02-12-2007, 15:49
|
|
|
|
חבר מתאריך: 27.10.04
הודעות: 339
|
|
|
שאלה טובה, התשובה לגמרי לא.
אני לא מקבל את השמרנות כמרכיב רלוונטי. שמרנות היא תוצר ישיר של הסיבה השלישית.
לא פשוט לבודד את המרכיב הזה במכלול השיקולים של חברות ולהגיד ששמרנות היא תוצר מובהק של עלויות/סיבוך ביצור. אם אני צריך לחפש תימוכין הסטורי לדברי הרי הוא מתמצה בדמותו של המהנדס הראשי של חברת "הוקר" הבריטית בתקופה בין מלחמות העולם, מלחמת העולם השנייה ועד ההרייר, הלא הוא (סיר) סידני קאם. למרות שתחת ידיו יצאו מטוסים מרשימים כמו ההאנטר, הלייטנינג וההארייר, הוא היה שמרן מאד בדעותיו ובגישתו. בתקופה עד אחרי מלחמת העולם השנייה הוא התקדם כל פעם צעד קטנטן אחד ושיפר רק מספר מועט של פרמטרים בתכנון החדש. למשל, הפיורי הדו-כנפי שממנו נולד ההאריקיין, או הטמפסט שפותח במקביל לטורנאדו/טייפון למקרה שהתחזיות האווירודינמיות וסוג ההנע יכשלו. מצדו השני של המתרס אפשר להביא את ד.ו. פטר שכל תכנון שלו היה פורץ תחומים ומצביע על מהנדס בעל חשיבה רדיקלית. בצד השני של האוקיינוס אפשר להצביע על אד היינמן מחב' דאגלס שתכנן ובנה מטוסי צי רבים שכ"א היה שונה למדי מקודמו (העייט אחד מהם).
לגבי חמקנות - אחרי שאתה מייצר מטוס שהמעטה שלו הוא בעל התנגדות של 137 אוהם, איך אתה מייצר מנוע סילון כזה?
שאלה מצוינת. אני לא יודע את התשובה ואפילו לא קרוב לה. אני לא יודע אם "קופסה" חלולה שהתנגדותה 137 אוהם משמשת כסיכוך מלא ("כלוב פאראדיי") לחלק מתכתי הנמצא בתוכה, אם האנרגיה האלקטרומגנטית הפוגעת בקרום נספגת והופכת לחום, או מתרוצצת הלוך ושוב על המעטה ומוקרנת החוצה בהספק נמוך. היעד האידיאלי ידוע ויש לשאוף אליו אבל נכון להיום - אינו מנוצל במלואו.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
