בולטון: החלטה 1701 לא הושפעה מהמבצע הקרקעי

השגריר לשעבר של ארה"ב באו"ם: ההחלטה לא מיושמת

מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף

שגרירה לשעבר של ארה"ב באו"ם, ג'ון בולטון, סותר את גרסת לשכת ראש הממשלה בעניין המהלך הצבאי האחרון של מלחמת לבנון השנייה. תשעה ימים לפני פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד, אמר אתמול בולטון ל"הארץ" ש"המבצע הצבאי של ישראל לא שיחק תפקיד במגעים על ניסוח החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם", שהביאה לסיום המלחמה בהפסקת אש. השגריר לשעבר הוסיף שארה"ב וישראל חייבות לאזרחיהן דיווח על טיב המתקן שהופצץ בידי חיל האוויר הישראלי בסוריה בספטמבר האחרון (ראו עמוד 2).

בולטון, שסיים את כהונתו לפני כשנה, ריכז את המגעים מטעם ארה"ב בעניין נוסח החלטה 1701 מול שגריר צרפת באו"ם, ז'אן מארק דה-סווליה. בראיון ל"הארץ" אתמול, עם בואו להשתתף בכנס הרצליה, אמר בולטון כי ב-5 באוגוסט 2006, שישה ימים לפני ההצבעה באו"ם, גיבש טיוטה משותפת עם עמיתו הצרפתי. "חשבתי שזו החלטה די טובה", סיפר, "אבל הליגה הערבית התנגדה לנוסח שסוכם ונדרשנו לערוך שינויים כדי להשיג את תמיכתה של ממשלת לבנון ולשמח את הערבים. הבנו גם שעלינו למנוע וטו רוסי-סיני במועצת הביטחון".

אבל לדבריו, את השינוי העיקרי במדיניות האמריקאית ביחס להחלטה חוללה שרת החוץ, קונדוליזה רייס. "רייס שינתה את דעתה באופן יסודי אחרי ההרג בכנא", התקרית ב-30 ביולי שבה נהרגו 28 אזרחים בהפצצת חיל האוויר הישראלי. "רייס הפעילה עליי לחץ אדיר להגיע כבר להסכם", אמר בולטון. "עד כנא, ארה"ב לא היתה מעוניינת בעוד הפסקת אש מזרח תיכונית אופיינית. חשבנו שננצל את הלחימה כדי לשנות מהיסוד את המצב, בעיקר בלבנון ובסוריה. בהשפעת הזעזוע שלה מכנא, שרת החוץ שינתה את דעתה וחתרה רק להפסקה מיידית של האש. זו היתה מדיניות שהכתיבה רייס. היא נהגה ברכבת הזאת".

לאחר המלחמה, טענו אולמרט ואנשיו כי החלטת ראש הממשלה על היציאה למתקפה הקרקעית האחרונה, שבה נהרגו 33 חיילי צה"ל, התקבלה לאחר שבישראל התקבל בבוקר 11 באוגוסט נוסח שלילי מבחינתה של ההחלטה הצפויה באו"ם. אולמרט הוסיף, כי המהלך הצבאי שינה את אופי ההחלטה. בולטון חולק על שתי הטענות. לדברי השגריר לשעבר, הנוסח שהתגבש באו"ם לא היה הפתעה מבחינת ישראל.

"עדכנתי את דני גילרמן (שגריר ישראל באו"ם) לאורך כל המגעים", אמר בולטון. "פעם אחת גם שוחחתי עם שני היועצים של אולמרט, שאף פעם אינני מצליח לזכור את שמותיהם (הכוונה לד"ר יורם טורבוביץ', ראש הסגל וליועץ המדיני, שלום תורג'מן. ע"ה וא"י). אינני מבין מדוע הופתעו אצל אולמרט וחשבו שהטיוטה של ה-11 בבוקר היא קטסטרופה. לא היה שום דבר דרמטי במו"מ ב-48 השעות האחרונות. זו נסיגה בניסוחים, לרעת ישראל, שנמשכה על פני כמעט שבוע, מאז הטיוטה של 5 בחודש". כדי להמחיש את השינוי, בולטון שירטט בידו באוויר קו רצוף של ירידה. "לא היתה כאן נפילה פתאומית לתהום".

בולטון סיפר, ש"דה-סווליה ואני עסקנו בניסוח ההחלטה ברציפות במשך שבוע, 18 שעות ביממה. אבל המגעים הללו לא הושפעו משום דבר שקרה בחוץ. לא הקדשתי תשומת לב למה שקרה בשטח לבנון או במגעים ב ערוצים אחרים. כולם אוהבים להיכנס למשחק הזה של ניסוח החלטות, אבל החלטות של מועצת הביטחון מנסחים באו"ם. המהלכים על הקרקע לא השפיעו על ההחלטה. לא, גם לא עצם האיום של ישראל בפעולה קרקעית. הרי צה"ל כבר היה בדרום לבנון".

הוא מגלה כי שוחח בעצמו עם ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, גם ב-11 באוגוסט, כמה שעות לפני ההצבעה במועצת הביטחון. "ידענו מה תהיה התשובה הלבנונית עוד לפני ההצבעה. לא היה שום ספק שסניורה יאמץ את הנוסח", אמר. היו לו סיבות טובות להניח שגם חיזבאללה יציית להפסקת האש, על סמך מגעים של נציגי הליגה הערבית עם יו"ר הפרלמנט הלבנוני, ראש ארגון אמל נביה ברי.

השגריר אינו גאה במיוחד ביציר כפיו. "החלטה 1701 לא היתה טובה כמו הטיוטה הראשונה ואפילו היא לא יושמה מאז במלואה (...) חיזבאללה לא פורק מנשקו. צבא לבנון לא שולט בכל שטח המדינה. יוניפי"ל לא הורחב מספיק". לדעתו, "חיזבאללה הוא עדיין איום על ישראל כמו בעבר והאיום שהוא מציב על ממשלת לבנון רק גדל מאז המלחמה".

האם היה כישלון ישראלי?

"הבעיה היתה בחוסר ההתאמה בין המטרות שהצבתם לעצמכם למבצע הצבאי. חיזבאללה שרד ויכול להציג עצמו כמנצח. הייתם צריכים להכריז מראש שהמטרה היא גביית מחיר על חטיפת החיילים".

מקורות מדיניים מסרו בתגובה לדברים, ש"עד השעות הקטנות של הלילה שבין 11 ל-12 באוגוסט, לאחר פתיחת המבצע הקרקעי, נוהל מו"מ מול הבית הלבן לשם שינוי ההחלטה לטובת ישראל. כל השיחות שהתנהלו באותן שעות מתועדות והוצגו בפני ועדת וינוגרד. אנו בטוחים שהוועדה תקבע... עד כמה תרמה הפעולה הקרקעית להחלטה 1701, המהווה הישג לישראל".

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

גרסת אולמרט במבחן העובדות

מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף

השגריר לשעבר ג'ון בולטון כנראה איננו האדם הראשון שלשכת ראש הממשלה היתה שמחה לראות בארץ ערב פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד. אבל רצה הגורל - או הד"ר עוזי ארד, יו"ר כנס הרצליה - ובולטון דווקא כאן, לרגל הכנס. הגרסה שמציג השגריר על אירועי הימים הגורליים באו"ם, ערב סיום מלחמת לבנון השנייה, סותרת את עמדתו של אהוד אולמרט בכמה סוגיות מהותיות:

* השפעת המהלך הצבאי האחרון: אחד משני מנסחי החלטה 1701, שהביאה לסיומה של מלחמת לבנון השנייה, אינו מזהה שום קשר בין המתקפה הקרקעית של צה"ל, שאותה אישר אולמרט בשעות אחר הצהריים של יום שישי, 11 באוגוסט 2006, לבין הנוסח הסופי שעליו הצביעה מועצת הביטחון, עשר שעות אחר כך. לדבריו, מנהלי המו"מ באו"ם אף עשו כמיטב יכולתם להתעלם מהאירועים על הקרקע בלבנון. (גם המנסח האחר של ההחלטה, השגריר הצרפתי באו"ם ז'אן מארק דה-סווליה, מסכים עם בולטון בנקודה זו).

* הטיוטה הלפני אחרונה לא נפלה על ישראל כהפתעה. בולטון דוחה את טענת אנשי אולמרט, כאילו הטיוטה של בוקר ה-11 באוגוסט נפלה עליהם כרעם ביום בהיר. להפך, הוא אומר, הנסיגה בעמדות לרעת ישראל הורגשה לאורך השבוע והוא עצמו שמר את ישראל בתמונת המגעים כל אותה תקופה. בולטון ממעיט מערכה של הטיוטה, שתוארה בישראל כ"סיוט" וגם ממשמעות השינויים לטובת ישראל שהתחוללו בשעות האחרונות לפני ההצבעה.

דברי בולטון מצטרפים ל"מסמך הפערים" של משרד החוץ הישראלי, שפורסם ב"הארץ" לפני שבוע, המעיד כי הפערים בין הטיוטות לא היו גדולים וכן לגילוי על שיחה בין שרת החוץ ציפי לבני לעמיתתה קונדוליזה רייס, שבה סוכם הנוסח הסופי בין ישראל לארה"ב עוד בטרם הגיעו הטנקים לנחל הסלוקי. אגב, בולטון אינו מכחיש ישירות כשהוא נשאל אם הוא הדיפלומט האמריקאי שהזהיר את ישראל כי "רייס מכרה אתכם לצרפתים", אבל טוען שהמידע היה בישראל עוד קודם לכן.

* ההסכמה הלבנונית היתה ידועה מראש. בולטון מעיד ששוחח אישית עם ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה ושמע ממנו על הסכמת ממשלתו לנוסח הסופי, בטרם ההצבעה. הוא גם ממעיט בחשיבות עמדת חיזבאללה. בישראל טענו שעמדת ממשלת לבנון טרם הובהרה בעת היציאה למבצע האחרון וכי היה חשש שחיזבאללה לא יכבד את הפסקת האש.

* הנוסח הסופי אינו הישג. השגריר לשעבר לא מתגאה במיוחד בנוסח שאושר באו"ם ומודה שהיה פחות חיובי מהטיוטה שגובשה ב-5 באוגוסט. יתרה מכך, הוא מזכיר כי חלקים גדולים של ההחלטה לא מומשו עד היום.

לכאורה, קל להמעיט בחשיבותם של דברי השגריר לשעבר. אפשר לתאר אותו כנץ טורף, שלא הסתדר עם הבוסית שלו קונדוליזה רייס ונאלץ לעזוב את תפקידו. יש לו אכן ביקורת רבה על רייס, אך אין זה פוסל בהכרח את אמינותו. בולטון אינו אנטי-ישראלי, אלא תומך גדול של ישראל, ואין לו שום אג'נדה פוליטית במאבק הפנימי המתנהל בישראל, ערב דו"ח וינוגרד. הוא מתאר את מה שזכור לו והדברים מופיעים גם בספר חדש שפירסם, ובו זיכרונותיו מתקופתו בממשל בוש.

ככל שחולף הזמן ומתפרסם עוד מידע, נראה ההסבר שסיפקה לשכת אולמרט למהלך האחרון, מיד בתום המלחמה, יותר כמשאלת לב ממציאות; סוג של סיפור מעשה שנתפר בדיעבד ולא לגמרי עומד במבחן העובדות. הרבה קריירות פוליטיות חשובות תלויות כעת על בלימה - והרבה אמצעים הופכים כשרים במאבק ההישרדות. אפילו, בימים האחרונים, חשיפת מידע מודיעיני מסווג לתקשורת כדי להצדיק את הלחימה ב-60 השעות האחרונות. האם אין כאן "חומר גלם" מודיעיני שמוצא מהקשרו? האם אין סיכון בעצם חשיפת המידע? השיקולים הללו תופסים מקום משני, כשנותר רק קצת יותר משבוע לפני פרסום הדו"ח הסופי של וינוגרד.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

זה לא חדש, העליתי את זה כאן לפני 9 חודשים.

גם אז זה לא ממש הזיז למישהו.

! This is Sparta