על פי הכתבה הבאה:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3480333,00.html
טיל בין יבשתי מסוגל לשאת ראש גרעיני של 1 קילוטון .אם זוהי העוצמה של טיל בין יבשתי מה ניתן להסיק לגבי העוצמה של טיל לטווח בינוני כדוגמת שיהאב 3 או יריחו ?

הכתבה לוקה בחוסר הבנה וככל הנראה בתרגום שגוי. קילוטון בהקשר הגרעיני הוא מדד לעוצמת ראש הנפץ, ולא למשקל, כפי שמופיע בידיעה.

עוצמת ראש הקרב של טילי SS-25 היא 550 קילוטון. אין כל מניעה טכנית לשגר טילים בליסטיים בעלי עוצמה של עשרות מגטון.

"הכתבה לוקה ב..."
זאת דרך יפה לומר ש"הכתב לוקה ב...".

אגב גם אני שמתי לב לפנינה הנ"ל פשוט מביך היום להודות שאתה עיתונאי.

נ.ב. עדיין ממתין לשמוע ממך טל.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

תלוי למה אתה קורא "עיתונאי".
בעולם המערבי, די מקובל שעיתונאי, הוא מי שגם רכש תואר והוכשר לתפקידו, מבין היטב בנושא עליו הוא כותב, נתמך בבסיס נתונים טוב, ונמצא תחת ביקורת מתמדת של עורך שיודע את מלאכתו.
לצערי, במקומותינו, כל מי שרוצה, גם אם אין לו שמץ של מושג, גם אם שפתו עילגת, ועל דיקדוק לא שמע מעודו, גם אם בשבילו אתיקה היא סתם מילה יוונית, ופרט לשפת אימו אינו דובר שפה אחרת - יכול להיות עיתונאי. אין כל תהליך של אישור, רישוי, פיקוח או לימוד. וככה זה נראה. לא שאין עיתונאים טובים! זו לא הכללה, אך זה מתאר מצב נפוץ. מסיבה זו - בכל מקרה אפשרי, אני מעדיף לקרא את המקור ולא את התרגום, ולהסתמך יותר על מקורות מהימנים מאשר על בן דודו מצד השכן של רס"ל שמועתי.
אנא אל תקבל את זה אישית, כי אני מכיר את העבודה שלך, אך גם אתה, בוודאי יודע היכן אתה חי.

גם לי בעוונותי אין הכשרה עיתונאית פורמאלית (למרות שאני איש אקדמיה אבל מן הסתם מתחום אחר).
אני לא חושב שהכשרה אקדמית בתחום העיתונות היא מי יודע מה ולא הייתי מקבל אוטומטית או פוסל אוטומטית מישהו על סמך הכשרתו בתחום. לי כעורך בתחום מדע וטכנולוגיה חשוב הרבה יותר ידע ויכולת כתיבה בתחום מאשר תעודה כזאת או אחרת שלא אומרת כלום פרט לעובדה ששילמת כמה שקלים למוסד כזה או אחר ועברת (כך או אחרת במקומותינו) כמה בחינות.

אגב מעניין לציין שאין כמעט שום מקום בעולם (אני יודע על אחד בארה"ב) שמכשיר עיתונאים בתחום המדע והטכנולוגיה - לטעמי עצוב כי מדובר בהכשרה שונה מהותית מזו של עיתונאי רגיל.


טוב סטינו מספיק מהנושא - אם מדברים על רש"ק גרעיני - מעניין לדעת האם קיים בכלל רש"ק גרעיני בן 1 קילוטון - נדמה היה לי שאפילו הנפצים הגרעיניים של פצצות תרמו-גרעיניות חזקים מכך (סביב 5 קילוטון). האם קיים רש"ק תיקני מוכר בן 1 קילוטון? ומה הרש"ק התיקני החלש ביותר המוכר (על החזקים תמיד מדברים אבל החלשים דווקא מעניינים יותר). האם יש סף תחתון מיניאמלי שמתחתיו לא יתבצע כלל ביקוע?

אגב מקריאת הידיעה אני פשוט הנחתי שהתרגום היה שגוי והכוונה הייתה לראש במשקל 1 מאגטון אבל לפי טל מדובר על טעות בנתונים (האמת טעות די מוזרה אפילו לעיתונאי שלא מבין כלום...).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

במקרה הספציפי הזה לא מדובר אפילו בהכשרה של כתב מדע וטכנולוגיה, אלא בהעדר יכולת בסיסית של הבנת הנקרא ותרגום. כפי שמצוין ב ynet, הכתבה לקוחה מרויטרס (מקור) :

ציטוט:

As configured in 1985, the Topol has a maximum range of 10,000 km (6,215 miles), and can carry one 550-kiloton nuclear warhead. The 20.5 meter (67 ft) long missile was designed in the 1970s and made its first flights in 1982.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

נשגב מבינתי איך מישהו מתרגם 550 קילוטון ל-1 קילוטון - ניחא 550 מאגטון / 550 טון אבל מאיפה הוא הביא 1?!

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בקלות. לפי המקור שהביא קורנסון:
can carry one 550-kiloton nuclear warhead --> can carry one kiloton nuclear warhead

צריך רק מתרגם עייף ועורך טיפש.

אה אז היה שם ONE בכל זאת...

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מעניין לדעת האם קיים בכלל רש"ק גרעיני בן 1 קילוטון

זו הייתה עוצמת רש"ק טיל א"א אמריקני (בלתי מונחה) שנועד ליירט מבני מפציצים סובייטים. הספרות מאותה תקופה מדברת על רש"ק בין 0.5 ל- 1 קילוטון.

האם יש סף תחתון מיניאמלי שמתחתיו לא יתבצע כלל ביקוע?

שאלה טובה. ממה שקראתי בביקוע בהירושימה, מה שהפך לאנרגיה הם 7 גרם אורניום (זו הנצולת דאז).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי knight1 האם יש סף תחתון מיניאמלי שמתחתיו לא יתבצע כלל ביקוע? שאלה טובה. ממה שקראתי בביקוע בהירושימה, מה שהפך לאנרגיה הם 7 גרם אורניום (זו הנצולת דאז).

העובדה כי 7 גרם אורניום הפכו לאנרגיה אינו אומר שזו הכמות המינימלית. אין קשר בין הדברים.

האם יש סף תחתון שמתחתיו לא יתבצע ביקוע? אם נחשוב על זה מילולית, אז לא. ביקוע, התפרקות אטום כבד ליסודות קלים יותר, הוא תכונה של החומרים הרדיואקטיבים בהם משתמשים בפצצה ולכן תיאורטית אין סף תחתון. ביקוע של מספר אטומים מסוים יתקיים תמיד.

בפצצות, לעומת זאת, מדובר בסיפור אחר לגמרי. מה שנדרש מפצצה הוא תגובת שרשרת המקיימת את עצמה. לא מספיק ביקוע של מספר אטומים אלא שרשרת אירועים, שחרור של ניוטרונים מכל התפרקות של אטום כך שאלו יפגעו ויפרקו אטומים נוספים וכן הלאה כך שאלו יאפשרו את קיומה של האסקלציה שמובילה לפיצוץ. ולשם כך יש בהגדרה כמות מינימלית - המסה הקריטית. לכל חומר רדיואקטיבי יש מסה קריטית אחרת :
http://en.wikipedia.org/wiki/Critical_mass

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

כמובן כמובן (לששניכם).

1. knight1 - אני מכיר את הרש"ק הנ"ל - התכוונתי דווקא למשהו מודרני שנמצא כיום "בשימוש". ובכל מקרה הכוונה היא למשהו שנועד להתפוצץ על הקרקע (או קרוב אליה).

2. קורנסון - אתה צודק הניסוח שלי לוקה בחסר הכוונה מן הסתם הייתה מה העוצמה המינימאלית האפשרית תיאורטית מביקוע פלוטוניום בהתבסס על המסה הקריטית שלו (אגב בסך הכל יש לנו שתי סוגי פצצות - מבוססות אורניום מועשר ומבוססות פלוטוניום - אם אנחנו לא לוקחים בחשבון דברים כמו הפניום ).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט טוב סטינו מספיק מהנושא - אם מדברים על רש"ק גרעיני - מעניין לדעת האם קיים בכלל רש"ק גרעיני בן 1 קילוטון - נדמה היה לי שאפילו הנפצים הגרעיניים של פצצות תרמו-גרעיניות חזקים מכך (סביב 5 קילוטון). האם קיים רש"ק תיקני מוכר בן 1 קילוטון? ומה הרש"ק התיקני החלש ביותר המוכר (על החזקים תמיד מדברים אבל החלשים דווקא מעניינים יותר). האם יש סף תחתון מיניאמלי שמתחתיו לא יתבצע כלל ביקוע?

הנה כמה דוגמאות:
W-45 - חצי קילוטון בשביל מוקשים גרעיניים, טילי נ"מ \ הגנה נגד טילים.
W-48 - קצת יותר מ-70 טון בשביל ארטילריה גרעינית.
W-54 - שאחד מגרסאותיו שימש לחימוש "רובה גרעיני", ה- Davy Crockett הידוע לשמצה, בעוצמה של 10 טון (!). למי שלא מכיר את הרובה - מדובר על device נחמד ביותר. סרט דוקומנטרי צבאי על ניסוי עם רובה גרעיני - כאן. הפיצוץ עצמו - באמצע הסרט.
זה הרש"ק הכי חלש ששמעתי עליו. שמעתי גם סיפורים על תגובות גרעיניות אקזוטיות של יסודות כמו קליפורניום שבעזרתם אפשר, בתאוריה, לעשות גם "קלשניקוב גרעיני", אבל זה מד"ב ככל הידוע לי.

הסף של המסה הקריטית תלוי בחומר הבקיע. כמו כן, יש גם סף טכנולוגי - לעשות רש"ק קטן הינו דבר לא פשוט כלל.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

הדייווי קרוקט לא היה "רובה". זה תרגום לא נכון של GUN. זה היה תול"ר שירה מטען על-קליבר גרעיני. עד היום, ממרחק של כמעט שישה עשורים, לא הצלחתי להבין את ההיגיון שבפיתוח הכלי הזה, בעוד שלרשות האמריקנים עמדו רקטות ארטילריות בעלות ביצועים הרבה יותר טובים, כגון
"LITTLE JOHN", "HONEST JOHN", "SERGEANT", "CORPORAL", ועוד. הם אפילו פיתחו תותח גרעיני בן 280 מ"מ שאף נוסה בירי חי של פגז גרעיני אמיתי.

ממה שהבנתי מהסרטון, ההגיון הוא שנשק גרעיני טקטי מתחיל ברמת הגדוד, כלומר אין למג"ד אין צורך להזמין סיוע ארטילרי\אווירי ממפקד הדיוויזיה, אלא האמצעי תמיד לרשותו, מוכן לפעולה תוך דקות ספורות.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

צודק בהחלט, תיקון חשוב. כמובן שזה לא רובה, אלא תותח ללא רתע שמותקן על ג'יפ \ נישא ע"י חיילים.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט "הכתבה לוקה ב..." זאת דרך יפה לומר ש"הכתב לוקה ב...". אגב גם אני שמתי לב לפנינה הנ"ל פשוט מביך היום להודות שאתה עיתונאי.

מסכים בהחלט, אם כי כל כתבה שנייה בפורטלים אינפורמטיביים-בידוריים (ויי-נו, וואלה, אנרג'י) מלאה פנינות כאלו. גם העיתונים ידיעות ומעריב מזכירים יותר צהובונים מאשר עיתונים מכובדים. מטעויות עובדתיות דרך תמונות שהוצאו מהקשרן, ועד לרכילות שזוכה למעמד של כתבות בנוסף לפרסומות של כל מיני שרלטנים בעמוד הראשי (קמאות, ברכות וכו').
יש אולי עיתונאים ספורים שאותם אפשר לקרוא. בכל כל מה שקשור לתחומים ספציפיים עדיף לקרוא ידיעות באינטרנט, של אנשים שאולי אין להם תעודת עיתואני, אבל מבינים על מה הם כותבים.

בכל מקרה, מידע יותר מדוייק על הניסוי, בנוסף לפרשנות מעניינת, אפשר למצוא בבלוג של פבל פודביג.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ תלוי למה אתה קורא "עיתונאי". בעולם המערבי, די מקובל שעיתונאי, הוא מי שגם רכש תואר והוכשר לתפקידו, מבין היטב בנושא עליו הוא כותב, נתמך בבסיס נתונים טוב, ונמצא תחת ביקורת מתמדת של עורך שיודע את מלאכתו. לצערי, במקומותינו, כל מי שרוצה, גם אם אין לו שמץ של מושג, גם אם שפתו עילגת, ועל דיקדוק לא שמע מעודו, גם אם בשבילו אתיקה היא סתם מילה יוונית, ופרט לשפת אימו אינו דובר שפה אחרת - יכול להיות עיתונאי.

כיום, ב-"מדיה להמונים", גם במערב, עיתונאים כפי שתיארת לא רואים כל יום.


בכל מקרה, הכתבה הזאת הינה דוגמה מצויינת לכתבה רדודה ולא איכותית, ולא רק למי שיודע דבר או שניים על טילים. אפילו אם לא נתייחס להבנת הנקרא (משקל של קילוטון; טיל חדש - כאשר מדובר על SS-25, ולא SS-27), לפי הכותרת אפשר להבין על מה תהיה הכתבה - על הניסוי או על הפרשנויות הפוליטיות של הכתב\מתרגם. "פוטין מאותת בטילים", "בהתרסה כלפי ארה"ב", "שידרגה מוסקבה טיל בין-יבשתי ","הטיל החדש מסוגל לחדור מערכי הגנה מפני טילים". הביטוי הראשון והשני - פרשנות של המתרגם, שלישי - טעות עובדתית, רביעי- פרשנות של מומחים מסויימים בקשר לטיל אחר.

אבל למי אכפת מהפרטים? הכתבה נועדה למגיבים הסדרתיים שבאים לחזור על המנטרות הרגילות: "פוטין הדיקטטור", "סוף העולם קרב - מלחמת עולם שלישית בדרך" "רוסיה היא סכנה לאנושות" וכו'.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

וכהשלמה לנכתב לעיל, העוצמה נמדדת בהשוואה לפיצוץ של TNT במשקל האמור: 1 קילוטון, 20 קילוטון וכן הלאה...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

1 קילוטון זה בערך 7 אחוזים מהפצצה שהוטלה על הירושימה לפני יותר מ-60 שנה. לא הייתי ממליץ להיצמד לנתון ולהשוואה הזו הזה כי אף אחד לא באמת יודע מהי העוצמה האמיתית של ראש נפץ גרעיני בטכנולוגיות של היום.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הקומץ אף אחד לא באמת יודע מהי העוצמה האמיתית של ראש נפץ גרעיני בטכנולוגיות של היום.

קביעה מעניינת, לאור החומר הרב (המוסמך והרשמי) הקיים לגבי רש"קים גרעיניים של ארה"ב ורוסיה.

מאז הטלת הפצצות הגרעיניות על הירושימה ונגאסקי לא ידוע (לי בכל אופן) על שימוש בנשק גרעיני כנגד בני אדם.
אולי אדון טל ענבר יוכל לתת לנו אומדן מדויק כמה אנשים יחסל טיל עם רש"ק גרעיני של 1 קילוטון בעיר שדה בארה"ב, ש-50% מבנייניה נבנו לפי תקן מ-1897 והשאר לפי תקנים מ-1967 ו-2001 בתנאים של הוריקן בדרגה A, ים גבה-גלי וובהנחה ש90% מהם נוצרים אוונגליסטים חובבי ישראל.

ואם הייתי מחבורת מונטי פייטון הייתי מוסיף שאלה - מה תהיה המהירות האווירית של סנונית אפריקאית שמקננת ליד העיר לאחר ההפצצה...

בעידן המחשוב המתקדם, כמו שאמר ז'וקוב כאן, ניתן למדוד כאלה דברים.

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מה הקשר בכלל בין התגובה שלך לבין מה שכתבתי? מישהו דיבר בכלל על הנזק הנגרם מפצצות גרעין?

כמו שנאמר כבר, עוצמת פצצה גרעינית (Yield בז'רגון המקצועי) נמדדת בהשוואה לפיצוץ חומר נפץ מסוג TNT. אכן, פצצה מהסוג שהוטלה על הירושימה נאמדת בעוצמה המשתווה לכ-20,000 טון TNT.
יש מגוון רחב ביותר של ראשי נפץ גרעיניים כאשר ראשים טקטיים בד"כ עצמתם נאמדת בכמות השווה לכמה מאות ק"ג TNT.
באשר ליכולת לאמוד Yield של פצצות גרעיניות, הדבר נעשה בעבר באמצעות פיצוצים גרעיניים ומדידת העוצמה באמצעות מערכות סייסמולוגיות.
מאז כניסת האמנות לבקרה ואיסור על הניסויים הגרעיניים (LTBT ב-1963 שהיתה אמנה מוגבלת וב-1996 האמנה הכוללת CTBT) אמדן ה-Yield נעשה על ידי הדמיות מחשב שעל פיהן ניתן להגיע לאומדן מדוייק למדי.
נזק של פצצה תלוי במשתנים רבים כמו גובה הפיצוץ מעל פני הקרקע, משטר הרוחות, סוג המטרה ועוד...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ציטוט:

במקור נכתב על ידי G_Zhukov ראשים טקטיים בד"כ עצמתם נאמדת בכמות השווה לכמה מאות ק"ג TNT. .

אני גם לא מכיר ראשים כאלו - כפי שכתבתי למעלה. אולי הוא מתכוון לפצצות ניוטרון אבל אלו לא פצצות ביקוע טקטיות במובן המקובל.

תוספת: הייתה תקופה שקראתי לא מעט על פצצות ניוטרון מאז המוח שלי כנראה די החליד. בכל מקרה לכאורה מקובל לחשוב שמדובר בפצצות בעלות yield נמוך מאד - בפועל אני לא בטוח שזה נכון ובכלל רב הנסתר על הגלוי בתחום מבחינת חימוש בפריסה מבצעית - אם קיים כזה בכלל בעולם כיום.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אכן, טעות שלי. בטעות כללתי ראשים ארטילריים (LITTLEJOHN בני 1 KT לדוגמא) והם לא היו נושא הדיון.
למרות שניתן גם לכלול רש"קים מסוג W-70 בני 1 KT של טילי הלאנס שכבר לא בשימוש.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

גם אז אין מדובר במאות ק"ג של TNT אלא מאות אלפי ק"ג.

צודק !
טונות ולא ק"ג.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אבל יש עוד סדרת רש"קים עם תפוקות של כמה עשרות עד מאות טונות דוגמת ה-W72, W48, W30

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

10 טוון כלומר 0.01 מגטון?! או שטעיתי בחישוב?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט 10 טוון כלומר 0.01 מגטון?! או שטעיתי בחישוב?

כפי שכתבתי בתגובה למעלה, "10 (!) טון"
0.01 קילו-טון

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

עכשיו אני התבלבלתי (איפה הסמיילי המתבייש). התכוונתי מן הסתם קילוטון ולא מגטון.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

רש"ק של טיל, פצצה חופשית, פגז ארטילרי?...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

שים לב שטל לא דיבר על הנזק אלא על העוצמה שהיא דווקא ניתנת כיום לחיזוי לא רע בכלל בזכות עשרות ומאות ניסויים גרעיניים שבוצעו לאורך השנים וכיום באמצעות אין ספור סימולציות המבוצעות במחשבי על.

אגב יש גם הערכות לא רעות לגבי הנזק אבל שם הנושא באמת מורכב יותר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אולי מישהו יוכל לומר לי מהו המשקל המירבי של ראש נפץ גרעיני שטיל יכול לשאת ובאיזה טיל מדובר?
הטיל הנ"ל נראה טיל די עוצמתי ( לפחות על סמך הנתונים הטכניים שלו ומידותיו) לא כך הדבר?
בעידן שיש ראשי נפץ בעלי 10 מגה טון מהי הבעיה לייצר טיל אשר יכול לשאת 10 מגה טון, הקושי הוא אך ורק בגלל המשקל? אודה לתשובתכם.

אין הרבה טעם לפתח רש"ק של 10 מגטון. לצורך העניין, 10 רשק"ים של 1 מגאטון כל אחד יהיו יעילים יותר מרש"ק אחד של 10 מגטון, כי שטח פגיעה שלהם יהיה גדול יותר. כמובן, אפשר למצוא עוד הרבה הסברים למה לא ושים את זה, אבל זו הסיבה העיקרית, עד כמה שידוע לי.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יאיר82 אולי מישהו יוכל לומר לי מהו המשקל המירבי של ראש נפץ גרעיני שטיל יכול לשאת ובאיזה טיל מדובר? הטיל הנ"ל נראה טיל די עוצמתי ( לפחות על סמך הנתונים הטכניים שלו ומידותיו) לא כך הדבר? בעידן שיש ראשי נפץ בעלי 10 מגה טון מהי הבעיה לייצר טיל אשר יכול לשאת 10 מגה טון, הקושי הוא אך ורק בגלל המשקל? אודה לתשובתכם.

מה מעניין אותך: משקל פיזי או עוצמתו (שנמדדת במשקל שקול ערך של טנ"ט)?
במקרה הזה מדובר על טיל SS-25, שמכונה ברוסיה "Topol". את המידע הבסיסי ובדיוק סביר תוכל למצוא דרך חיפוש במנועי חיפוש, למשל כאן. בערך, מדובר על רש"ק אחד לא מתפצל, עם משקל של 1000 ק"ג, בעוצמה של 550 KT (קילו-טון).

יש עוצמתיים ממנו.

כפי שענו לפני, לא תמיד לעוצמה נטו יש עדיפות. כמו כן, העוצמה של הרש"ק תלוייה במטרתו. אם הינך זקוק לטיל על מנת לפגוע בבסיסי טילים של האויב - תעדיף טיל מדוייק על פני בעל עוצמה גדולה. אם הינך זקוק לטיל על מנת לייצור מאזן אימה, ואתה מכוון אותו לערי האויב - הדיוק חשוב פחות. כמו כן יש שיקולים נוספים שנכנסים לתמונה כאשר מנסים לייצור רש"ק מסויים.

אם אתה מתעניים ב- "שיאים" - אז אחת הגרסאות של הטיל SS-18 נועדה לשאת רש"ק אחד בעל עוצמה של 25 מגה-טון. לעומת זאת ישנם טילים בעלי 10 רש"קים גרעיניים.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

מה גודלו של הרש"ק הקטן עם התפוקה של ה-10 טון? האם ניתן תיאורטית לפתח קליע רובה גרעיני שיכול להוריד בית?

תמונה אחת שווה אלף מילים, ותמונות טובות תוכל למצוא למשל כאן.





בקשר לשאלתך השנייה - ישנם יסודות מלאכותיים עם מסה קריטית קטנה מאוד. במידה והיה חומר עם מסה קריטית של כמה עשרות גרמים, תאורטית אפשר היה לייצור תחמושת גרעינית גם עבור מקלע נניח.

אז ככה שבסיס למד"ב\ספוקולציות או מאמרי הלצה לכבוד הראשון באפריל (כפי שעשו במגזין "פופולאר מקניקס" הרוסי) כבר יש. אבל במציאות הדברים מסובכים יותר.

כמועמד המתאים להכנת קליעים גרעיניים מוזכר בד"כ קליפורניום (בפרט Cf-251). אפשר למצוא לא מעט אזכורים ברשת שמסתו הקריטית (בסביבה של בריליום, אבל איני מומחה בנושא) הינה בסדרי גודל של עשרות גרמים. מקורות רציניים יותר מראים אין זה כך. לקרוא על הקליפורניום אפשר >כאן< [תעלה מעט בעמוד עד סעיף 6.2.4.4].

אבל גם אם קליפורניום (או אחד היסודות האקזוטיים האחרים) היו בעלי מסה קריטית מתאימה, הינו ניצבים בפני בעיות אחרות - איך מייצרים אותם בכמויות הדרושות (עלות גבוהה מאוד, הפקה לא פשוטה בכורים גרעיניים), איך מאכסנים (בד"כ ליסודות אלו זמן מחצית חיים קטן) ועוד.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

אם אתה מנוי על פופיולר מקניקס הרוסי תוכל לקרוא שתי כתבות שלנו שפורסמו שם בגליון האחרון. בגליון הקרוב אמורות להתפרסם אני חושב עוד שתיים (יש לי כמה גליונות לצערי אני רק לא קורא רוסית כי המגזין עצמו נראה סה"כ חביב).

אגב את התמונה אני מכיר.

הכוונה שלי בפצצות בסדר גודל של קילוטון הייתה כמובן לנשק שאינו מוגדר טקטי (מצד שני אם הוא לא טקטי אז 1 קילוטון זה כלום...).

בכל מקרה לגבי קליפורניום - כפי שציינת נכון כל הכמות הקיימת כיום בעולם איננה מספיקה ליצירת פצצה וגם זמן מחצית החיים אינו מתאים. אחת הסיבות שדיברנו (אולי עוד מדברים) על ההפניום היא שזמן מחצית החיים שלו היא 32 שנה שזה סביר מאד. האם אפשר להכין ממנו פצצה זה כבר סיפור אחר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כרגע אני לא מנוי אבל כמעט כל הגליונות מופיעים באתר. אכן מצאתי שני כתבות שלך בגליון הקודם - נראה מעניין [1,2].

אכן מדובר על מגזין חביב ביותר - דינמי, צבעוני, עם כתבים בעלי חוש הומור, וכתבות על נושאים מעניינים.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

כאמור לצערי אינני דובר רוסית אז אינני יודע מה רמת הכתיבה בשאר המגזין. דבר אחד אני יכול לומר בוודאות העורך הוא אחד האנשים המוכשרים שפגשתי וגם איש חביב בצורה יוצאת מגדר הרגיל (גם שורשים יהודיים יש לו איפשהו והוא אפילו למד טיפה עברית ).

עידו

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים