14-03-2008, 12:32
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 17.05.03
הודעות: 4,101
|
|
כקרבי לשעבר, אני מבין אותך. יצא לי להיות באותן סיטואציות ולחשוב על אותם הדברים. חשבתי שאם המצב היה הפוך הייתי מבין אותם. אם היה כוח זר מבחינתי, בארצי - הייתי גם מרגיש כמוהם. אחריי הכל, איך הרגישו בארץ בתקופת השלטון התורכי? והבריטי שלאחריו?
עד כמה שזה נשמע מוזר - פה אתה צריך שילוב של "ראש קטן" ושל "ראש גדול".
"ראש קטן"
יצא לי לקרוא באחד המקומות ש"מטרת הצבא היא לשמר את ערך הדמוקרטיה - לא ליישם אותו". המשפט הזה עצמו עונה על הרבה דברים בצבא. אבל, בקשר למקרה הזה, ניסיון העבר של המדינה, הכאוב מבחינה בטחונית, כבר הראה שבלי שליטה פיזית בשטח מסויים ייצאו משם פיגועים או רקטות (סוג שונה של פיגוע). אנשים בדרגים גבוהים מאוד החליטו, מכל מיני סיבות, שאתה צריך להיות שם לטובת המדינה. לטובת החברים שלך. לטובת המשפחה שלך. לטובת החברה שלך.
למה? האם זה שווה את זה? מה היו השיקולים? האם באמת אין דרך אחרת? - כרגע, אין לך שום דרך לענות על זה. כרגע, תחשוב טקטי - המשימה עצמה ולא על אסטרטגיה - המטרה עצמה.
"ראש גדול"
לעומת זאת, כן חשוב לעצור מחשבתית ולשאול "האם זה מוסרי לעשות את מה שאני עושה?" מבחינת פקודה בלתי חוקית בעליל. תזכור שצה"ל לא מתנקש בחיי אזרחים חפים מפשע בכוונת תחילה. כל התנקשות או מעצר היא כתוצאה מהוכחות חותכות האדם הזה תכנן או רצה להוציא לפועל פיגוע. הוא פושע בינלאומי מהבחינה הזאת. אין דרך אחרת לראות זאת. אבל, מעשה כנגד חף מפשע - זה משהו שונה. חובת הבדיקה מונחת על כולם ובייחוד עלייך.
נכון. זה מצב משוגע.
נכון. זה לא שפוי.
אבל, כרגע, במצב הנתון, בו אין להם דמוקרטיה, בו אין להם ממש מנגנונים יעילים, בו יש להם כמות נשק מטורפת ובו כמות המחבלים היא גבוהה ביותר ובמימון חצוני גבוה... מה האלטרנטיבה?
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י חרוב בתאריך 14-03-2008 בשעה 12:38.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
