07-01-2008, 12:23
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
|
|
|
לדבר עצמנו לדעת - שלמה גזית
לדבר עצמנו לדעת
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/3td/gifs/blackartline.gif]
שלמה גזית מסביר כי פעם היתה שמירת סוד. אולם היום לכל אלוף בצה"ל יש איש תקשורת משלו 7/1/2008
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
הרבה דברים השתנו במדינה במהלך עשרות שנות קיומנו. בימים אלה, כאשר אנו מציינים את שנת ה-60 למדינה, מוצאים הכל נושאים שונים ומשונים שראוי לבחון ולעסוק בהם.
אצלנו בפלמ"ח רווח הביטוי "זקס", שפשרו ומקורו נותרו עלומים עבורי עד היום. מילה זו היתה מלווה בדרך כלל בתנועה של "יד לפה" - אל תשאל, הנושא חסוי ואין לדבר אודותיו.
היישוב היהודי שמלפני 60 שנה חסך במילים והקפיד על שמירת סוד.
מאז נשפכו הרבה מים לים, עם הזמן הוחלף ה"זקס" במנטרות של "זכות הציבור לדעת" ו"חופש הביטוי". בזה אחר זה נחשף עוד מוסד מכובד וכל הנעשה בו, כל המתוכנן בו וכל הנאמר בו, הפכו מיד לנחלת הכלל.
זה התחיל בחשיפת כל ועדות השרים, גם אלה שהיו אמורות להיות חשאיות. נמשך בוועדת חוץ וביטחון, ובכלל זה ועדת המשנה שלה לשירותי המודיעין. אחר-כך הגיע תורו של משרד החוץ. בצה"ל, כמעט לכל
אלוף במטכ"ל איש התקשורת שלו. הציבור חייב להיות שותף לדיונים, להתלבטויות, להתבטאויות ולהחלטות המתקבלות שם.
זהו המימוש האולטימטיבי של "צבא העם". ומכאן ל"מוסד". מאז הוחלט לחשוף אם שם העומד בראש המוסד, נחשפו גם כל עובדיו הבכירים. אמנם מקפידים לא לתת את שמותיהם המלאים. אנו שומעים על "ד",
שאמר מה שאמר ועל "ט" שנקלע לעימות עם ראש המוסד, ואם לא יינתן לו לעמוד בראש חטיבת "צ", יפרוש ככל הנראה.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
שותפי הסוד הפכו למדליפים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
לפני מספר חודשים התפעלנו מכך שמטוסי חיל האוויר תקפו מתקן מסתורי סורי בדיר אזור, על-פי מקורות זרים, כמובן. לאט לאט נחשפו ופורסמו יותר ויותר פרטים, שמקורם באותם "מקורות זרים".
איננו שואלים עצמנו מה מקורות המידע של "מקורות זרים" אלה? אגלה לכם סוד-היו אלה שותפי סוד משלנו, שידעו כי הצנזורה לא תתיר פרסום בישראל, אלא אם דיווח זה יבוא כציטוט של פרסום זר.
מצאתי לנכון להעלות אינוונטר הישגים זה בשישים שנות המדינה מסיבה אחת ויחידה. איננו יכולים להרשות לעצמנו לדבר עצמנו לדעת. מצבה המדיני של ישראל ומצבנו הביטחוני אינם מתירים לנו מותרות אלה.
נכון, אנו מוצפים כלי תקשורת, ציוד אלקטרוני ורוב אתרי האינטרנט אינם עוברים ביקורת וצנזורה. יתר על כן, לכל חייל הטלפון הסלולרי שלו. וזו, לכאורה, סיבה טובה להרים ידיים ולהשלים עם המצב.
סליחה. בל נאשים את התקשורת ואת האלקטרוניקה. מאחורי כל פיסת מידע שמתפרסמת עומד שותף סוד, שדאג להפיצו. הדרך להילחם בהדלפות הרבה יותר פשוטה וקלה משנדמה. לפני שנים היתה זו גולדה מאיר,
שהזדעזעה מהדלפה שנבעה מהקבינט הביטחוני שבראשותה. גולדה זימנה את אברהם אחיטוב, ראש השב"כ באותם ימים, וביקשה ממנו לחשוף את זהות השר המדליף. "גבירתי", השיב לה ראש השב"כ,
"אני מוכן לעשות זאת, אולם בתנאי שאת תהיי מוכנה להדיחו מהממשלה. שאם לא כן, אין טעם בחשיפה". רה"מ חזרה בה מבקשתה.
אילו השיבה גולדה מאיר לראש השב"כ כי לא תירתע ותדאג לפיטורי השר המדליף, ואילו הפכה החלטה זו למדיניות לכל רוחב החזית, היינו מצויים היום במצב שונה. עדיין אין זה מאוחר לעשות כן -
בממשלה, בכנסת, במטכ"ל ואפילו במוסד.
שלמה גזית -
אלוף במילואים וראש אמ"ן לשעבר, מלוחמי הפלמ"ח במלחמת העצמאות וממייסדי המכללה לביטחון לאומי של צה"ל, לשעבר נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנכ"ל הסוכנות היהודית ומכהן כיום כיו"ר המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי. מחבר "המקל והגזר"
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/680/194.html
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
