יש לי שאלה שמציקה לי מהיום הראשון שלי בכיתה א..

איך אפשר להיות בשקט בשיעור? לשבת בכיתה ולא להוציא פיפס, שום הערה, שום דבר מצחיק (או לרוב לא מצחיק).. אפילו לא לדבר עם החבר/ה ליד..
אני כרגע בתיכון, והחוסר שקט הזה מסבך אותי כ"כ שזה מתסכל..
מה עושים?!

"החיים נותנים לך לימונים? תכין לימונדה"

מתבגרים, מקשיבים ולומדים.

במיוחד אם השיעור משעמם,גם המורים עצמם שמצפים ממך לא להוציא מילה דיברו כשהיו תלמידים..
לא צריך ללכת איתם ראש בראש,אפשר לדבר שהם רושמים על הלוח או לדבר בשקט או להשים את היד על הפה ודברים בסגנון..
אם השיעור מעניין(מה שלא קורה בד"כ) אז את לא תרגישי איך עבר כל השיעור בלי שדיברת עם מישהו או שאמרת מקסימום כמה מילים..
בשתי מילים:
תלוי בשיעור.

מה אתה בפנימייה צבאית?
ממתי אין דיבורים בשיעור? אולי אין לך טאקט פשוט או שיש לך קול באס כי אני לא מכיר הרבה אנשים שלא מוציאים פיפס בשיעור. למעשה אני אישית מדבר המון ,,אוקי אז זה עולה לי באיזה הערה עלובה בתעודה שמדגדגת את השערה אבל תאכלס אם יודעים כמה לדבר באיזה עוצמה ואצל איזה מורה כדאי אין שום שיעור שצריך לשבת בלי להוציא פיפס.
ואני תלמיד טוב למען הפרוטוקול.

Alas, poor Yorick! I knew him, Horatio: a fellow of infinite jest, of most excellent fancy

אולי מקשקשים קצת במחברת? כשאני לא כתבתי בזמנו בשיעורים פשוט התחלתי לקשקש ריבועים תלת מימדיים :-)

מביאים לפטופ לבצפר במסווה של רצון להשקיע ולסכם את כל השיעורים במחשב, ובתכלס על השיעור מתעסקים במחשב (בעיקר סוליטר ומשחקים קטנים... טטריס וכאלה). זה מצויין. חבל שרק בשנה האחרונה ללימודים עליתי על זה, אבל לפחות הסתיימו התלונות מהמורים בשנה הזאת.

הורדת סרטונים

יושבים בסוף

לוקחים ריטלין... חח,סתם. אבל אני מציעה לך למצא לעצמך תעסוקה שקטה. זה יכול להיות ציור על המחברת, כתיבה (של משהו לא קשור לציור) , גזירת נייר (אני מכירה אנשים שהכינו מפיות ממש יפות...) ואפילו סריגה (ברצינות! יש כאלה סורגים אצלנו).
מקווה שזה קצת עזר.

לק"י

באולפנה שלי זו תרפיה שלמה..כל הבנות סורגות לחבר.. או לאחים, או לחברים של אחים..דרך מצויינת להכיר מישהו, לא?אני אישית לא סורגת, אחד הדברים המשעממים ומנטונים בעיני..בקיצור-אצלנו זו הפקה שלמה..קפצי לראות.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אני שואלת את אותה שאלה מהיום הראשון שילי בבצפר..
אני היפראקטיבית , לא מסוגלת לשבת בשקט לרגע , חייבת לזוז או להתעסק במשו
לאט לאט המורים למדו שלא משנה מה הם יעשו אין סיכוי שאני יישב בשקט
אז קוראים לי מופרעת או "זאת שהורסת את השיעורים"
אבל מתי שאני מבינה שזה יהיה ממש לרעתי אני לוקחת דף מתחילה לקשקש או סתם מעסקת בפלאפון =\

- אני לא סובלת מבעיה נפשית , אני נהנת ממנה ! -

אני ניסיתי וזה עובד, אבל הזמן לא זז בכלל אז אני מעדיף להסתכן

אבל הילדות שלי היא לא דוגמא טובה.

Life is hard and then you nap.

דימה,אני באמת לא חושבת שזה קשור לבגרות למרות שזה עניין של שליטה עצמית וסובלנות, ואתה צודק כשאתה אומר לי להבתגר, זהפשוט מה שההורים אומרים לי כל הזמן בערך..

puma אתה צודק במיליון אחוז, זוהי שאלה של טאקט, אולי באמת אני חסרת טאקט לפעמים.

כל החבר'ה עם הפתרונות היצירתיים למיניהם (עלק סריגה חחח חננות LOL).. אני יושבת ומציירת בשיעורים ואפילו נהנית מזה, אבל המוזה נגמרת ואז אפשר להתחרפן.. זה יותר גרוע מלשבת שלוש שות אזרחות רצוף.

שחר, את לא מאמינה כמה מזל יש לך, יש מורים שמתרגלים.. הרוב לא , בכלל לא..

אפרופו מורים שלא מתרגלים, העיפו אותי לצמיתות משיעורי אומנות (מורה בת %*&$) בטענה שלא ניתן להעביר שיעור כשאני בכיתה, נתנו לי את האופציה להגיע רק למבחנים.
מצד אחד, ההורים לוחצים עליי ללכת להתחנן למורה ולחזור לשיעור (דבר שקרה כבר..) אבל אני באמת מתאבת (ככה כותבים?) אותה.. להוריד מהאגו שלי כרגע לא בא בחשבון וגם לא משתלם כי מצד שני..
אם אני הולכת ומתנצלת ומתחננת, אני בסופו של דבר יגיע שוב לאותו מצב, הרי אני לא אפסיק להפריע.
מה עושים?

"החיים נותנים לך לימונים? תכין לימונדה"

הולכים לאבחון ומקבלים הקלות וכו'.
לא בשביל לקבל הקלות בבגרות אלא בשביל להקל על עצמך את החיים, אני גם פעם חשבתי שאני יכול ושאני יסתדר בלי ריטלין, ובאמת הסתדרתי, אבל המאמץ והסבל היו לא קטנים, אז בקיצור זה לא שווה את זה.

אם העניין באמת מפריע לך, ובהנחה שיש לך מורה רצינית, את מוזמנת לגשת אליה ולשוחח איתה בנושא.
אצלי למשל זה היה משתנה ממורה למורה, היו מורים שמצאו פתרונות והיו שהתנהגו כמו גוש קרח...תדברי איתה...אין לך מה להפסיד...תגידי לה שקשה לך לשבת על הכיסא...אם היא מורה טובה היא תבוא לקראתך.
וכמו שאמרתי, אבחון רק יעזור.

אבחון יקר מר שכחן,
ואני כבר בי"ב.. זה ישתלם לי?

"החיים נותנים לך לימונים? תכין לימונדה"

לא שווה לעשות אבחון כרגע, אלא אם את מרגישה שזה מפריע לך גם במבחנים, ואז אולי יהיה לך קל יותר עם תוספת
זמן וכיו"ב.
זה כן עשוי להשתלם לך בעתיד, אם את שוקלת לקחת תרופות שיסייעו לך לשבת בשקט ולהרגע (למשל ריטלין) וזה
רק במידה ותגיעי למצב שתצטרכי את השקט הזה, נניח לימודים באוניברסיטה, הגשת עבודות, ריכוז בעת עבודות
שדורשות רוגע וכן הלאה.
לדעתי את יכולה לחכות עם זה, אלא אם את מרגישה שזה נחוץ לך למבחני הבגרות.

חוץ מזה, את מציירת, קחי מחברת ציור ותשרבטי בשיעורים. אני ציירתי על שולחנות.
את תמיד יכולה לדבר עם המורים ולספר להם על הבעיה. לא רואה סיבה שלא יתחשבו בך מעט, גם בלי להציג בפניהם
תוצאות של אבחון זה או אחר.

בדיעבד, אני מצטערת על זה שלא הברזתי...זה באמת היה מיותר

ציירי, קשקשי לך בהנאה.

ציירי ת'מורים בתור דמויות קומיקס.

נקודה רגישה אצלי.
מאז שאני זוכר את עצמי תמיד היו מעירים לי שאני מדבר בלי הפסקה

אחרי 12 שנות לימוד הבנתי שפשוט אי אפשר להיות בשקט בשיעור..
אין מה לעשת, לומדים לחיות עם זה |:

לפי דעתי כמו שאמרו...
פשוט ללכת לעשות איבחון אני עשיתי 3 ולא יצא מזה כלום ובאמת גם לי ממש קשה לשבת בכיתה אבל יש כאלה שבגלל שיש הם כל הזמן רוצים לקום ולהסתובב בכיתה עושים את האבחון ונותנים להם הקלה פשוט לעמוד ולהסתובב מתי שבא להם.. יש לנו מישהי בכיתה שיש לה את זה וכל פעם שהיא רוצה לקום היא קמה וזה ועזר גם ללכת לדבר עם המורה ולהגיד לה את זה ממש יכול לעזור היא מחוייבת לזה הרי!!!
ומי שאמר שלסרוג זה חננה חח אתה יודע כמה זה מכניס?!? לא שאני סורגת אני יודעת פשוט יש לנו בנות בכיתה שסורגות וזה כאלו עבודה בשבילן הן סורגות ממש יפה ומוכרות את זה...
יש גם כאלה שחייים שיהיה להם משהו ביד אז אני מציעה (וזה משהו שאני עושה... ) לעשות מר גמיש כזה בלון עם קמח או כל דבר אחר זה נעים והידיים מתעסקו אם משהו או לקחת עט או משהו כזה אבל המורות חייבות להבין זה פשוט בעיה דיי מוככרת ומורות לא אמורות לא להתיחס..!

אוו כן אני סורגת..זה ממש כיף! ומוכרת. זה מכניס סכומים נחמדים ביותר..

אין לי בעיות התנהגות, אבל אני לא תמיד מצליחה להתרכז ולהקשיב (לרוב ).

היום היה לי יום נורא ארוך ומייגע שמתוכו מתמטיקה, ביולוגיה, ערבית (עיתונות) ותולדות האסלם (שעתיים 3-5) למרבה הפלא, הצלחתי להיות עירנית במשך כל השיעורים ואפילו הייתי פעילה עד הסוף.

אמנם השיטה שמנעה ממני לגסוס לי לאיטי על השולחן היא לא מנסיון של שנים, אבל בנתיים היא עובדת: תמצאי עניין, אפילו הקלוש ביותר בנושא השיעור.. אם זה לא מתמטיקה, זה די אפשרי. תנסי לפחות.. כי בכל דבר אפשר למצוא עניין או נושא ששווה ללמוד.

אם זה לא הולך ואת לא מצליחה לעניין את עצמך בחומר, מה שאני עושה זה לדמיין לעצמי תרחישים בכיתה פשוט להמחיז סיטואציות בראש. כשאת במילא לא מצליחה למצוא עניין אז זה כבר די אבוד לנסות להקשיב. תתכנסי בתוך עצמך ודמייני. אם יש לך דמיון מפותח אז על אחת כמה וכמה (ככה אני שרדתי עד עכשיו ימים ארוכים ומתישים.)

אם את יושבת לבד זה עוזר לך? אם זה משהו שאת באמת רוצה לשנות, אז ההקרבה הזאת די שווה את זה.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

זה באמת קשה לשבת שעות בכיתה שלנו ומעצבן כל מורה חושבת את עצמה יש לנו מלא מורות שפשוט לא מרשות לנו לצאת מהכיתה חוצפה אני עומדת להיתפוצץץ והיא לא תיתןן לי לצאתת אבל שיהיה בהצלחה באמת חח