יצא לי לצפות לאחרונה פעמיים בסרט "מליון כדורים" בערוץ 8.
הסרט מתאר את מערכת היחסים בין הדרג המדיני/פוליטי בישראל והדרג הצבאי בתקופה שלאחר המו"מ בקמפ-דיוויד בין אהוד ברק ויאסר עראפת
ובמיוחד בעת פרוץ האינתיפאדה השניה מספר חודשים מאוחר יותר.
הנקודה המרכזית השזורה לאורכו של הסרט היא ההתעלמות השיטתית של הדרג הצבאי מההנחיות וההוראות שבאו מהדרג המדיני ואשר הורדו
דרך הרמטכ"ל דאז (שאול מופז) לאורך כל שרשרת הפיקוד.
חשוב לומר ולציין שהביקורת באה מכיוונים שלא נחשבים "שמאלניים" רחמנא ליצלן אלא גם מאישים דוגמת ישראל חסון שהיה משנה לראש השב"כ דאז
ובאותה תקופה השתתף במגעים עם הצד הפלסתיני. הוא מבקר בחריפות את הדרג הצבאי ולא חוסך מילים על ההתנהלות שלו מול הדרג המדיני.

זה מעורר סימני שאלה לא פשוטים לגבי הממשק דרג מדיני - דרג צבאי למשל במהלך מלחמת לבנון השניה.
לאחרונה ניתן לקרוא בתקשורת על התבטאויות של הרמטכ"ל (דרג צבאי) כלפי הציבור בהן הוא מחווה את דעתו השלילית על סיכומים שהגיע הממשלה (דרג מדיני) עם
הצד הפלסתיני (בנוגע לשחרור אסירים).

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

הסרט (שלא ראיתי אותו) לא מחדש שום דבר, אני זוכר בבירור התבטאויות של מספר רמטכ"לים על איך ש"צריבת התודעה" בעקבות "הניצחון" על הפלסטינים תפתח אופק מדיני, נושא שלהם אין שום נגיעה.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

ובעקבות מספר שנים בהם עורבו קצינים בדיונים מדיניים,
ואחרי שהושרשה תפיסת הרב"ט האסטרטגי - אין פלא שהצבא תוחב את אפו לכל מיני מקומות שמלכתחילה לא היה אמור להגיע אליהם.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי