11-02-2008, 22:27
|
מנהל
|
|
חבר מתאריך: 31.07.06
הודעות: 14,967
|
|
מדובר בשיר המופת "סירסנוך יא מוחמד" ולהלן הסיפור המלא
בתגובה להודעה מספר 22 שנכתבה על ידי ori שמתחילה ב "לא סתם סיפור אמיתי, אלא שיר נרגש שכתב האיש הנאור חיים חפר..."
למען האמת, לא ברור מי כתב את השיר (הסברה המקובלת באמת מדברת על חיים חפר אך זה לא וודאי) אבל ידועות הנסיבות שהביאו מאן דהו משורות הפלמ"ח לכתוב אותו. לפי גמליאל כהן ולפי הכתוב האתר הפלמ"ח, האירוע התרחש בעקבות מספר מעשי אונס שביצעו ערבים ביהודיות איזור עמקי הצפון בשנת 1943 והוחלט לבצע פעולה למען ייראו וייראו. מוחמד היה בעצם אחמד, עארף אחמד שטאווי, בריון מביסאן (בית שאן) שחשדו בו שניסה (לא הצליח) לאנוס צעירה ממסילות. היות והוא בטיפשותו התפאר במעשה הייתה זהותו ידועה ולכן היה מטרה נוחה לפעולת עונשין.
כיוון שלא רצו לפתוח חשבון נקמת דמים, הוחלט להסתפק בסירוס. התוכנית הייתה יוזמה של יגאל אלון, אושרה על ידי שאול מאירוב (אביגור) מבכירי ההגנה, ולטענת גמליאל המצטט מסמכים מארכיון צה''ל, בוצעה על ידי יוחאי בן נון (לימים מפקד חיל הים), עמוס חורב (לימים נשיא הטכניון) ויעקב כהן (מראשי המסתערבים של הפלמ"ח) שהיו כפופים לצורך העניין לנחום שריג, מפקד פלוגה א' של הפלמ"ח (ולימים מפקד חטיבת הנגב) ועל פי הדרכה מקצועית שקיבלו מהרופא של עין חרוד (קרי, לא הייתה כאן סתם חיתוך של שק האשכים או הבוביט במספריים).
כהן בן-נון וחורב הגיעו לבית-שאן בשעות הערב של אחד מימי חודש ינואר 1944, כשהם מחופשים לערבים. הם הסתתרו בקירבת בית האנס, ולאחר שהוא נכנס אליו, פיתו אותו לבוא איתם החוצה ולאחר מכן הובילו אותו באימו נשק אל מתחת לגשר הרומי השוכן בכניסה לבית-שאן וביצעו את הסירוס בהצלחה.
חברי הפלמ''ח הדביקו כרוזים בחוצות בית-שאן, שהבהירו כי הפעולה בוצעה על ידם, כעונש על מעשה האונס. כעבור ימים אחדים ביקר כהן בבית-שאן על-מנת להתרשם מהלוך הרוחות בישוב בעקבות הסירוס. הצעירים תבעו נקמה אך המבוגרים הביעו שביעות רצון מהעונש שכן האונס המיט עליהם חרפה.
בעקבות הצלחת המבצע, הוחלט ב'הגנה' להגיב גם כנגד תקיפה מינית שאירעה שנתיים לפני כן באזור הצפון, עת נאנסו אם ובתה בידי שני ערבים: שוטר מטבריה וצעיר מצפת. הפעם הוחלט להרוג את האנסים. חברי פלמ''ח, ובכללם חברי המחלקה הערבית, הרגו את הצעיר מצפת והשוטר הטבריאני נמלט לירדן אחרי שנודע לו על מות שותפו לפשע.
|