מינימום ואיכשהוא יצליחו להתקדם
הלאה למשכורות יותר נורמאליות. אבל יש כאלה שלמרות שלא בנויים לחיי לימודים, בין אם זה בגלל חוסר עניין, עצלנות, או סתם דיכי,
איכשהוא נותנים את הפוש הזה שגורם להם להתמיד, למרות ששונאים ללמוד. לא יודע אם יש לך את זה.
אבל כן עשית טעות בכך שבחרת תחום מסוים
שהתחרטת עליו אחרי חודש, אני לא ממליץ לך לעזוב אותו או לא לעזוב, כי זה יהיה קצת חוצפה מצידי,
זו החלטה שלך, אבל זה מסר דיי טוב לשאר הצעירים
שיבררו לעומק על מה הם באמת סגורים והאם בכלל מסוגלים להתמיד למשך כל חייהם גם אחרי הלימדים, באותו תחום?
לי למשל אם היו נותנים אפילו בחינם ללמוד רפואה, או עו"ד לא הייתי הולך לזה גם אם היו נותנים לי מליון דולר, למרות שאלה תחומים מבוקשים בקרב הישראלים.
כי אני יודע שאלה תחומים שאני לא אהיה שלם איתם כל ימי חיי כי אלה תחומים שממש לא מושכים אותי, לא בגלל שלשניהם צריך 700+ בפסיכומטרי וממוצע 90 בבגרויות.
צריך להידבק למה שאוהבים, המשכורת זה גם שיקול חשוב, וגם בו צריך להתחשב בבחירת מקצוע,
אבל שלא יהיה הגורם העיקרי.

קודם כל תעצרי. תתרגעי ותתחילי לחשוב:


1.האם הקורס שאת עובדת בו עכשיו שווה מאמץ והשקעה? עזבי את חברה שלך שעזבה. תחשבי 'תכלס- האם את רואה את עצמך מפעילה מכשירים רפואיים בביה"ח >ממה שאת רשמת, אני פשוט לא הבנתי כ"כ מה זה< האם המאמץ הזה הוא אתגר- או טרחה?

2. למה רצית ללכת להוראה? תתעלמי ממה שאמרו לך- את חושבת שתשתלבי במקצוע הזה?האם זהו תחום שתוכלי לפרוח ממנו?

3. ועכשיו, מה למדת בתיכון? מה הגברת? מה תמיד משך אותך אליו? מה היה התפקיד שלך בצבא- האם נהנת ממנו? את חושבת שבאזרחות תוכלי למצוא מקצוע דומה שהיה לך בצבא?

תחשבי על עצמך. תקחי לך רגע שקט.. בתור התחלה תתמקדי במה שאת אוהבת לעשות ומשם תפתחי את זה ותחשבי איך אפשר ליישם את זה במציאות.

אני אמנם בסה"כ נערה, יהיו כאן מנוסים ממני שכדאי שתקשיבי להתנסויות שלהם. אבל ראיתי על האחים שלי את המעבר הזה מהצבא לאזרחות. לאחותי היו את ההתלבטויות האלו- במה לעבוד? מה ללמוד? והיא עברה כמה פעמים מקצועות וכמו כן עבודות, כל עבודה שהיא עבדה בה כיוונה אותה למקצוע בו היא רוצה לעבוד בעתיד >הקרוב<. כנ"ל לאחי, כל העבודות שהוא עבד בהם כיוונו אותו לעבודה הסופית שלו- עסק פרטי שהוא פתח.

אישית, ערבית משכה אותי מגיל קטן מאוד ולאחרונה התעניינתי גם במזרחנות. השאיפה שלי היא להתקבל לחבצלות ואולי לעבוד בעתיד במוסד/ שב"כ ובכלל בשירות הביטחון. עדיין לא התגייסתי, אבל הי! לפחות זהו כיוון קטן שמאפס אותי. אני יודעת שכדי להיות מועמדת >לפחות< לחבצלות אני אצטרך תעודת בגרות מרשימה למדי ואני, מה לעשות תלמידה בינונית ממוצעת. אבל אני אשקיע ואעשה את המאמצים. כפי שמקס מקס כתב: "משמעת עצמית ,התמדה ,ריכוז ,כוח רצון."

וגם אם אני לא אתקבל לחבצלות. ההשקעה שלי תניב תוצאות במשהו אחר בתחום.

לסיכום. תלכי עם משהו שאת אוהבת ותתמידי בו. אולי תגלי שזה לא מה שאת רוצה, אולי תמצאי משהו אחר יותר טוב, אבל העיקר שתתנסי ותתפתחי ואל תוותרי לעצמך!

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

מחזקת...

החיים זה דבר יקר מידי בשביל לבזבז אותו.

אני אדלג על כל הפליסופיה וארד ישר לעניין.
לדעתי כן יש משהו שאת אוהבת לעשות, את רק צריכה למצוא אותו.
את אוהבת מחשבים ? טיס ? מכוניות ? רפואה ? צבא ? אומנות ? ספרות ?
אני בטוח שיש מקצוע שתשמחי לעבוד בהם. רק תמצאי אותם.
לאחר שתמצאי מה הכי מתאים לך תתמקדי בזה. ותלכי עם זה עד הסוף. אבל עד הסוף. יהיו קטעים שלא יהיה קל אבל את צריכה לסבול אותם.

תשמעי, למדתי כבר שלנתח אדם מהודעה אחת זה ממש לא חכם.
ובכל זאת על פי דבריך נשמע שאת לא מספיק אסרטיבית תכלית ומשימתית.
אם אני צודק, אז אולי כדאי שתתחילי לעמוד על שלך בכל מיני דברים קטנים, וזה ילמד אותך להתעקש יותר ולא לוותר מהר.

בהצלחה בהכל ! ואל תוותרי.

עריכה: יעל. אחלה תגובה.כתבת אותה בזמן שאני כתבתי.
אכן לפעמים צריך לעבור עבודה או שניים בשביל להתאפס.

מפאת חוסר שינה משווע אני אקצר ואם אזכר ארחיב מחר.
לא הולכים ללמוד משהו שלא אוהבים או בטוחים לגביו.
בטח שלא הולכים ללמוד בגלל חברים.
שנה ראשונה בתואר ראשון היא הכי מגעילה, לומדים את כל הבסיס (במיוחד בהנדסה, רחמנא ליצלן), ודברים שאת לא מבינה איך הם קשורים למקצוע. יחד עם זאת צריך ללמוד אותם כי הם חלק מהחובות לתואר..
יש הבדל מטורף בין הנדסת מכשור רפואי והוראה.. היית צריכה לקחת את זה בחשבון.
את עדיין צעירה מאוד, ולא ממש יקרה כלום אם תקחי שנה חופש ותחליטי מה את רוצה לעשות עם עצמך.

קודם כל תודה רבה רבה רבה לכם מי שהגיב גרמתם לי להגיע ללכמה מסקנות:

אנ משקיע יותר,חושבת בצורה אופטימית, אני חושבת שאני קצת אוהבת את המקצוע, ויאללה אני באמת צעירה ,אני אסיים את הלימודים האילו בגיל 21 ואחרי זה כל החיים לפניי נכון? (הבעיה היא אצלי , אני חושבת גילל 21 וואי זהו נגמרו החיים אני כבר זקנה) ...
אז חברה' ממש תודה
חולה עליכם ועל כל הפורום הזה...

donald2

Hakunna Matata

דרך צלחה

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

תודה מאמי מואהההההההההה

Hakunna Matata

בהצלחה!!

יש הרבה מכונים שבעזרת מבחן שלהם יכולים לתת לך כיוון שבמה את חזקה (למשל צד טכני, הומני וכו) ולתת לך כיוון וגם מקצועות שיתאימו לאישיות שלך אז את מוזמנת לעשות אותם

בקשר לעצות של אחרים זה דבר שצריך לקחת בערבון מוגבל כלומר לשמוע לעצות במיוחד אם הם באים מניסיון אישי ולא סתם דעה כללית אבל עדיין לא לחיות לפי הם כי כמו שאומרים במקום שיש כמה אנשים יש מיליון דעות ועצות וכל אחד זורק אותך לכיוון אחר וזה כמו שזה קרה לך גורם לך רק לבלבול
תתיחסי אליהם כמו אל הצעות מחיר שנותנים לך שאת רוצה לקנות מוצר מסוים את לוקחת את כל ההצעות ואז יושבת עם עצמך ומחליטה מה הכי כדאי
שיהיה בהצלחה ונשמח לשמוע עדכונים

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"