|
17-03-2008, 23:31
|
|
|
חבר מתאריך: 03.08.02
הודעות: 5,023
|
|
תקרא פרשנות רצינית ולא מטעם יחצני הבוס שלך
המלך נתניהו הראשון
מאת נחמיה שטרסלר
מדי שנה, באוקטובר, מתכנסים בוואשינגטון שועי העולם הכלכלי, לכנס קרן המטבע הבינלאומית. יש דיונים, יש ויכוחים ויש גם קבלות פנים לרוב.
כאשר נציגים של מדינות המערב באים לדיון זה או אחר, הם באים לבד, במונית רגילה. נציגים ישראלים באים ברכב מיוחד של השגרירות, מלווים בפמליה קטנה. אך כאשר נציגים של מדינות אפריקה באים - אתה רואה משלחות ענק, כלי רכב מפוארים, נשים בתלבושות ססגוניות - חגיגה שלמה.
אורח ממאדים היה מגיע למסקנה שמדינות אפריקה הן העשירות ביותר בעולם, ואף היו מתעוררים בו רחמים על המדינות העניות מהמערב - ארצות הברית, אנגליה, צרפת וגרמניה, שנאלצות לחסוך ולספק תנאים סגפניים לנציגיהן.
האמת, כמובן, הפוכה, וניתנת לתיאור באמצעות "חוק ההיפוך התקציבי", שאומר: ככל שהמדינה ענייה יותר, כך השלטון בזבזני יותר, ראוותני יותר, מושחת יותר.
בנימין נתניהו טוען, שהדיווחים בתקשורת על המסע שלו ללונדון, שעלה 131 אלף שקל (לא כולל כרטיסי הטיסה), אינם אלא "רדיפה פוליטית" שמטרתה למנוע ממנו להגיע לשלטון. הוא אומר, שהנסיעה לא עלתה לקופת המדינה אפילו שקל אחד, מאחר שהיא מומנה על ידי "הבונדס והקהילה היהודית", כאשר את הוצאותיו הפרטיות מימן מכיסו. אתמול הוא אף הגיש תביעת דיבה נגד ערוץ 10 והכתב רביב דרוקר, שחשף את הפרשה.
אבל מי כנתניהו יודע, שהוא בא ממדינה ענייה, מדינה ששקועה בבעיות קשות - פנימיות וחיצוניות. הוא מכיר את נתוני העוני והמצוקה, את הפערים הגדולים בין עשירים לעניים, ומודע לבעיות התקציב. הוא אף מכיר את האיומים החיצוניים. הרי הוא מתפרנס מהם היטב. איך אם כן לא רעדה ידו, כאשר ביזבז 20 אלף שקל ביום על נסיעת הסברה ללונדון?
אם היה רוצה למנוע "רדיפה פוליטית", מה היה יותר פשוט מאשר לנהוג כאחד האדם, כמי שמייצג מדינה המצויה במלחמה? הרי הימים היו ימי מלחמת לבנון, כאשר חיילים ואזרחים נהרגו.
איש לא אילץ אותו לטוס במחלקה ראשונה, שמחירה כפול מזה של מחלקת עסקים. איש לא הכריח אותו לשכור סוויטה ב"קונוט", הרבה מעל חמישה כוכבים, שעלותה 12 אלף שקל ללילה - סכום דמיוני. אפילו השב"כ התלונן על העלויות הגבוהות הכרוכות בנסיעה כזאת, שכן המאבטחים צריכים לישון באותו מלון ובאותה קומה.
כל מי שנוסע לחו"ל לכמה ימים לוקח אתו כמה חולצות, כדי להחליף. אז איך קורה שמישהו מוציא 3,500 שקל על שירותי כביסה? ואיך ייתכן ששרה נתניהו מוציאה 2,500 שקל על שירותי מספרה? ואיך ייתכן שהצגת תיאטרון אחת עולה 11,000 שקל, אפילו אם מדובר בקניית כרטיסים גם למאבטחים?
זו התנהגות של מי שמרגיש שהוא ניצב מעל כל שאר הציבור, שיש לו מעמד-על. שהוא מין מלך שמגיע לו הכל, בעוד שהמוני העם מתחתיו יכולים להמשיך ולהתבוסס בקשיים היום-יומיים שלהם. כי מה שמותר למלך, אסור לנתיניו.
נתניהו אומר שמימון השהות בלונדון לא נעשה על חשבון המדינה, אבל אין בזה שום דבר מנחם. זה אפילו מדאיג יותר. כי לא ברור כלל מיהם אותם מממנים אלמונים, ומה פירוש מימון על חשבון "הקהילה היהודית". אם מדובר במיליונר בריטי, שיש לו ארגון יהודי קטן, והוא זה שמימן את השהות במלון המפואר - הרי זה מסוכן עוד יותר לטוהר המידות. כי הציבור לא יודע מהם האינטרסים של אותו מיליונר, ואפשר רק לנחש מה יקרה כאשר הוא יבקש משהו מהפוליטיקאי שאותו מימן קודם לכן.
לפי חוק המתנות, אסור לנבחר ציבור לקבל מתנות, או כל טובת הנאה אחרת, אלא אם מדובר במתנה סבירה, שערכה אינו גבוה. ברור שכאן לא מדובר במשהו קטן או סביר. כמו כן, יש כאן לכאורה הפרה של כללי האתיקה של חברי הכנסת, נושאים שעוד יתבררו בהמשך.
אהוד ברק נוהג לומר שלא צריך להילחם בנתניהו באופן חזיתי, אלא לחכות שהוא יפיל את את עצמו לבד, כי הוא היריב הכי גדול של עצמו. הבילוי הנהנתני בלונדון, בעצם ימי מלחמת לבנון, מעשה לא ראוי ולא אתי, מלמד על כך שברק יודע על מה הוא מדבר.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif] כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©
|
|