06-03-2008, 14:20
|
|
|
חבר מתאריך: 22.10.06
הודעות: 2,589
|
|
למה אני אופטימי?
התשובה כל כך פשוטה, משום שעד לפני 60 שנה ילדים יהודים נרצחו בלי דין וחשבון. סבא שלי, שיחיה, ניצול מוטהאוזן ואני יודע היום שכל פעם שהוא מסתכל על תמונה שלי ומשפחתי הוא מתמלא גאווה עצומה, גאווה על כך שהנכדים שלו, אחד חייל והשני מתגייס עוד 4 חודשים, חזקים ומוכנים להגן על עצמם עם נשק ביד, לא מוכנים ללכת בראש מורכן ולצעוד בשורה ישרה ובסדר מופתי למשרפות האש. אם אנחנו נפגע או נהרג, זה לפחות יהיה פה, במדינה שלנו עם הצבא החזק שלנו שלא יהסס להכות בכל כוחו באויב ובאלה שמבקשים ברעתנו. גם אם נמות, נעלה השמימה לא בעשן הארובות של אושוויץ אלא בסערה ובקול גדול שישמע וידע כל העולם כי לדם שלנו יש מחיר כבד וכשאני אסתכל בתמונה של סבא שלי ואזכר במספר שעל הזרוע שלו, אני אחייך כי אני יודע שלא ניתן לזה לקרות שוב, וזה למה אני אופטימי...
|