בצבא הגרמני לדורותיו היתה הפרדה כמעט מוחלטת בין תפקידי הפיקוד (מפקדי יחידות וסגניהם), לבין קציני מטה (מבצעים, מודיעין וכו'). הפרדה זו נבעה מההבדל בכישורים לכל תפקיד. קציני המטה היו אמורים להפגין כישורים אינטלקטואליים עדיפים. קציני הפיקוד היו אנשים המסוגלים להניע את חייליהם וקציניהם.

מה דעת חברי הפורום על מודל זה?
האם הוא ישים בצה"ל?

המפקדים מונו על פי השתייכותם המעמדית, והברון פון-פלוץ-אונד-לוטסא-דואבאוט-נות'ינגהייל היה מקבל דרגה בכירה גם אם כישוריו היו נמוכים בהרבה משל הרב"ט נישט-מייסטר. לכן היה צורך למנות לכל המפקדים האלה מישהו שבאמת מבין בצבא ויוכל לדאוג שהתכנית המבצעית תהיה שווה משהו.
ככל שהגיעה המודרנה, גם המפקדים מונו לפי כישורים, אבל השיטה כבר תפקדה יפה, אז לא היה טעם לשנות אותה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

השיטה הזאת, מאפשרת לאנשים עם יכולות חשיבה גבוהות, אך לוקים בכישורי הפיקוד שלהם, לבא לידי ביטוי.
אני זוכר למשל, מישהו מהצמ"פ שלי שהיו לו כל הכישורים להיות קצין ומפקד למעט גמגום כבד. הנ"ל נהיה קצין שלישות. בשיטה הגרמנית הוא יכל להיות קצין מטה (אגמי) מוצלח ביותר.

עוד הסבר היסטורי הוא הקמת "המטה הכללי" (גנראל שאטב) במהלך המלחמות הנפוליוניות כגוף שתכליתו לסייע למפקד העליון בהתמודדות עם המפקד העליון בצד השני - נפוליאון
שנחשב כעילוי צבאי שהיתה בעיה למצוא מענה ליכולת הפיקוד שלו.
הפתרון על פי התפיסה הגרמנית/פרוסית היתה יצירת גוף של קצינים שיחלקו בינהם את העבודה ואת העומס ויגישו למצביא העליון אמצעים לקבלת החלטות במהלך הלחימה.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

בצה"ל ישנה העדפה ברורה של "מנהיגים" ע"פ "קצינים". למעשה, ההכשרה המחייבת היחידה שאותה קצין צריך לעבור היא קק"צ, שמשמעותו (ביחידות השדה לפחות) "קורס מפקדי מחלקות" (והוא אכן הצאצא החוקי של קורס המ"מים מימי ההגנה).

יש בכך שלושה חסרונות, לטעמי. הראשון הוא "בזבוז" מנהיגים בתפקידים שאינם בהכרח המתאימים להם ביותר (מג"ד מוצלח אינו בהכרח ק. אג"ם מוצלח). השני הוא בזבוז כוח אדם איכותי המנוע מהגעה לתפקידים משמעותיים (והכרתי לא מעט קצינים מבריקים שלא יכלו להתקדם בתפקדיד מטה בגלל הגעה מרקע לא-פיקודי). השלישי הוא הפיכת תפקידי המטה ל"חדר המתנה" במקרה הטוב ול"בית קברות" במקרה הרע - כלומר תפקידים שאליהם משובצים המפקדים הפחות טובים (שכן הטובים ממשיכים בתפקידי פיקוד).

מאידך, יש לשיטה יתרון אחד משמעותי והוא ההכרות הבלתי אמצעית שיש לקציני מטה עם ה"שטח".

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אני מאמין גדול בצורך להכיר את השטח. קצינים שלא רואים איך השטח מתפקד לרוב לא מבינים באמת את הצרכים שלו.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

האם המודל הגרמני אומץ בצבאות אחרים?

בצבא האמריקאי.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי