04-03-2008, 16:05
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.08.05
הודעות: 4,663
|
|
:)
זה המון תלוי בסוג הדבר שעליי להתמודד איתו, למשל עם אכזבה זה שונה מאשר עם אובדן, כי אני מאוכזב מעצמי שלא הצלחתי במשהו, אני תמיד יכול לשפר, אם זה אובדן של אדם קרוב לליבי, אין לי הרבה ברירות.. (לכן, בדיוק בגלל הסיבה הזו + בעקבות הרצאה ששמעתי לא מזמן, אני משתדל להיטיב עם הבריות, כי אי אפשר לדעת...)
בהמון דברים אחרים שאף אחד לא שמח שהם קורים לו, אני פשוט מציב עובדה, זה קרה, אין הרבה מה לעשות.. ומכאן אני מגיע להבנה שאין הרבה מה לעשות, כך שהתעסקות יתרה בזה סתם תכאיב יותר, תעצים את זה, תגרום לי להרגיש מדוכדך יותר וכו'.
נכון שאי אפשר להתעלם, אבל אפשר לגמד את זה, בידיעה שהכל יהיה בסדר עוד X זמן, ועל זה אין עוררין, לכן, מה הטעם שאתבאס/אסבול/אתעצב באופן מוגזם בגלל זה עכשיו, כשעוד X זמן יהיה בסדר?
לכן, הנקודה הקשה עבורי היא למעשה נקודת תפנית, זאת אומרת, היה מה שהיה, מעכשיו אני שוב "שולט" במשחק והכל תלוי בי, אני יכול לבחור להתלונן/להתבאס וכו', ואני יכול לבחור להשכיל/ללמוד/להחכים ממה שקרה, לחשוב כיצד לא יקרה לי דבר דומה בעתיד, ולעיתים אף לתעל את זה לטובתי (במידה והדבר אפשרי כמובן..)
עוד דרך טובה שלעיתים עובדת, לעיתים קצת פחות, זה למנות את הדברים שבזכותם אתה כן בר מזל, ולא להתעסק באלו שבגללם אתה מבואס וכו'.
בתאוריה אני מצליח טוב מאוד, בפועל, קצת פחות, מה שכן, אני עובד על זה, שזו כבר מחצית הדרך.
|