ובעקבות איראן, יבואו גם...
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת יוסי מלמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


בשבוע הבא ישתתפו בדיון סגור בכנס הרצליה כמה ממחברי דו"ח המודיעין האמריקאי על איראן. הנושא? המזרח התיכון אחרי התגרענותה שבעה שבועות אחרי שהנחיתו מכה על הסיכויים למהלומה צבאית אמריקאית על אתרי הגרעין באיראן, יבקרו בישראל כמה מאנשי המודיעין בארה"ב שהיו מעורבים בחיבור הדו"ח שקבע כי איראן הקפיאה את תוכנית הגרעין הצבאית שלה עוד ב-2003. הם ישתתפו בדיון סגור בכנס הרצליה, שיתקיים בשבוע הבא ויתמקד בשלב המאיים שבו - למרות מה שנכתב בדו"ח - יהיה בידי איראן נשק גרעיני, ומדינות אחרות באזור יילכו בעקבותיה.

ד"ר שמואל בר, חוקר במרכז הבינתחומי הרצליה ומיוזמי הדיון, סבור כי ארצות הברית יכולה עדיין למנוע מאיראן להגיע לשלב הזה. במקום סנקציות כלכליות של האו"ם, שאינן יעילות לדבריו, הוא מציע להטיל מצור ימי על תזקיקי נפט המיובאים לאיראן.

ההצעה מבוססת על הנתונים שלפיהם אף שאיראן היא אחת מיצרניות הנפט הגולמי הגדולות בעולם, יכולתה לזקק את מוצרי הנפט מוגבלת. יותר מ-40% מתזקיקי הנפט שאיראן צורכת מופקים בבתי זיקוק הממוקמים במדינות השכנות. הצי האמריקאי (והבריטי) יכול להטיל מצור ימי ולמנוע ממכליות המובילות את התזקיקים לאיראן להיכנס למפרץ הפרסי דרך מצרי הורמוז.

בר מעריך שאיראן תנסה, בתגובה, לפגוע בספינות שיובילו מטענים לשכנותיה - עיראק, סעודיה, איחוד האמירויות. כדי להרתיע מפני צעד כזה יכולה ארצות הברית לפעול כדי שכל הספינות המובילות מטענים לשכנותיה של איראן, יניפו דגלים אמריקאיים ("reflagging"). כך, פגיעה של איראן בספינה כזאת, משמעותה פגיעה בספינה אמריקאית.

מניעת יבוא של תזקיקי נפט לאיראן, תביא את מנהיגיה למסקנה שארצות הברית מתכננת מהלומה צבאית נגדם. כדי להיערך אליה, הם יעמידו את כל מלאי תזקיקי הנפט של המדינה לרשות משמרות המהפכה והצבא. בשוק האזרחי ייווצר מחסור חמור בדלק והמדינה תיקלע לתוהו ובוהו. מצב כזה עשוי להביא את מנהיגי איראן למחשבה שתוכנית הגרעין היא מתכון לאסון לאומי, שעלול להביא אף לקריסת משטרם, ולכן יש להפסיקה.

אם המצור הימי לא יכופף את הרצון האיראני, לארצות הברית (ולישראל) עדיין שמורה האופציה של מהלומה צבאית כמוצא אחרון. זו האופציה שמקדם ג'ון בולטון, בעבר שגריר ארצות הברית באו"ם ומחסידי הקו הנצי בממשל בוש, שעתיד גם הוא להשתתף בכנס.

שמואל בר, ששירת כ-30 שנה בקהילת המודיעין הישראלית, תחילה באמ"ן ואחר כך במוסד (שם הגיע לדרגת ראש מחלקה), מזכיר סעיפים נשכחים בדו"ח "הערכת המודיעין הלאומית" של ארצות הברית. כוונתו לעובדות ולהערכות שהועמדו בצל האמירה שנצרבה בתודעה הבינלאומית: איראן הפסיקה את תוכנית הגרעין הצבאית שלה.

לצד אמירה זו, אומר בר, קבע הדו"ח מפורשות, שאין ראיה כי הופסקו המאמצים הקשורים לתוכנית הגרעין הצבאית של איראן. איראן ממשיכה להעשיר אורניום ועושה מאמצים גדולים להשיג טכנולוגיות ורכיבים הדרושים למנגנון הפיצוץ. כלומר, גם אם היא אכן הקפיאה את תוכנית הגרעין הצבאית שלה, היא ממשיכה בהכנותיה בתחום זה כדי שתוכל לחדשה בתוך זמן קצר.

בר מוסיף כי החתירה להשיג נשק גרעיני אינה גחמה של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, והקבוצה המשיחית שהוא נמנה עליה. מרבית הכוחות בהנהגה האיראנית שותפים לה. הוא גם מבקש להדגיש כי אפשר שהמידע שיש לקהילות המודיעין של ישראל וארצות הברית על תוכנית הגרעין של איראן הנו חלקי. "האיראנים הם אמני הדיס-אינפורמציה וההונאה", הוא אומר, "ולכן אפשר שגם הפעם הם הצליחו להטעות את קהילת המודיעין האמריקאית".

בר, שמאז פרש מהמודיעין הוא יזם וחוקר, מזכיר את תרגיל ההונאה האיראני בשנות ה-90, סביב פיתוח הטיל ארוך הטווח שיהאב. איראן נעזרה אז בצפון קוריאה. הנחת היסוד של המודיעין האמריקאי היתה, שצפון קוריאה זנחה את תוכנית פיתוח הטיל ארוך הטווח נודונג, ולכן העריכו שם כי גם לאיראן לא יכול להיות טיל כזה.

ב-1997 התברר לפתע כי צפון קוריאה העבירה לאיראן לא רק טכנולוגיות שפותחו כחלק מהפעילות הקשורה לייצור הנודונג, אלא אף טילים שלמים לטווח ארוך. "זה היה כישלון מודיעיני קולוסאלי, גם שלנו", הוא מדגיש. בעקבות הכישלון ההוא, סבורים בר ועמיתיו הישראלים כי יש לקרוא באופן ביקורתי את דו"ח המודיעין האמריקאי על איראן.

הרתעה מתוחכמת

אם יתברר שכל האמצעים, כולל מצור ימי, לא יעצרו את תוכנית הגרעין האיראנית ואם בוואשינגטון או בירושלים לא יימצא העוז להחליט על תקיפת איראן, ייאלץ העולם ללמוד לחיות בצל הגרעין האיראני. לבר, כמו למומחים אחרים בתחום, ברור כי הימצאות של נשק גרעיני בידי איראן (ובידי ישראל, על פי פרסומים זרים) תדרבן מדינות נוספות במזרח התיכון להשיגו.

אלה יהיו, בראש ובראשונה, סעודיה ומצרים. "לא יעלה על הדעת שהסעודים ישלימו עם איראן שיעית גרעינית", מעריך בר. אבל גם אלג'יריה, לוב ואפילו סוריה ירצו בכך. לאלג'יריה יש תשתית גרעינית מפותחת למדי ובעבר היא שקלה לפתח נשק גרעיני. לוב רכשה טכנולוגיה וידע לפיתוח נשק גרעיני מרשת ההברחות של מדען הגרעין הפקיסטאני ד"ר עבדול קאדר חאן, עד שב-2004 הסכימה להפסיק את מאמציה.

אם יהיו במזרח התיכון כמה מדינות גרעיניות, המצב באזור לא יהיה דומה ליחסים בין שתי מעצמות העל - ארצות הברית וברית המועצות - בתקופת המלחמה הקרה. אז התפתחה דוקטרינת הרתעה גרעינית, שהתבססה על הידיעה ששני הצדדים יכולים להשמיד את העולם כמה פעמים, על ההכרה ששום צד לא יוכל לשרוד מהלומה גרעינית מכיוון שלצד הסופג יש יכולת מכה שנייה, ועל ההנחה שההנהגה הצבאית והפוליטית של שני הצדדים, פועלת מתוך נקודת מוצא רציונלית.

"במזרח תיכון רב גרעיני משוואת ההרתעה תצטרך להיות יותר מתוחכמת ולהביא בחשבון, בין השאר, משתנים תרבותיים", סבור בר. ובכל זאת הוא חושב שגם אם במזרח התיכון יהיו כמה מדינות שברשותן נשק גרעיני, ואף על פי שסף ההסלמה באזור נמוך והפיתוי למשברים גדול, לא צריך למהר לארוז מזוודות. ישראל תידרש לשכלל את יסודות תפישת ההרתעה שלה. במרכז תפישת ההרתעה צריך לעמוד "מסר חד, כדי שלכל הצדדים יהיה ברור מראש שאסור להיקלע לסחרור משברי".

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/945806.html

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby