21-12-2007, 22:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.10.07
הודעות: 2
|
|
|
זה לא נגמר
הכרתי אותה בקניון, היא מהמרכז אני מהדרום. התאהבתי בילדה אחרי חודש שאנחנו מדברים ללא הפסקה, פשוט הייתי מכור אליה, היינו חברים..הזוג הכי יפה נראה לי וטוב שהכרתי מהזוגיות שהייתי בה.
אבל כל חודש, היא רמזה כמה זה קשה, כמה הכל מושלם וטוב אבל אנחנו לא ליד השני. ואז הגיע הפרידה מהצד שלה, הייתי שבור, שבור מת - כל היום במיטה יישן כדי לא לבכות (יש לי בעיה עם זה), כדי לא בטעות לזרוק על מישהו את כל החפצים מעצבים, כדי לנסות ולהעביר את זה.
ואז נסעתי להרגע, הייתי מדוכא אבל היא תמיד יודעת איך להוציא את ההכי טוב מהמצב, היא עשתה את זה. היא עזרה לי. כמעט החלטתי שאני ממשיך.
ואז זה התחיל: שיחת מסנג'ר אחת, אני רוצה שנחזור, אני אוהבת אותך. נתגבר. חזרנו, בגדול. החלטנו שהקושי של המרחק, שרואים אחד את השני פעם בשבועיים הוא לא כזה נורא, שהאהבה הזאת גדולה על זה.
ו..שוב, כמה שבועות הסיפור מתחיל. היא לא יכולה, היא מצאה כוחות לגמור את זה, קשה לה המרחק. הפעם לקחתי בקלות יותר, הרגשתי שזה בא.
אחרי שבוע: הודעת Sms, דבר איתי..מדבר, אני רוצה שנחזור. אתה אמרת שאתה אוהב אותי ואתה חושב שזה שטות. אני לא עונה. הטלפון מתנתק.
היא שולחת לי משהו בסגנון "חשבתי שאתה שונה, שיחקת בי". שלחתי לה: "כל חודש זה אותו דבר. עזבי, שיהיה לך חיים יפים".
עבר חודש וחצי מאז, היא שוב בראש שלי, אין לי פתאום שוב כוחות. שוב אין לי חשק לצאת, לא לעשות כלום. אני יודע שאני בראש שלה, אני בקשר עם אנשים מסביבה.
מה עושים?
שאתה מרגיש שהיא האחת וההבדל הוא המרחק?
היו לי אהבות בחיים, אבל זאת פשוט לא רוצה להשכח. להגמר. זה היה כ"כ טוב. זה היה ונגמר. |
ראשי
צ'אט
מנהל פורום 
מצב כלאיים
