14-03-2008, 13:32
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.01.05
הודעות: 4,584
|
|
פנס אל העתיד
תומר אשל, ממייסדי "פנס וו", בן דגניה א', תושב בקיבוץ בית-קשת
לא ניתן למערכת הצבאית להפוך אותנו לעוד חוליה בשרשרת המילואימניקים האדישים שלמדו לקמבן ציוד, להתעלם מהמצב בימ"ח, ולסמוך על תרבות ה"סמוך" * חברי קבוצת "פנס וו" קוראים: אחריי!
מי לא מכיר את זה? שירות המילואים בצה"ל הוא חלק מהנוף מיום הקמת המדינה. אתה יוצא לתעסוקה בבסיס לא מוכר, אי-שם לאורך הגבול הפרוס. ביומיים הראשונים אתה מנסה להתכחש למציאות ולהיעלם מה שיותר. אחר-כך זה עובר ומגלים מחדש את החבר'ה, וגם המרחק מהבית עוזר קצת לשקט הנפשי.
אלא שפני הדברים רחוקים מלהיות ורודים: כבר ביום הראשון נגררים למלחמת ציוד פרטית. אתה חותם על ציוד קרוע ובלוי, ומבטיחים לך שתקבל תקין כשתעלה לקו. המדים תמיד קטנים ולא מתאימים. על חרמונית אין בכלל מה לדבר. אז לך עכשיו בשקט וקנה לך ציוד בסיסי (פנס, שק שינה, חרמונית, חליפת סערה), באלפי ש"ח מתקציב המשפחה שלך.
בכניסה לבסיס מונחת ערימה של מיטות ברזל שבורות שעומדות שם כבר שנתיים, ובחלק לא-קטן מהחלונות במבנים אין זגוגיות, אז מישהו מסמר לשם לוח קרטון. המטבח מתוחזק ברמה נמוכה וצוות הטבחים נגרר גם הוא לאווירת האדישות ומבשל רק כדי לצאת ידי חובה.
לאט-לאט משתלטת עליך אפאטיות. "אין מה לעשות", יגידו לך הוותיקים, "ככה זה".בישיבת סגל בערב אתה שם לב שהמג"ד עסוק למעלה ממחצית הזמן בניסיון לפתור בעיות לוגיסטיות, ואתה תוהה אם קצינים בדרגתו לא אמורים להיות רכונים על המפות ולדאוג לשלום חייליהם.
ככה זה: המג"ד, כמו הצבא כולו, מנסה לכבות שריפות מקומיות בתחום הציוד החסר/ הלקוי/ הלא-מתוחזק.
כשתגיע הביתה, אל תתפלא אם שילמו לך רק 111 ש"ח ליום (ומזה יש להפחית: הוצאות נסיעה ברכב, קניות נחוצות, חשבון שיחות מנופח ועוד). אין ספק שאשתך תעודד אותך, בפעם הבאה שיגיע הצו בדואר, להתחמק. מה תעשה? אולי תתקמבן עם המ"פ, או תשקר לקב"ן שאתה מכור לקוקאין? אתה יכול לבקש ממרכז המשק לשקר עבורך? זוהי השיטה? זה מה שנוריש לבאים אחרינו - שקר וקומבינה?
אז די, נגמר! עושים שינוי. לא ניתן למערכת להפוך אותנו לעוד חוליה בשרשרת החיילים האדישים שלמדו לקמבן ציוד, להתעלם מהמצב בימ"ח, לסמוך על תרבות ה"סמוך עליי" ו"יהיה בסדר, נחליף לך ציוד בקו...", לחרבן בשירותים בלי אסלה או ללא דלת, לקבל בשקט את התשלום המגוחך ולחשוב שאין מה לעשות.
קבוצת "פנס וו" הוקמה זה מכבר בידי אנשים פשוטים. איננו מפונקים, אנחנו מה שקוראים מלח הארץ. אותנו לא מניע הכסף, אלא הרצון לעצור את הסחף ולהראות לפקידים, שם למעלה, שיכולה להיות דרך אחרת להתנהל. בדעתנו למשוך אלינו את כל אלה (ולאו דווקא מילואימניקים) שיש בהם מנוע פנימי של עשייה; המוכנים להתעמת עם המערכת (ובינינו, מפקדי הימ"חים, קציני הלוגיסטיקה, המג"דים - כולם יודעים שהצדק עמנו); המוכנים לא לשתוק עד שנשנה משהו - ואפילו אם יהיה זה משהו קטן מאוד!
"חיוני כי מנגנוני הפיקוח על צה"ל לא יהיו רק צהליים פנימיים" - נכתב בדוח וינוגרד (פרק סיכום ומסקנות לשער הצבא), ומכאן אנו פותחים את המסע שלנו לקחת אחריות בנישה הקטנה - מערך המילואים שלנו.
מי שרואה עצמו חלק מאתנו מוזמן ליצור קשר בדוא"ל panasvav@gmail.com
_____________________________________
! This is Sparta
נערך לאחרונה ע"י צנחן1 בתאריך 14-03-2008 בשעה 13:34.
|