הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמשת זו בשם אנונימית בת 18 .

להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות:


אז ככה.. לפני 3 שנים, כשהייתי בת 15 וחצי, ניסו לאנוס אותי.. אני לא אכנס לפרטים, אבל בגלל החוויה הזאת יש לי בעיות להיפגש עם אנשים או לצאת.. בגלל זה גם התחלתילהסתובב עם סכין החלטתי שאי אפשר להמשיך ככה.. מה הייתם מייעצים לי להתמודד עםהבעיה?
ואיך לספר להורים?

אסור לך לשמור את זה בפנים רק לעצמך, זה לא טוב. את חייבת לספר למישהו, לפרוק את כל הרגשות הטעונים שיש בך והכי חשוב - לדאוג שהדבר לא יקרה שוב על ידי אותו אדם, שאם ניסה לעשות זאת לך, בוודאי גם ניסה לעשות זאת לאחרות. איך לספר את זה להורים את שואלת? פשוט תקחי אותם לשיחה ותספרי להם הכל - כל מה שהיה בלי להשמיט אף פרט. אני מנסה להבין למה לא סיפרת להם על זה עד עכשיו, אבל אני מניחה שזה היה מתוך פחד או תחושה של בלבול, חוסר אונים והבנה מה לעשות בדיוק. אחרי שתספרי על המקרה להורים שלך, תחליטו ביחד מה לעשות - בין אם לפנות לעזרה מקצועית ובין אם להתגבר על המקרה לבד, בכוחות עצמך.

תמיד טוב להסתובב עם איזשהו אמצעי הגנה, אבל סכין הוא לא הפתרון. אם את רוצה להרגיש בטוחה תקחי איתך גז מדמיע שהוא מועיל לא פחות. את תראי שלאחר שתפרקי את אשר על ליבך יהיה לך קל הרבה יותר להמשיך בחייך - בין אם זה עם זה במערכות יחסים עם בחורים ובין אם זה במערכות יחסים רגילות של חברות/ידידים. שיהיה לך המון בהצלחה ותזכרי שאת לא לבד.

אנו לא בוחרים את המצב בו אנו נתונים, אך אנו בוחרים כיצד להתמודד איתו.

מחזקת את S.B.O.
וסכין זה באמת לא הפיתרון. כי אם חס וחלילה תיקלעי שוב למקרה כזה הסכין יכול להסתובב. הכוונה היא שהוא יכול לפגוע בך איתה. אני אומרת את זה כי מישהי מהאיזור שלי (שהכרתי) נרצחה שנה שעברה אחרי שהיא ניסתה להתנגד לאונס. בשביל תחושות הביטחון באמת כמו שכבר נאמר פה אפשר להסתובב עם גז מדמיע. אפשר גם עם משרוקית אונס (ככה זה נקרא) . אני חושבת שבאמת מה שיעזור לך זה ללמוד אומנות לחימה מסויימת (קונג פו למשל או איגרוף תילנדי) כך שתוכלי להעלות לעצמך את הביטחון העצמי.
בהצלחה.
ואני מקווה שהאידיוט שניסה לפגוע בך יקבל את מה שמגיע לו. כמו כל מי שניסה לעשות כזה דבר למישהו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי משתמשת אנונימית אז ככה.. לפני 3 שנים, כשהייתי בת 15 וחצי, ניסו לאנוס אותי.. אני לא אכנס לפרטים, אבל בגלל החוויה הזאת יש לי בעיות להיפגש עם אנשים או לצאת.. בגלל זה גם התחלתילהסתובב עם סכין החלטתי שאי אפשר להמשיך ככה.. מה הייתם מייעצים לי להתמודד עםהבעיה? ואיך לספר להורים?

תשמעי...לא חוויה פשוטה...
זאת חדירה עצומה לפרטיות זה יכול לפגוע בבטחון העצמי, ובעיקר באמון של הבן אדם.
אני שמח שזה היה רק נסיון והאנס לא ביצע את זממו.
המקרה שלך הפגיעה באמון ניכרת, את אפילו אומרת את זה.

אז איך להתמודד...?
ראשית, אני חייב להמליץ לך לפנות לגורמים מקצועיים, לא בגלל שאני כל כך בעד, אלא כי הם המומחים, הם בעלי הנסיון ולכן את כדאי ללכת אליהם. ובדיוק מהסיבה הזאת את צריכה לקחת את התשובות של כולנו בערבון מוגבל.

בכל אופן, לפי דעתי, כשלב ראשון את חייבת להחזיר לעצמך את האמון באנשים ואולי אף את הבטחון העצמי.
לגבי האמון, לדעתי, קודם כל את צריכה לרכוש ידידים, ולקבל את אמונם, לאחר שתתחילי להאמין באנשים רגילים תוכלי להמשיך הלאה למצוא קשרים נורמאליים.
כשלב את ראשון את יכולה לבוא למפגש הפורום, להכיר אנשים חדשים ונפלאים, להתיידד איתם ולראות שרוב העולם בסדר גמור.
לגבי הבטחון העצמי, לא חסר דרכים להחזיר לך אותם, סכין(או גז מדמיע) היא לא אחת מהם, את יכולה ללמוד איזה שהיא אומנות לחימה-לא בשביל להשתמש בה, אלא רק בשביל לקבל את הבטחון העצמי חזרה.

לגבי ההורים...תראי לכל אחד יש את היחסים שלו עם ההורים שלו.
כעקרון דבר כזה צריך להאמר מיד, אבל אם לא, אז צריך לחכות לעת המתאימה, ואם היחסים שלך עם ההורים קצת לחוצים אז תתכנני היטב לפני כן מה את הולכת להגיד. ואל תשכחי בסופו של דבר הם בצד שלך, אז אין לך מה לחשוש.

אם יש עוד בעיות, כולנו נשמח לעזור לך.

את לא מבינה כמה אני מזדהה איתך ,
אני לא ממש יכולה לייעץ לך - כי אני נמצאת בדיוק באותו מצב
אבל כולי ציפייה ותקווה שההרגשה והתחושות האלה יעברו בבוא הזמן.

שיגיע הגבר שיוכל לשחק לי בשיער בלי שיעברו בי צמרמורות ,
ושילטף אותי ואני לא יהיה עם דמעות בעיניים.


אני אישית לא שיתפתי ולא סיפרתי לאף אחד חוץ מלבנאדם אחד שהיה חבר שילי תקופה אחרי במקרה
והרגשתי שמחובתי לשתף אותו כי הייתי מסובכת עם עצמי והוא סבל מזה במשך כל הקשר.

אני מודעת לעובדה שקשה להפתח ולספר לאנשים מה קרה , אפילו אם זה ההורים או חברה טובה
ההרגשה שירחמו עלייך אחר כך , או פשוט לא בא לך לקבל כל מיני תגובות שאת נפשית לא מוכנה להן.
אבל אם החלטת לספר להם , אז פשוט צריך לחכות לזמן המתאים ופשוט לספר , הכככל !
לא חצי סיפור , או רק את מה שיותר נוח לך לספר , אם את כבר מספרת אז פשוט תגידי הכל כדי שידעו להתמודד עם המצב כמו שהוא ..
אנחנו לא מכירים את ההורים שלך , וכל הורה הוא משהו אחר לגמרי..
אז אני חושבת שתצטרכי לשבת עם עצמך ולחשוב איך עדיף לספר את זה להורים שלך.

אני באמת מאחלת לך < ולי , ולכל מי שעברה מקרה כזה או אחר >
שהאנשים האלה יקבלו את העונש במגיע להם ,
שיום יבוא ובאמת תוכלי לסמוך על אנשים כמו שסמכת עליהם לפני.

בהצלחה !

- אני לא סובלת מבעיה נפשית , אני נהנת ממנה ! -

ואו.
לפני שאני אגיב אני רק אגיד שאני ממש התלבטתי אם להעלות לפה את דעתי.
כי אני מרגישה שאפחד לא יכול לייעץ לך מה לעשות חוץ ממי שמכיר אותך באמת. מצד שני אם העלית את הבעיה שלך כנראה שאת מחפשת עצה טובה.
ולכן אני אייעץ לך- תספרי למישהו. לא משנה למי.
לחבר חברה אמא אבא (הכי מומלץ)..
הבן אדם שאת מרגישה הכי הכי קורבה אליו.
כי אני לא חושבת שתוכלי להתמודד עם הבעיה הזאת לבד לעוד הרבה זמן.
ובנוסף על כך אני חושבת שאם תספרי יהיה לך יותר קל.

ממש ממש בהצלחה עם זה.
ומי ייתן ולא תדעי עוד צער.
מיטל

יקירותיי
לשמחתי אני לא מכיר את כל נושא האונס מקרוב אלא רק ממה שאני קורא ושומע
אני מתאר לעצמי שכל אחד שעוברת את זה (וגם כל אחד שעובר את זה) נוהג בדרך שונה אחד מסתגר אחד מחליט לפתוח במלחמה וכו. אני חושב שהכי כדאי לשתף גם כי זה מעמסה ענקית לסחוב אותה לבד וגם כי גם אם לא רוצים עדיין משתנים ואז הסביבה רואה אותך משתנה ולא מבינה למה מה שבטח יכול לגרום רק לסכסוכים
כמו שאתן מספרות אתן נעשות מרוחקות ועוד יותר מרוחקות כלפי גברים, אני יכול לתאר לעצמי את התסכול שאב המשפחה מרגיש שהבת מתרחקת ממנו רק בגלל שהוא זכר

אני מאוד מקווה שבמשפחה שלי זה לא יקרה אך במקרה וחס וחלילה קורה הייתי מאוד רוצה לדעת כדי לתמוך ולעזור לה או לו במה שאפשר

וכמו שציינו פה אם אותו אחד עשה משהו בין אם זה היה אונס או ניסיון לאונס סביר להניח שאת לא היית היחידה ואם את והאחרות לא תתלוננו הוא ימשיך להיות חופשי ולעשות זאת לאחרות ואני מניח שאת זה לא היית רוצה ולכן גם בשביל הנקודה הזאת שווה להתלונן
וממה שלמדנו ככל שעובר הזמן קשה יותר להרשיע ובסוף יש גם התיישנות וחבל

תהיו חזקות והמון בהצלחה ולכל דבר נוסף אנחנו פה

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"

צריך לדעת להשתמש בו
אם מישהו מנסה לגעת בך דקירה אחת במקום לא רגיש תעשה את העבודה ומבחינתך זאת הגנה עצמית. אבל לפי דעתי את צריכה להחזיר לעצמך תביטחון לא עם סכין אלא לקחת בנוסף לסכין שיעורי הגנה עצמית, שיותר ויותר בנות לוקחות היום ואפשר להבין גם למה.
אין מה לעשות את חיה בעולם מסוכן מלא בזבלים, וזה עוד כלי שבעזרתו את יכולה להרגיש יותר בטוחה.

סלחי לי אבל לך ולפותחת האשכול יש בעיות.

אני לא מסתובב עם סכין, לא בגלל שאני לא צריך, אלא כי גם לא עובר לי בראש "מי יתקוף אותי היום ואיך אני אגן על עצמי".

ואם אתן מותקפות יותר מפעם אחת, כנראה שאתם נמצאים בסביבה מאד לא בריאה, וכדאי שתעלמו ממנו.

עברתי טראומה מאוד דומה לצערי,
אבל להסתובב עם סכין זאת ממש לא הדרך,
כי אם חס וחלילה יקרה משהו כזה שום את תיכנסי לשוק ולאתגידי לו: חכה שניה..*מוציאה סכין בלה בלה בלה*

אני התמודדתי עם זה בכל שהלכתי למקום שישפר לי את העמידה מבחינה פיזית ומבחינה נפשית.
הלכתי להתאמן בקרב מגע- הגנה עצמי 5 שנים.
הדבר עזר לי המון בחיים, נתן לי המון דרכים לצאת מהמון מצבים ובעיקר נתן לי ביטחון עצמי גבוה לא לפחד משום דבר.

את מוזמנת לפנות אלי בפרטי אם תרצי קצת יותר עזרה.. קשה לפתוח נושאים כאלו בפורומים הומים כך.. לפחות לי...

תדעי שאם נתקעים בעבר או מתכננים את ההוה לא נשאר עתיד- ואת האמת שצריך רק ללמוד מהעבר וליישם בהווה...

אצלי זה כבר כמו צלקת-זה שם-אבל כבר לא כואב...
זה יילך איתי תמיד,
וכשאני נמצאת בקטע רומנטי עם מישהו והוא טיפה נוגע בי אני נרתעת לפעמים כי זה מחזיר אותי אחורה...

אני מאחלת לך רק בריאות..זה לא מגיע לך אני בטוחה, לאף אחת!
ים.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

דבר ראשון, כל הכבוד שאת מנסה להתמודד עם האונס והטראומה.


ועכשיו. אני חושבת שעד כמה שזה קשה לספר, אסור להשאיר את זה בבטן. אם את לא מסוגלת לספר להורים (שלפי דעתי הם צריכים לדעת) ספרי לאח או אחות. אפשר גם חבר/ה קרוב/ה וכמובן שתמיד יש את האפשרות לפנות למוקד של נפגעות אונס. זה השלב הראשון. אני חושבת שחשוב לספר כי יש בזה מעין פריקה. עצם הכתיבה שלך כאן היא סוג של פריקה והתחלה של התמודדות. קבלי חיזוק (וחיבוק וירטואלי)

אני לא יודעת אם אחרי 3 שנים זה יועיל, אבל בכל זאת כדאי שתפני למשטרה ותתלונני, יתכן שאת לא היית היחידה שלו. כך או כך, לא מגיע לבנאדם (?) הזה להמשיך ולהסתובב בחוץ.

כדי להעלות את הבטחון האישי, אולי יעזור לקחת שיעורי קרב מגע והתגוננות עצמית (כפי שנאמר כאן כבר) ככה תדעי שגם אם חס וחלילה ותפלי למצב כזה בשנית, יש לך איך להתגונן ותרגישי יותר בטוחה.


SBO אמר ובצדק שסכין יכול להיות מסוכן לא פחות, כי את יכולה להפגע בעצמך, או אחרי שהוא יראה שיש לך סכין- המצב יחמיר. לא חסרים תרחישים איומים. (ואני מחזקת- גז מדמיע זה רעיון נפלא, אם עוד לא התגייסת אז כדי לך לשמור בתיק)

אין לי מה לחדש, אמרו כאן כבר את כל מה שאני גם הייתי מציעה לך. הדבר היחידי- תשתפי! תדברי על זה. לשמור בבטן לא יקדם אותך לשום מקום כי בסופו של דבר זה יהיה חייב לצאת.

אל תתביישי במה שקרה לך, אין לך במה. זאת חוויה מאוד טראומטית ואישית, אבל היחיד שצריך להתבייש זה אותו ייצור. אולי זאת לא הסיבה שאת לא סיפרת להורים שלך.. אבל אני מאמינה שהם ירצו לדעת ולעזור לך, את הבת שלהם.

שתדעי רק חוויות טובות, אני מאמינה שאני לא היחידה, אבל אל תתביישי לפנות שוב. בהצלחה!

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

תודה לכולם! מחר אני אדבר על זה עם ההורים שלי ונראה כבר מה אפשר לעשות בנוגע לזה.
אבל אני חושבת שעדיף שאני אסתובב עם סכין.. הוא ממש עזר לי בכמה מקרים, ואני לא מתכוונת לוותר עליו
מחר יהיה עדכון
שוב תודה

אבל זה רק אני

באילו מקרים השתמשת בסכין? להגנה עצמית שוב?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

סכין לא מומלץ

אם זה חוקי היתי בוחר בשוקר
סכין גם לא תמיד חוקי וגם יהיה קשה לך להשתמש וגם מסוכן לתוקף שלך ומגדיל את הסיכויים שלך להגיע לכלא



לסיכום:
תתיעצי עם שוטר+פסיכולוג

סכין לא חוקי נקודה.

ספרי פלפל זה לגיטימי, שוקר זה לגיטימי.
קורס קרב מגע הכי מומלץ כי לא תמיד יהיו השניים בהישג יד.

בתאכלס מה את מתכוונת לעשות עם הסכין? הרי לעצור בנאדם מלתקוף אותך באמצעות סכין
אפשר פחות או יותר על ידי רציחתו או ממש משהו קרוב לזה, אונס = רצח במקרה כזה? לא פייר במיוחד...
ועכשיו לדעה שלי: תומך בך 100% בהחלטה להסתובב עם סכין אני בתאכלס הייתי רוצח בנאדם כזה.
אבל הייתי מציע לך באמת להסתובב עם משהו שלדעתי באמת יותר פרקטי: תרסיס פלפל, פי כמה וכמה באמת מוכח שמועיל יותר.
בהצלחה בהתמודדות עם זה ואני בטוח שיש בך את הכח לשכוח מזה ולהמשיך בחייך.

בברכה, יאן.

202 נוב' 08

אני כותבת עכשיו ולא יום אחרי כפי שאמרתי כי זה היה קשה להיפתח ככה אל ההורים. אבל בסוף עשיתי את זה, וזה ממש עזר לי ההורים תמכו בי והבינו אותי. ואני גם אנסה להתחבר יותר עם אנשים במטרה להתמודד עם הפחדים.
תודה לכולם על התמיכה הרבה