26-12-2007, 16:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 08.11.02
הודעות: 32,894
|
|
מדיניות החיסולים גומרת אותנו
דווקא בעקבות החיסולים האחרונים בעזה צריכים אזרחי המדינה להיות מודאגים מהעדר מדיניות בטחונית ארוכת טווח ומאישיותם של מקבלי ההחלטות.
עמיעד טאוב ו20/12/2007
ב - 8 בדצמבר 1972 צלצל הטלפון בביתו של מחמוד המשארי נציג אש''ף בפריז וממתכנני טבח הספורטאים במינכן. לאחר זיהוי קולו של המשארי ניתנה הוראה ומטען נפץ שהוטמן מתחת למכשיר הטלפון חיסל את המחבל הפלסטינאי. ב- 17 בדצמבר 2007 נסע מאג'ד חראזין מפקד הזרוע הצבאית של הגי'האד האיסלאמי בעזה במכונית הסקודה הצהובה שלו יחד עם חמישה מחבריו בשכונת שייח ארדואן בעיר בעת שטיל ששיגר מסוק חיל האוויר חיסל את קריירת שיגור הקסאמים המוצלחת שלו.
35 שנים חלפו בין החיסולים ודברים רבים השתנו.
אז כיהנה בראשות הממשלה גולדה מאיר זו שטבעה את המושג ''אין עם פלסטיני'' ולאחר בחינה של דרך הפעולה הנכונה והתלבטות לא קטנה פסקה: די! שלחו את הבחורים לעשות את המלאכה!
מאיר הייתה זו שהביאה לידי ביטוי במעשים את המשפט האלמותי ''לא נסלח לערבים לעולם על שאילצו אותנו להרוג את בניהם".
במשפט זה טמון ההבדל בין מי שהובילה מדיניות ברורה של חיסול שיטתי של יעדי הטרור ולא של ''נקמה'' חסרת מטרות מתוך רצון למנוע טרור עתידי לבין אלו אשר מנסים ל"העניש" את המחבלים על ביצוע פיגועי הטרור.
היום מובילים את הממשלה אהוד אולמרט ואהוד ברק שנותנים הרגשה כי אין במדינה ''יד מכוונת'' שמגלים חוסר מנהיגות בולט, שפועלים מתוך מחשבה על הקדנציה הבאה ולא על עתיד הדרום והמדינה ומשדרים מסר דו משמעי לאנשי החמאס בעזה כאשר מחד הם מחבקים את אבו מאזן ומאפשרים ירי של 783 קסאמים ו- 640 פצצות מרגמה על ישראל במהלך שנת 2007 ומאידך מצהירים על כניסה צבאית קרובה לעזה שתעלה בעשרות אם לא מאות הורגים לצד הישראלי.
אם כל חטאת של המדיניות הישראלית בכלל התחומים היא מדיניות אחזקת השבר כפי שהתגלתה במלוא עוצמתה במלחמת לבנון האחרונה. במקום להערך מראש בשיטת ה''אחזקה המונעת'' מעדיפים קברניטי המדינה לחשוב לטווח קצר ולגלות בזמן אמת כי ה''ימ"חים'' ריקים, הפחד הוא שהפעם במקום מחסנים ריקים תוביל המדיניות לקברים מלאים.
סגנון המדיניות כפי שבא לידי ביטוי בהצהרות האחרונות על כניסה לעזה ובחיסולים הממוקדים עומד גם היום למבחן.
האם יש בכלל צורך בכניסה לעזה?, האם יש דרכים אחרות לעצור את הקסאמים? האם עדיף להשקיע את הכספים במיגון הישובים או במימון הטילים? האם מבחן הכניסה לעזה הינו עוצמת הפיגועים? והאם כניסת צה''ל לעזה לאחר קסאם שינחת על גן ילדים והוביל לכותרות בצבעי אדום ושחור בעיתונים תביא לידי פתרון הבעייה?
לקראת חגיגיות ה-60 למדינה מבקשים אזרחי ישראל לדעת כי היא החלטות מתקבלות מתוך חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח על האינטרס הישראלי ולא מתוך גחמות של פוליטיקאי כזה או אחר, לחץ התקשורת, איום החקירות או מדיניות ''אחזקת שבר'' מסוכנת.
http://www.datilig.co.il/index.php?id=5973
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
