ברצוני לשאול היתכנות הכנסת מוקשים-אמפולות בגבהים שונים באדמה ממולאים בחומרים שונים
(אפשר גם בגז מדמיע עם צבע).
כאשר יחפור אותו "חפרן המנהרות" ויגיע לשכבה שנמצא בה המוקש, יבוא המוקש-אמפולה במגע עם האויר ויפעיל את הגז.
אפשר להשיג כאן כמה מטרות:
א. צד הרתעתי, אף אחד לא יודע איפה נמצא המוקש (באיזה עומק).
ב. כאשר ייראה הצבע מעל פני הקרקע נוכל לזהות מייד את המנהרה.
ג. עלות נמוכה(קדיחת חור קטן ועמוק באמצעים די פשוטים.)
אשמח לקבל תגובות של חברי הפורום.

1) יש להבטיח את האמינות של האמפולות האלו, שחרק או מכרסם לא יפעיל אותן, ולא יהיו אזעקות שוא. כמו גם, שהמפעילים שמחדירים את האמפולות האלו, לא יפעילו או יהרסו אותן בהתהליך.
2) גז או צבא עלול לא ליצור אפקט חזק דיו.
3) הפעלת מיקוש (כלשהו) נגד עזתים נראה שימושי ונחוץ מאוד בעיני, אלא שהוא יגרור תגובה בינלאומית חזקה ולא פרופורציונאלית מצד אחד, ויסכנו חיילים שלנו הפועלים שם, מצד שני. כמו כן, לאויב אין בעיה מוסרית עם הצעדת בי"ס שלם לתוך שדה מוקשים שלנו. את הח** יאכילו אותנו בכפית.
4) במלחמת וויאטנם, האמריקאים היסוו כמות גדולה של מיקרופונים וסיימוגרפים לאורך נתיב ההו-צ'י מין. החיישנים האלו שידרו את מימצאיהם לאחור, והזניקו מפציצים כבדים להרוס את נתיב האספקה הארוך של הוויאט-קונג והצבא הצפון קוריאני. למרות שמצבעים אלו מאוד הצליחו, הצפון וויאטנמים היו נחושים יותר לספח את הדרום.
5) על בסיס 4), מתנהלים בעולם פרוייקטים שונים לכיווץ החישנים האלו למימדים של חצץ או חול, שיוכלו לשדר מידע לאחור בשיטות שונות (בדר"כ מגרגר לגרגר עד לתחנת איסוף נתונים). ל-DARPA יש את Dust, ולנו יש את "פניני חוכמה". הרעיון דומה: כל מי שצועד דרך שטח הזרוע בגרגירים האלו, מתגלה.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

לא ריאלי. כדי שהאמפולה שלך תהיה אפקטיבית (ונשדרג את הרעיון לנוזל שיכול לחלחל מספר מטרים לכל כיוון) אתה נדרש לשתול אלפי אמפולות בעומקים שונים. לצורך חישוב תיאורטי, היקף קרקעי של הגדר הינו 80 ק"מ. דהיינו 80 אלף מטרים. נכפיל בעומק אליו תטמין את האמפולות (לצורך העניין, 50 מטרים) ותקבל מרחב הגנה נדרש של 4 מיליון מטרים רבועים. אם נניח שמרחב הפעולה של האמפולה הוא 10 מטרים רבועים אתה עדיין נדרש לכ-400 אלף אמפולות. יש לי הרגשה שהחישוב שלי מתעלם מכמה דברים בסיסיים אבל מהיכרותי עם מיקוש, המספר הנכון יהיה בסדר גודל של עשרות עד מאות אלפי אמפולות כאלו.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

באיזור עזה מי תהום גבוהים יחסית וצריך רק עד לשם. לא נראה לי שיחפרו מתחת למי תהום,לזה דרוש ציוד מיוחד ולא כפות ידיים.

הם מזמן לא עובדים עם כפות הידיים. ציר פילדלפי כבר לא שלנו, זוכר?

מתנות שחרור לחייל - קייס מעוצב לטלפון עם מיתוג יחידה טייסת ללוחם המשתחרר שי לחיילת לקראת שחרור

צילום נחמיה גרשוני Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

תעלות מים וזהו

בגלל אדמה חולית, המים מחלחלים וימליחו את מי התהום. התוכנית אינה מעשית - פגיעה באיכות הסביבה.

רעיון שעלה לי די מזמן ולא ראה אור.


חפירת תעלות בצד הכחול בעומק של 2-4 מטרים ובאורך של 100 עד 200 מטר כל פעם.
מילוי התעלות יוכל להתבצע גם במים מתוקים (לא מדובר בכמויות אדירות 1000-2000 מ"ק) והחדרת רטטים (וויברטורים) מכאניים לאורך התעלה.
הרעדת האדמה בסביבת התעלה תגרום לחילחול מהיר ואגרסיבי אשר יצור, לפחות בצורה זמנית חול טובעני בסביבת התעלה ומתחתיה ובכך יכול להביא לקריסת מנהרה במידה וקיימת מתחת לקו התעלה.
ולבצע תהליך זה באופן ספוראדי ואקראי לגמרי לאורך הגדר או מסביב למוצבים שונים.


כמובן שישנם עוד אספקטים שיש להתחשב בהם כגון, ההשפעה הגיאולוגית\הסביבתית קצרת טווח וארוכת טווח, השפעה מיידית (מה בפועל קורה לאדמה? למים? והיחסים השונים) , תיכנון הנדסי של כאלה כלים ומגבלותיהם, שיקולי תקציב וכו'... וכו'...


מעניין לשמוע אותכם, איך הייתם מפתחים את הרעיון, מי יודע, אולי עוד יצא מזה משהו...

אך זהו הגנתי מיסודו. מה שאני מציע כאן הוא גם התקפי.
(הגנה הטובה ביותר, היא ההתקפה)
"החופרים" חייבים לדעת ולהבין, אם ימשיכו במלאכתם, הם עלולים לפגוש באמצעים שונים אשר יסכנו את בריאותם ונפשם ומצד שני אנו נגלה אותם מהר יותר.
הסיכון היחידי הקיים היום זה שאיזה מנהרה תתמוטט על ראשם ואנו עוד ברוב טפשותינו עוזרים
להם להחלץ מהבור...

אשר מגיב בהתפוצצות כמו מוקש, לא גורמת לפעולה להיות התקפית.
מחבל שנכנס למנהרה יודע מהרגע הראשון שבו נכנס הוא נמצא בסכנה, בין אם מתאונה ובין אם מגילוי זה או אחר ע"י צה"ל.
הדרך היחידה שבה נראה לי שאפשר לרתום את השימוש בחומרים כימיים היא לטובת לוחמה פסיכולוגית וטו לא, וכדי ליצור אפקט הרתעה מספיק חזק כדי שהם לא יכנו למנהרות, אתה צריך להשתמש בחתיכת חומר מסוכן ומפחיד, ולא זכור לי שישראל מחזיקה חל"כ כזה .

תבין, עצם העובדה שאתה מבצע פעולה שהיא הינה ריאקטיבית ואוטומטית לניסיון האוייב כבר מבטל את מהותה כהתקפה. זה כמובן לא מבטל את העובדה שלאחר כל גילוי מנהרה על חופריה או שלא יש צורך לאסוף מידע מודיעיני, לחשף אזורים ולחסל חופרים, מוהנדסים וסייענים.

ובנוגע להערתך על חילוצם, לא יודע אם אני מחדש לך או לא, אבל תפיסת העולם של מערכת המודיעין כיום היא ברוח זו:"עדיף מחבל חי ביד(ומתוחקר), מאשר מחבל מפוזר על 10 עצים"

בכל מקרה, לעינייננו, לדעתי רק סינרגיה של כמה וכמה רעיונות יוכל להביא את פתרון הקסם, והוא יהיה חייב לשלב פעילות מודיעין התקפית לצד פעולות הגנתיות יצירתיות ועם זאת סיזיפיות בהתנהלותן.

לילה טוב.

אם אותו חופר יקבל מנת גז מדמיע ישר בפרצוף בחלל צר של המנהרה לא ירגיש בטוב לכל הפחות...

או שהוא יחפור את המנהרה ומסיכת גז על ראשו. נכון אני מודה, אף פעם לא עשיתי כך בחפירת תעלות בחושך מתחת לאדמה.. הוא יצטרך להתאמן הרבה בחוץ עד שיצליח לחבוש אותה,
לפני שיתחיל לבכות....

אפשר גם להוסיף גם גז מרדים (כפי שהשתמשו הרוסים בחילוץ בני הערובה במוסקבה לפני מספר שנים)

הארגונים הפתיעו את צה"ל מספר פעמים בעבר ביכולות חפירת המנהרות שלהם, למשל מתחת לקיר השיגומים בפילדלפי. מידת התחכום, התושיה וההתמדה שהם מפגינים והפגינו, פעם אחר פעם, גורמת לי להאמין שפתרון יסודי לבעיה הזו הוא הרבה יותר מורכב מכל פעולה נקודתית, והפתרון שאתה מציע הוא בגדר פעולה נקודתית, אפילו אם יטמנו מוקשים כאלה כל 10 מטרים. זה לא עבד עם קיר השיגומים, זה לא עבד עם סייסמוגרפים, זה לא עבד (לפחות לא עבד מספיק טוב כדי למצוא כמות משמעותית) עם פיצוצים אקראיים, אם יהיו מוקשים בעומק 10 מטר, יחפרו בעומק 12 מטר... הרעיון נחמד, אבל המציאות סוטרת לנו בפנים.
ולא לשכוח, הרבה מנהרות כנראה כבר חפורות...

לא ייתכן שאין פיתרון למנהרות. יש כלל ברזל אם אדם אחד עשה , השני יכול טוב יותר.
נכון יש להם הצלחות מקומיות וזה בגלל שאנו חושבים שאנו חכמים יותר ומתוחכמים יותר.
זה דומה לאותו שיכור אשר מחפש את המטבע ליד הפנס...
אנו הולכים על טכנולוגיה שאנו חזקים בה.. אם תחשוב עוד פעם, תראה שברעיון שכתבתי יש כאן הרתעה בפעם הראשונה לחופר, אם הוא ימשיך לחפור הוא עלול לפגוש במוקש -אמפולה ולהיחנק (אפילו ע"י גז מדמיע). לא יוכלו להאשים אותנו בשימוש בגזים.
אפשר כמובן להוסיף חומרים נוספים ש"החופר" יבוא במגע איתם הוא אפילו לא יידע שגופו ספג אותם והוא נראה "זוהר" ע"י מכשירים הקיימים כבר היום.(הרי לא יהיה כל הזמן מתחת לאדמה וכאשר יעלה ע"פ האדמה נמצא אותו והוא יוביל אותנו למינהרה שלו...)

אני מצטער אם לא הייתי ברור בהודעה הראשונה שלי. כוונתי היא לא לשבת ולהתפלל, אלא שפתרונות נקודתיים לא יעזרו. פתרון אמיתי צריך להיות יותר רחב ויותר יסודי. אני לא יודע להציע אחד, כי אני ממש לא מומחה בנושא, אבל יצא לי להתעסק עם תחום המנהרות בשירות שלי. הרושם שאני קיבלתי הוא שההצלחות הכי גדולות בתחום הגיעו מתוך מבצעים צבאיים רציניים, לא פעילויות היקפיות כאלה ואחרות. בתקופה בה צה"ל ישב בפילדלפי, כוחות היו נכנסים לטפל במנהרות מהשורש, מהמקור. הרתעה היא האמצעי הכי חזק, כשיש סיכון בחפירת מנהרה או בבעלות על שטח בו חפורה מנהרה, כשיודעים שבסופו של דבר צה"ל יבוא וימצא אותם. אבל שוב, במציאות של היום זה מורכב יותר לביצוע. היו כמה מבצעים באזור דהנייה לאחר ההתנתקות ובכל אחד מהם נמצאה כמות טובה של מנהרות, כפי שאתה בוודאי שמעת בתקשורת, ובכל פעם דאגו להזכיר שזה היה רק שטח קטן, ויש עוד הרבה מה למצוא.

המוצבים שלנו לאורך כל הגבול רצועת עזה חשופים למינהרות. מי ערב לנו שמחר לא יהיה לנו מקרה דומה שעברו מתחת לגדר המערכת ותקפו את הכוחות מאחור (מקרה גלעד שליט)
קיימים נסיונות לעבור את הגדר ולתקוף את הישוב נתיב העשרה. הפעם צריך להתמודד בנשק שלהם.
היה כבר מקרה שעברו מעל לגדר ומישהו סגר עיניו לשניה, והם חדרו לנתיב העשרה.
הכוונה שלי לעצור אותם מתחת לאדמה, גם בציר פילדלפי וגם לאורך קו הגבול עם הרצועה.
אם הם חפרפרות, יהיה לנו נשק-ציוד כמו שצדים חפרפרות!

כמו פצצות עומק ,לבחור באקראי נקודה ,לקדוח ולפוצץ

נושא המלחמה במנהרות נידון באריכות כל כך הרבה פעמים ובכול כך הרבה פורומים.

טל

המנהרות, כמו הקסאמים, עדיין לא מספיק כואבות לנו. אני משוכנע שברגע שהם יכאיבו לנו מאד, פתאום ימצא הפתרון. ככה זה במדינת היהודים - מדי פעם צריך לקבל בעיטה חזקה מאד בתחת כדי להתעורר. אנחנו במיטבנו כשאנחנו עם הגב לקיר.

בדיוק את זה אני מנסה למנוע בכוחותי הדלים.
ברור שכל עזה חפורה במינהרות (גם מנהרות נפץ, "המחכות" לכוחות קרקע שיכנסו)
אולי אנו נמצאים בשעה 11:59 לפני שקורה משהו, אז אולי מישהו, משהו יזוז לפני...

שאלה בנואש הדיון, אך ללא קשר לדיון המתבצע:
איזור ההברחות מתנהל על קו רוחב של כ 80 ק"מ.
הבעיה שלנו היא שימוש במנהרות קיימות ולא רק בניית מנהרות חדשות
אם כך, מה הבעיה לשטח את האיזור עם הפצצה אווירית של פצצות עומק לא מתוחכמות (בכל זאת, מנהרות, לא בונקר אטומי תת קרקעי).
אז נכון, צריך למצוא איזור אפקטיבי להפצצה עם מרחק מספיק גדול ממצרים כדי לא לא ליצור תקרית דיפלומטית, אבל ברגע שמתגברים על הבעיה הזאת, מה מונע מאתנו לבצע את זה?

חשוב לי להדגיש שמה שנכתב פה מתבסס על חוסר ידע מוחלט, והוא מנוסח מכוונה מוחלטת של שאלה, לא ביקורת. אני יודע איך חברים בפורום יכולים להתנפל על אנשים ששואלים שאלות מטומטמות כי הם (השואלים) חושבים שהם יודעים הכל.