התגלגלתי אל רשימה שכתב אהוד אושרי בהארץ בה הוא מתאר את עשרת הנאומים הבולטים [מאז ראשית הציונות בא"י?]:

1. נאום הכרזת המדינה של דוד בן גוריון, 1948 ("בארץ ישראל קם העם היהודי")

2. נאום השילומים של מנחם בגין, 1952 ("אל תעשה את המעשה הזה! זוהי תועבת התועבות!")

3. נאום ההספד של משה דיין על קברו של רועי רוטנברג, 1956 ("בלא קובע הפלדה ולוע התותח לא נוכל לטעת עץ ולבנות בית")

4. נאום "הגמגום" הרדיופוני של לוי אשכול ערב מלחמת ששת הימים, שבו התקשה לפענח את הכתוב, שאל את עוזרו בלחש לפשר מלה מסוימת וקיבע את תדמיתו כראש ממשלה הססן וחסר ביטחון

5. נאום הר הצופים של יצחק רבין אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים, 1967 ("מוסריותו של צה"ל ראשיתה ברוח וסופה ברוח")

6. נאומו של מנחם בגין בטקס חתימת הסכם השלום עם מצרים, 1979 ("נו מור וור, נו מור בלאדשד")

7. נאום "הצ'חצ'חים" של מנחם בגין, 1981 ("איש לא פגע בכבודו של שבט שלם בישראל כמו שהמערך פגע")

8. נאום "השפנים והחזירים" של הרב ש"ך, 1990 ("הקיבוצים לא יודעים מה זה יום כיפור, מה זה שבת, מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים")

9. נאום השלום של יצחק רבין בטקס חתימת הסכם אוסלו בבית הלבן, 1993 ("די לדם ולדמעות. די. אין בנו שנאה כלפיכם, אין אנו תאבי נקם. אנו כמוכם אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב")

10. נאום "הלווייתנים" של חיים רמון, 1994 ("כמו לווייתן שאיבד את חוש הכיוון אתם מסתערים אל חוף שוב ושוב ורוצים להתאבד")

נראה לי שניתן לצרף לרשימה זו מאמרי מערכת ומניפסטים [כגון 'עז לתמורה בטרם פורענות'] - אז קדימה, כולם מוזמנים להרחיב רק בבקשה מהעבר הקצת יותר רחוק מאשר סעיף 10...

נאומים נוספים בתולדותינו שעולים לי לראש:
עוד נאום פוליטי משובח: "ראו בי קוף שזה עתה ירד מן העצים" (לוי מוחה על תבוסת מחנהו בבחירות
הפנימיות בליכוד ב1992...).
"מלכות ישראל השלישית" - הכרזה מרשימה של ב"ג מסוף מבצע סיני. יום למחרת הוא מיהר לחזור
בו ממנה ולהבטיח נסיגה טוטאלית...
"נעלה על בתי מדכאינו בהדר" קטע מתוך נאומו והטקסט שחיבר דוד בן-הרוש, אחרי התחלת אירועי
ואדי צאליב ב1959. פעם טקסט זה היווה הוכחה לטענות אבא חושי נגדו. אני חושב שהיום די ברור
שחושי היה צדיק קטן ממנו בהרבה...

אבל קצת יותר היסטורית - שידור דברי בגין לאחר הטבעת האלטלנה

האוזנר בפתיחת משפט אייכמן: לא לבדי אני עומד כאן... ששה מיליון קטגורים עומדים עימי

הרצל 1896: "היהודים רוצים מדינה משלהם שבה יוכלו סוף סוף לחיות ולשגשג כאנשים בני חורין... רכשנו זכות זו ביסורים שאין דומה להם בתולדות הקיום האנושי

דברי בגין ברדיו לאחר שרפת אלטלנה היו מלווים בבכי, יבבה ויללות שממש גרמו אי נוחות לשומעים.

היום מכונים הדברים בשם המרשים "נאום האני מאשים". חבל שרלף הלינגר לא הוזמן להקליט.

כאשר הצקתי לתל אביבים ותיקים בשאלה 'האם הם זוכרים' וכו' - מה שנחרת בזכרונם היה לא תוכן הנאום אלא העובדה כי 'בגין בכה ברדיו'. הבנתי כי הדבר שימש ללעג כלפיו. האם נכון הספור כי בגין נסע אופנוע ברחוב קרן קיימת וזעק 'האוניה בוערת'? [או שמא יש כאן ערבוב אופנועי מאבק השילומים?]

אבל חיבתו של בגין לאופנועים באה לידי ביטוי בתחום אחר. כאשר בגין צריך היה להגיע לאירוע כלשהו או
לארח מישהו מחו"ל, הוא נהג לעבור ברחובות תל אביב במכונית גדולה פתוחה, הוא יושב במושב האחורי,
ולפניו דוהרים כתריסר אופנוענים מבריוני שכונת התקווה בחולצות חומות, שתפקידם היה לפנות עבורו את הדרך.
עבר זמן רב עד שמישהו בסביבתו הבין שהמופע המגלומני הזה מזיק לתדמיתו והנוהג פסק.

למרות הרצון העז להפוך את בגין למעין פאשיסט מקומי ("חולצות חומות", "בריוני שכונת התקווה"),
יש לדייק היסטורית.
מאז 1934 נהגו בריונים אמיתיים מפלוגות הפועל לפוצץ אסיפות בחירות של יריבים פוליטיים, בעיקר
הרוויזיוניסטים. עובדה זו, בצירוף לעובדה שהיה חשש אמיתי שבגין ייפגע פיזית ע"י אותם בריונים,
הביא לכך שהוחלט ללוותו ברוכבי אופנועים שיתפקדו כמאבטחים.
משלב מאוד מוקדם, הושמעו ביטויי הסתה כנגד אבטחה זו, שכמובן לוו ברמיזות גזעניות כלפי
המלווים.

ברגע שהתברר שהאיום הפיזי של פלוגות הפועל פחת, ירד הצורך באבטחה מאולתרת לראש
האופוזיציה.

רחוב דיזנגוף בצהרי היום, בריונים על אופנועים בחולצות חומות דוחפים
את כולם לצד הדרך, וראש האופוזיציה (12 חכים בערך) במכונית פתוחה במושב האחורי.
שום סכנה לא נשקפה לו. זה היה בשנות החמישים!
אז נא אל תספר לי סיפורים מ-1934.

"אני זוכר אותו מנעורי. את מה שהיה אולי הנאום הראשון הענק שלו, נאום אלטלנה.כשהוא בוכה וזועק "אלטלנה בוערת" ואני רצתי לשפת הים לראות.
אחר כל נאומי הבחירות הראשונות שלו בכיכרות. שמעתי אותו לראשונה בכיכר מוגרבי.
לעצרות היה מגיע מלווה בחבורת אופנוענים בני שכונת התקווה. והוא נתן את ההצגה הגדולה שלו.
מפא"י שלחה לנו לשכונה נואם אפור, טנדר עם מקרנה והקרינו לנו סרטי קרן קיימת. בגין לא זכה בבחירות ההן וגם לא בבאות.
לאחר מכן בשל הביקורת הציבורית נגד מופע האופנועים ביקש ממעריציו שלא ילוו אותו שוב."

http://www.e-mago.co.il/Editor/history-1109.htm

לא מאבטחים ולא בטיח...

אני שמח ש"ראית במו עיניך". גם מאיר פעיל ראה "במו עיניו" את הטבח בדיר יאסין. מה לעשות
ש"מראה עיניים" נוטה קצת להטעות - הנה, למשל, אתה ראית "בריונים", ונשאלת השאלה כיצד
ידעת שהם "בריונים"? האם שאלת אותם, ובחנת אותם על ההגדרות של המילה "בריון", או שפשוט
ראית מזרחייים רוכבים על אופנוע והגעת למסקנה המתבקשת?...
ובכן, אני ל-א נכחתי בעצרות של בגין (נסיבות שאינן בשליטתו מנעו זאת ממני - הייתי בן 5 כאשר
פרש מראשות הממשלה...), אבל נתקלתי בעדויות מתועדות של מקרים בהם ב-ר-י-ו-נ-י פלוגות
הפועל פוצצו עצרות אופוזיציה (אצלם לא היו סימני שאלה לגבי בריונותם - הם אשכרה הלכו והרביצו -
שאל את המסכנים בואדי צאליב...). לכתוב ש"לא נשקפה לו שום סכנה", זה אמין הרבה פחות
מאשר לספר על "בריונים בחולצות חומות", מושג שהשיפוטיות זועקת ממנו באופן כ"כ בוטה,
שפשוט בלתי אפשרי לקחת אותו ברצינות. עובדתית, פלוגות פועל כיסחו ת'צורה במכות לאנשים
בעצרות אופוזיציה. עובדתית, בחרות לא רצו שירביצו לבגין. עובדתית, המשטרה הייתה בכיס של
מפא"י ולא הייתה גורם שחרות יכלה לסמוך עליו לצורך אבטחת העצרות. כל אלה עובדות - הדיעה
היחידה שיש פה, היא לגבי "בריונותם" של מלוויו של בגין...

בריוני פלוגות הפועל התחילו לפוצץ עצרות ב1934 - אבל המשיכו במסורת הדמוקרטית המפוארת
הזו עד לשנות הששים. בגין ויתר על שיירת האופנוענים מסיבות תדמיתיות - היו אנשים שטרחו
להציגם כ"בריונים משכונת התקווה", ולא סיפרו לדן לחמנים למה היה צורך בהם היית מאמין?...
מה שכן, המשיכו ללוותו אנשים במכוניות, מסיבה נורא פשוטה - הגנה מפני אלימותם של אבירי
הדמוקרטיה (שמזהים כל "שחור על אופנוע" כ"בריון")...

בשנות השישים המאוחרות מאד (69, 70) השתתפתי בהפגנה של שמאלנים בככר דיזנגוף. אני כבר לא זוכר על מה - האם היה זה בגלל סירובה של גולדה להתיר לגולדמן להפגש עם נאצר? או בגלל השטויות המיליטריסטיות של דיין? הורדת "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין? לא זוכר.
בכל אופן, בעודנו עומדים עם השלטים המאולתרים בככר דיזנגוף (אז - עדיין במפלס הרחוב), הגיעו בריונים במשאיות, עם חולצות בכל צבע אפשרי, וכסחו את האמא שלנו במכות רצח. הם ללא ספק היו בריוני מפא"י. או בריוני מנטש.
אז עכשיו, ORI, מה דעתך על הבריונים?

לא רלוונטי למה הפגנתם, העובדה שהותקפתם בשל כך, היא-היא ההגדרה של בריונות - ולא השאלה
אם אנשים נסעו באופנועים, אגב היותם תושבי שכונת התקווה ותומכי תנועת חרות (פשע גדול,
מסתבר...).

לעולם לא אכתוב שוב'אלטלנה'

לעולם לא אכתוב שוב'אלטלנה'

לעולם לא אכתוב שוב'אלטלנה'

לעולם לא אכתוב שוב'אלטלנה'

לעולם לא אכתוב שוב'אלטלנה'

לעולם לא אכתוב שוב'אלטלנה'

לעולם לא אכתוב שוב'אלטלנה'

לעולם לא אכתוב שוב'אלטלנה'

[האמת שכן אכתוב... אבל בינתיים נשיג קצת הודנא - ולמרות דעותי הניתנו להבנה מפורומים אחרים אני חייב לציין שזה מדהים ומרתק כיצד המילים בגין/אלטלנה מעוררים רגשות עזים אפילו בחלוף ששה עשורים]

אשמח אם יופיע שם המקור במלואו (אם מדובר ביחיעם ויץ, למשל, הרי שניתן לחייך בסלחנות
ולהניד ראש בצער...).
בכל מקרה, גם אם ביקש בגין לעצור תנועה בסביבת עצרותיו, הרי שאין מה להתרגש - עובדתית,
עצרות מפא"י, זכו ליחס "קצת" יותר אוהד מהמשטרה של "הדמוקרטיה הצעירה"...
באשר להתבטאויות בגין בדבר "\אי הנחיצות של אבטחת המשטרה: אפשר לקבלם כפשוטם, ואפשר
לראותם במשקפת של מי שיודע שהמשטרה הייתה כלי שרת של מפא"י, שלבגין היה בו אמון מוגבל,
ויסוד אמיתי לחשוד שה"אבטחה" היא לא בדיוק אבטחה, אלא יותר סוג של פיקוח...

בנוסף, חיפשתי בנרות במקור שלך איזושהי התייחסות לאופנוענים משכונת התקווה בתור "בריונים",
והעליתי חרס בידי. הייתכן שכתובת המגורים של הצעירים היא זו שזיכתה אותם בתואר הנכסף?...

כאשר בגין נאם בכנסת ודבריו לא נשאו חן בעיני בן גוריון, הוא נהג לקרוא לעברו: "ומי רצח את ארלוזורוב"

בגין היה מפסיק את נאומו ועובר לעסוק רק בעניין הרצח,

(בדיוק כפי שציפה בן גוריון). מהלך כזה מכונה בעגה הצהלית "ננעל על מוץ".

את שעשה בגין בהיסח דעת אתה עושה במכוון, אתה נטפל לפרטים הקטנים בתקווה

לערער בשיטה זו את הסיפור כולו, בו בגין, איך שלא תתאר אותו, לא יוצא טוב.

אז ככה. המחבר כדי להיות פוליטקלי קורקט או מחוסר ידע, כותב "נערים" ושכונות.
בשנות החמישים אפשר היה להוציא רשיון לאופנוע רק אחרי גיל 18. המצב הכלכלי
היה כזה, שבן 18 לא יכול היה בשום אופן לרכוש אופנוע. בשכונת התקווה לעומת זאת,
(עזוב את המוצא העדתי, בגין לפניך כבר מיצה את הדמגוגיה הזאת עד תום)
זה היה מעין סמל סטטוס למבוגרים, ושכונת התקווה הייתה אז המעוז העיקרי של "חרות"
באזור תל אביב ומשם באו האוהדים.
וכן, פמליה של רוכבי אופנועים החוסמים צמתים במרכז תל אביב לאור היום ודוחפים את הנוסעים
לשוליים ללא סמכות, כדי שבגין יוכל לנסוע באמצע הכביש - הם בריונים! אף אחד לא העז
להתנגד להם כדי שלא (כמו שאתה כותב יפה) "יכסחו לו ת'צורה".
לא היה צורך להעמידם בניסיון כדי לעמוד על טיבם.

לא נקבתי בשם המחבר כדי שלא תכניס אותו מראש בזלזול האופיני לקטגורית ה"לחמנים",
כיוון ששאלת, זה הספר, חדש, זה עתה הגיע לספריה, אין לי מושג מי האיש, אבל
אתה כבר תמצא דרך לקעקע את אמינותו.





למעלה הבאת דוגמה לדבריו והתנהגותו של בן גוריון בסוף מבצע סיני, וכך בלגלוג כתבת:

אבל אתה "אביר הדיוק ההיסטורי", מחבר ראש לזנב, ולא מספר לנו מה אירע בין לבין,
אז הנה הסיפור המלא:




יכול להיות שבגין היה מתנהג אחרת, אולי זו הסיבה שעם ישראל חשב שעליו לשבת עוד עשרים שנה באופוזיציה,
להשכיל ולהתמתן, עד שנמצא ראוי לשבת על הכיסא של בן גוריון.

את אגדות בגין הפאשיסט ניסו למכור לנו עד 1977. אמנם גם אז לא הייתי עד ראייה, אבל נזדמן לי
לראות תשדיר בחירות של המערך מאותה שנה, והוא כלל אלמנטים מחרידים שכל מיש צפה בהם לא
יכול היה שלא להיחרד מהעובדה שהליכוד הושווה לנאצים (סגנון הצעידה, המדים, תיאורי ה"מה יקרה
כשהם יעלו לשלטון", וכיו"ב).
למרבה הצער, בגין ניצח באותן בחירות, וההפחדות ההן הפכו לבדיחה עצובה. מגוחך ש30 שנה
אח"כ אתה עדיין מנסה להשתמש באותו סגנון כלפי האיש. ובכן, רוכבי האופנועים הללו נחשבים
כבריונים אך ורק בגלל התדמית של רוכב אופנוע מזרחי. פלוגות הפועל נהגו באלימות אמיתית - לא
רק "היה חשש שינהגו באלימות", כפי שאתה מתאר (ביושר רב אתה בעצם מודה שלא נתקלת
בגילוי מסכן אחד של אלימות, אלא רק בחשש מאלימות, שסביר שנבע מכך שאנשים ראו "פרענקים
על אופנועים", והניחו מייד שאלו בריונים אלימים...). סביר להניח שאותה הנחה מובלעת בדבר
הסכנה לאלימות מצד "הבריונים על האופנועים", מנעה פיצוץ עצרות של חרות בידי אותם שוחרי
דמוקרטיה נאורים של פלוגות הפועל...

לגבי ב"ג והלגלוג המתבקש על ההכרזה הפומפוזית, והירידה המבוהלת מהעץ בתוך יממה: אין שום גדולה בלחזור בך מהצהרה שמלכתחילה לא היה ראוי שתינתן. השאלה לגבי "האמון שעם
ישראל לא נתן בבגין במשך עשרים השנים הבאות", קשורה ל"חוסר האחריות הלאומי שלו" בערך
כמו שההצלחה המסחררת של רפ"י והרשימה הממלכתית בבחירות ב1965 ו1969, קשורה
בגדולתו העצומה של ב"ג...
הסיבה לכך שלבגין לקח 30 שנה לזכות בבחירות היא שעד 1965 מדינת ישראל כלל לא הייתה
דמוקרטיה. הייתה כאן דמוקטטורה עם בחירות (רוסיה של היום דמוקרטית בהרבה מכפי שהייתה
ישראל בימי ב"ג). הייתה אופוזיציה, והיו בחירות חופשיות - אבל מי שהיה מחוץ למנגנון, היו לו
סיבות טובות להסתיר זאת, ולהצביע נכון...
ב65, אחרי ירידת ב"ג באופן סופי מבימת השלטון, עקב תבוסתו בבחירות, נוצרה בישראל מערכת
דמוקרטית, פחות או יותר.
אגב, באשר לארלוזורוב - ראוי לציין שרצח ארלוזורוב שימש את ב"ג לא רק כ"מוץ" כדי לעצבן
את בגין, אלא גם כדי לרסק את הרווזיוניסטים המתחזקים, בבחירות ב1934 - ואפשר לו את
פתיחת הקמפיינים המפוארים שהציגו לכולנו את גדולתו ונחישותו של הפועל ההסתדרותי המאורגן
במסגרת פלוגות הפעול, נרן יאיר...

כרגיל אתה מגן על הצד שאיתו אתה מזדהה בלי יותר מדי מבט אובייקטיבי על למה אנשים עושים מה שהם עושים.


"הסיבה לכך שלבגין לקח 30 שנה לזכות בבחירות היא שעד 1965 מדינת ישראל כלל לא הייתה
דמוקרטיה. הייתה כאן דמוקטטורה עם בחירות (רוסיה של היום דמוקרטית בהרבה מכפי שהייתה
ישראל בימי ב"ג). הייתה אופוזיציה, והיו בחירות חופשיות - אבל מי שהיה מחוץ למנגנון, היו לו
סיבות טובות להסתיר זאת, ולהצביע נכון..."

Please,do explain.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

חופש הביטוי פה היה מוגבל למדי, ואנשים שזוהו כ"בעייתיים" התקשו במציאת עבודה בשירות
הציבורי ובעלי עסקים קטנים, חששו גם הם שיידעו שהם "לא משלנו".
איש מנגנון בשם שרגא נצר החזיק בידיו פינקס שהיה תמצית הכוח להשחית שבידי מפא"י. בפנקס
זה נרשמו "הטובים", שזכו לג'ובים, ו"הרעים".
כל מה שאתה קורא על מרכזי מפלגות בימינו, יש להכפיל בעשר, ולהוסיף מימד של חשש אמיתי לפרנסה, בכדי להגיע להבנה של חייו של אזרח בעל תודעה פוליטית שאינה מפא"יניקית.

בימי ב"ג מפלגה פוליטית ושותפה קואליציונית כמו מפ"ם יכלה למצוא האזנות סתר לא חוקיות שבוצעו
נגדה ע"י השב"כ, שפעל באופן ישיר כזרוע מבצעת של מפא"י וב"ג (איסר הראל עסק באופן ישיר
בפוליטיקה - ואף הוציא לאור שבועון שנועד לחסל שבועון אופוזיציוני של אורי אבנרי).

[האמת היא שביחס לעסקני המפלגות של היום - החבר נצר היה באמת איש צנוע אף כי בהחלט לא הייתי רוצה שיישב בועדת מכרז כלשהי הקובעת את קידומי]

שמעתי פעם את בתו מספרת כיצד היה מובן לה מאליו תפקידה לצאת ולשרת כמורה במעברות ובמושבים הצעירים בגליל מעצם היותה בתו של אביה.

משפחתי סבלה לא מעט ממטעמיה של המפא"י ולמדתי היטב לדעת את המרחק בין ה'עמך' האמיתי לבין האצולה הסוציאליסטית. עם זאת, - מדובר היה ללא ספק באצולה משרתת ולא באצולה נהנתנית כמו בימינו אנו.

טוב.. אל תתנו לי להפריע לכם באמירות הבלתי קשורות שלי . אולי למישהו יש במקרה תמונה מאחד ממסעות האופנועים?

איך זה שאתה כותב כל כך הרבה ו"הנורה" שלך אף פעם לא דולקת?

ועוד שאלה, האם היה לבגין שם פרטי פולני? ב"מורשת" לא ידעו לענות,
אין להם תעודת לידה ודרכון פולנים, יכול להיות שמסתירים מאיתנו?

גם אתה יכול לכבות נוריתך: לחץ על קישורים מהירים (צד שמאל למעלה, לפני האחרון -בשורת התפריטים שמתחילה ב"לוח בקרה"), בחר (לחץ על) "ערוך אפשרויות" ותוכל לבחור/ לסמן את - "השתמש במצב בלתי נראה" ולהצטרף לשב"כ...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

מענין, לא ידעתי, אבל לי גם לא איכפת שידעו שאני קיים,

למה ירצה מישהו להיות פנטום הפורום?

לגבי הנורה שלי, היא כבוייה מסיבות שקל להסבירן: בגלל שיש לי עוד תפקיד נוסף באתר
אני מקבל הרבה מאוד פניות אליי, שמתרבות מאוד ברגע שמופיע סימון על נוכחותי באותו רגע.
כדי לצמצם במספר הפניות, העדפתי לכבות אופצייה זו, בדיוק כפי שאתה יכול לעשות דרך ממשק
המשתמש שלך...

מנחם בן זאב בגין.

הוא די פרט את השיח בחקירות הללו ואני מניח כי אם היה לו שם פולני היה הדבר מצויין בידיו או בידי חוקריו.

בן זאב זה תרגום, בפולנית הוא נקרא "וולפוביץ'",
יוצאי פולניה איתם דברתי לא מכירים מקרה שלא היה לילוד
שם פולני, או שם המוכר בפולניה, כמו שמות רוסים וגרמנים
או עבריים המוזכרים בברית החשה.
אני מניח שפרס היה סימיון, (אחד השליחים) או משהו דומה.

אם זה נכון ואם ימצא מי שידע לקרוא אותם - אזי נדע מה ענה בגין כשנשאל מה שמו בשפת המקור.

עם זאת, לא זכור לי שישנה התייחסות לשם אחר של בגין. הפרוטוקולים מופיעים בתרגום עברי,
ולכן ייתכן שהתרגום לא כולל שם לועזי שאולי הופיע בהם.