שלום לכולם..
תמיד הייתי אחד שאחרי כזה שאחרי שאני עושה משהו,תמיד הייתי חושב מה היה קורה אם הייתי עושה אחרת,כלומר אחרי שאני רואה את התוצאה אני אומר אוף הייתי צריך לעשות את זה אחרת וכל מיני דברים כאלה,כאילו אני "חי בדיעבד".
בעקבות זה הגעתי למצבים שאני מתלבט נורא ברגע שאני צריך לקחת החלטה,גם אם היא לא כזו גורלית,זה התבטא בכך שאכלתי את עצמי כמה שבועות לפני שנה כשרציתי לעבור בית ספר,ידעתי שלא טוב לי איפה שאני נמצא,ידעתי לאן אני הולך אם אני עובר,אבל בכל זאת ההתלבטויות היו קשות,העסקתי את עצמי יותר מדי עם הדבר הזה,בשאלות של מה יקרה אם יהיה ככה או אחרת וכו',אם אני אתחרט על זה מתי שהוא מה אני יעשה וכל זה.
בנוסף לכך הייתי שקוע בדילמה אם לצאת לפולין או לא,וגם במקרה הזה העסקתי את עצמי יותר מדי.
אפשר להגיד שהרבה דברים שאני עושה,על הרבה דברים שאני אומר,על הרבה מצבים שאני נכנס אליהם,אני חושב אחר כך הרבה מאוד על למה לא פעלתי כך או אחרת.
אני אומר לעצמי טוב עכשיו מהמקרה הזה אני אלמד ופעם הבאה אפעל לפיו אבל זה לא ממש הצליח לי.
אפילו בענינים קטנים אני תמיד אומר לעצמי הייתי צריך לפעול אחרת,אויש למה לא עשיתי משהו אחר במקום וכל זה..
איך יוצאים מכזה דבר?זה לפעמים ממש מסתכל:\
תודה מראש
שבת שלום

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ודעתי,
אל תנסה לשנות את זה, זה מה שגורם לי לא לחזור על טעויות בעתיד, אמנם לא צריך להשתגע בלהתעמק
יותר מדי בכל מקרה שאתה רוצה לחזור אחורה ולשנות אותו, אבל הגישה הזו בסדר לדעתי, ואם זה
קיים במידה מוגזמת אצל אנשים מסוימים כמו אצלך, זה בסדר, למרות שאת הניתוחים בראש על מצב מסוים
תנסה להפחית במורכבות ומשך הזמן שאתה מוטרד מהם, אבל אל תנסה לחסל אותם סופית, אחר כך תעשה
יותר טעויות. אתה יודע מה אומרים על דברים כאלה:
אני חושב - משמע אני קיים
ועל אנשים הפוכים ממך אומרים אין שכל אין דאגות, כנראה שלך יש שכל.

אחי יש לי את ה"בעיה" הזאת...
זה ממש מונע ממני להחליט החלטות לפעמים... : \

מחשבות קריאייטיביות - רן פינקלשטיין
http://copies2011.blogspot.com/

אולי יש את זה לכולם? כי גם אני כזה... זה כנראה נובע מחוסר ספונטניות.
נסה לא לחשוב על זה יותר מדי, תתקדם הלאה, כל דבר שנעשה, נעשה. אם אתה חושב שטעית תקן את עצמך לעתיד, אבל על תשתגע מהמחשבות האלו... תזרום...

על זה אומרים חיים רק פעם אחת, כל החלטה שהתקבלה עוברת לעבר ואתה חייב לקבל את זה, אחרת זה סתם יציק לך ולא תוכל לעשות שום דבר בנידון.
אני מציע לך לנסות לקבל את מה שיש ולא לחשוב יותר מדי מה היה אילו, כי זה לא באמת ישנה משהו, תמיד צא מנקודת הנחה שזה מה שיש ותשאל את עצמך איך משפרים את המצב הנתון... אחרת תרגיש תקוע ולא תתקדם לשום מקום.
חבל לבזבז את הזמן על משהו שאתה לא באמת יכול לשנות

מה הקטע? זה דבר חיובי מאוד לשקול מעשים, קוראים לזה תאקט - לא לכולם יש אותו, תשמח שלך כן.

בברכה,

כי זה באמת ככה.
אני שוקלת כמעט כל דבר כ"כ הרבה פעמים... אפילו סתם ללכת לאיזה חברה הביתה.
אני פשוט צריכה "לתכנן" את הדברים פחות או יותר לפני שאני עושה אותם.
ז"א, יש מקרים שהייתי רוצה לחזור אחורה ולשנות אותם, אבל רוב הזמן זה דברים שלא ממש השקעתי עליהם מחשבה לפני \:
אז בקיצור, נכון שזה מעצבן לחשוב "איך זה היה קורה אם..", ונכון שזה מעייף,
אבל בד"כ זו תכונה טובה לשקול מה שאתה עושה.

מקווה שלא חפרתי יותר מדי =]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img.photobucket.com/albums/v310/shir_bm/MyPics/botan4.gif]
תודה פום (:

קשה מאוד לחיות עם תחושה שכמעט כל מה שאתה עושה הוא טעות, ותמיד היה יכול להיות יותר טוב.
סתם לשם האיזון, אני לא כזאת, אבל אחד הדברים שעוזרים לי בחיים, ברגע שגיליתי שמשהו שעשיתי הוא טעות - קטנה או גדולה - זה להבין שעשיתי את הכי הכי טוב שיכולתי תחת התנאים שהיו ברשותי. זה מאוד מקל את הסליחה העצמית.
אני חושבת שהדרך להתגבר על זה זה לא לשנות את זה, כי זה כמו להלחם ברוח רפאים - אין סיכוי להצליח, אלא להבין שבכל רגע ורגע אתה כן עושה את המיטב שבתוכך. בכל רגע נתון יש לך מצב רוח מסויים, יש לך תחושות מסויימות, מצד פיסי מסויים, אילוצים חברתיים מסויימים, יחסים וקשרים אישיים שיש להם חוקי משלהם שאתה חייב לפעול לפיהם. דע שכל החלטה שאתה מפיק עקב הנתונים שנמצאים במוחך באותו זמן, היא הטובה ביותר שאתה יכול להפיק תחת אותם נתונים, ולא משנה כמה זמן חשבת על אותו צעד כדי לעשות אותו. זה גם לא חשוב אם בחרת לעשות את הצעד ע"י הטלת מטבע.
כשאני אומרת "להתגבר על זה" אני מתכוונת לתחושת הקלה, להקל על הביקורת העצמית ותחושת ההחמצה ושכמעט כל מה שאתה עושה הוא טעות ויכול להיות יותר טוב (פרפקציוניסט שכמוך ). הכוונה היא לנטרל את התחושה המעיקה. לא להיפטר מהתכונה.
אפשר להסתכל על כל ההלבטויות שלך וההססנות שלך והחיים שלך בדיעבד, בצורה מעט שונה:
זו תכונה מאוד מאוד חשובה לנסות לצפות את העתיד, את התרחישים העשויים לקרות, לנסות לצפות את תגובותיהם של האנשים ושל עצמך, וגם להפיק לקחים. יש לזה דרישה בשוק, וכמובן במערכת הביטחון, בחיל האוויר למשל - הפקת לקחים. אחד הדברים שיותר יעזרו לך לדעתי זה לנסות ולהפוך את ההתלבטויות לתצפיות ולנסות לדייק בהן ככל האפשר. כך אתה ממשיך להיות מי שאתה, אבל במקום להתמקד בתחושה הלא נעימה שתמיד יכול להיות יותר טוב, תתמקד בדיוק של התצפיות ובדיוק של הפקת הלקחים שלך.

תקציר של כל מה שכתבתי על רגל אחת:
1. להבין שאתה עושה ומחליט בכל רגע ורגע את הטוב ביותר תחת הנתונים הקיימים - זה להקלת ולסילוק התחושה הלא נעימה.
2. להוציא מתוק מעז. תשכלל את התכונה הזו ע"י התמקדות בדיוק ופחות בתחושה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...