עיתון יפני: ישראל ניסתה לשכנע את צ' קוריאה לא למכור טכנולוגית טילים למדינות ערב.
בקיצור: ב-1992 צ' קוריאה עשתה את הצעד הראשון וביקשה מתכשיטן צפון קוריאני-אמריקאני ליצור קשר עם מדינת ישראל ולבקש שתשקיעה במכרה-זהב בצ' קוריאה.
המכרה עצמו הוצף, וישראל הציעה להשקיע כ-30 מיליון דולר ופוטנציאלית עוד מיליארד דולר כחלק מן עסקה, שתכלול הסכם עם הצ' קוריאנים שלא ימכרו טכנולוגית טילים למדינות-ערב.
-ההמשך בכתבה.

ואם כבר פתחנו אשכול, באותו אתר יש גם כתבה עם נושא מאוד גראנדיוזי -
בניית סכר במיצרי באב אל-מנדב שיפיק חשמל.
לפי הכתבה, אם יבנה סכר כזה הוא יוכל להפיק כ-50 גיגאווטים של חשמל.
לדוגמא, הכור הגרעיני הגדול ביותר בארה"ב מפיק כ-3.2 גיגאווטים.
-חומר למחשבה.

"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.

1. אין כיום דרך טובה להעביר חשמל ללא הפסדים למרחק ארוך (על-מוליכות). המדינות באזור באב- אל-מאנדב הן יצרניות נפט או צרכניות חשמל קטנות מאוד. אז מה בדיוק השוק?!

2. כדי שתהיה זרימת מים מהאוקיינוס ההודי לים האדום מפלסו יצטרך לרדת בהרבה- פגיעה מאסיבית בסביבה.

3. לצד החיוב, מתקן כזה לא ימנע תנועה בתעלת סואץ- פשוט יש צורך במערכת סכרי שירות (כמו שיש בתעלת פנמה). בחיבורים לים התיכון ולאוקיינוס ההודי.