הסוכן ש"תקע" את ארה"ב

ספר חדש חושף כיצד הונה איש אופוזיציה עיראקי את הממשל האמריקאי לחשוב שבידי סדאם חוסיין נמצא נשק להשמדה המונית, ותוהה איך תרם המודיעין הישראלי לגיבוש הקונספציה האמריקאית

מאת יוסי מלמן

"האיש שדחף את אמריקה למלחמה" הוא שם ספר חדש, שמשרטט את מעלליו של הד"ר אחמד שלבי, ומתאר כיצד הצליח איש אופוזיציה עיראקי לספק לממשלו של הנשיא בוש מידע כוזב על סדאם חוסיין ומשטרו. מידע אשר שיכנע את הממשל האמריקאי כי בידי חוסיין יש נשק רב להשמדה המונית וסייע לקבלת ההחלטה לפלוש לעיראק. על פי הספר, שכתב העיתונאי האמריקאי אראם רוסטון, היחיד שלא נפל ברשתו של הנוכל רב החן, משרתם של אדונים רבים, היה המוסד, שהתבקש לסייע באישוש ההערכות. ראש אמ"ן, האלוף אהרון זאבי-פרקש, אמר ל"הארץ" כי ההערכות שהעביר אמ"ן לארה"ב לא תאמו את אלה של המודיעין האמריקאי.

שלבי בן ה-64 נולד למשפחה מבוססת ממוצא שיעי, שהיגרה מעיראק ב-1956 לבריטניה. הוא למד מתמטיקה וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו. לאחר לימודיו פנה לשני אפיקי עשייה: פעילות נגד משטרו של סדאם חוסיין ועסקי משפחה. ב-1977 ייסד את "בנק פטרה" בירדן. הבנק פשט את הרגל בסוף שנות ה-80 ושלבי הואשם בהונאה. בית משפט בירדן דן אותו שלא בפניו ל-22 שנות מאסר, אך הפרשה לא ממש פגעה במעמדו.

ב-1991, לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, הפך שלבי לדמות מרכזית ב"קונגרס העיראקי הלאומי", ארגון הגג של תנועות אופוזיציה למשטר בבגדד. הקונגרס היה בעצם יציר כפיו של הסי-איי-אי, שהעביר למימון פעילותו כשישים מיליון דולרים. לפי חשדות שהתעוררו, הגיע חלק מהכסף גם לכיסיהם של שלבי ועוזריו. בהדרגה הבינו בסי-איי-אי כי שלבי אינו רק נוכל אלא גם מקור לא אמין ומפוקפק. גט הכריתות הסופי ניתן לאחר שהד"ר שלבי הבטיח להקים צבא שיפלוש לעיראק וידיח מהשלטון את סדאם חוסיין. הניסיון לעשות זאת, הפלישה-מרידה בחבל כורדיסטאן ב-1998, הסתיים בפיאסקו אדיר. מאות מחיילי המיליציה נהרגו ושלבי, שהתחייב להתייצב בראש הלוחמים בחזית לא נראה כלל באזור.

כשהבין שלבי כי בסי-איי-אי מתנערים ממנו, מצא נותני חסות חדשים: המפלגה הרפובליקאית האמריקאית, ובעיקר האגף הניאו-שמרני שלה (הניאו-קונס). הוא חבר לריצ'רד פרל, דאגלס פיית', הרולד רוד ואחרים שעתידים למלא תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות החוץ של ממשל בוש. באמצעותם גם ביקש להתקרב לממשלת ישראל, לימין השמרני בישראל ולקהילת המודיעין שלה. שלבי קיווה כי באמצעות ישראל יזכה להכרה מחודשת בוואשינגטון ולתקציבים בהתאם.

פגישה בתל אביב

שלושה מפטרוניו היו מקס סינגר, ממייסדי מכון הדסון השמרני בוואשינגטון, הד"ר מירב וורמסר, חוקרת במכון, שבעלה דויד שימש מאוחר יותר יועץ לסגן הנשיא דיק צ'ייני. בנוסף, זכה שלבי להמלצתו של המזרחן הידוע, הפרופ' ברנרד לואיס. באמצעות וורמסר יצר שלבי קשר עם עוזי ארד, יועצו המדיני של ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו.

בשיחה עם "הארץ", אישר ארד שפגש בשלבי בוועידה בינלאומית והציע למוסד להיפגש עמו. בספרו של רוסטון נכתב כי ארד הסדיר פגישה בין סינגר לבכירים במוסד, שנערכה במסעדה בתל אביב, בה ניסה סינגר לשכנע את המוסד לעבוד עם שלבי. המוסד סירב. "הם אמרו ישר בפנים", כתב, "שעבדו בעבר עם שלבי אך משהו השתבש ואין להם עוד עניין בו".

אך שלבי לא אמר נואש. הוא המשיך במאמציו להתחבב על ישראל ונעזר לשם כך בכמה עיתונאים ישראלים. אך בקהילת המודיעין הכירו היטב את עברו השנוי במחלוקת והיו נחושים שלא לחדש עמו את הקשר. "לא האמנו בו מהתחלה", אמר ל"הארץ" גורם בכיר במודיעין הישראלי, "קציני איסוף ומחקר שנפגשו עמו הבינו כי מדובר במקור לא אמין. אזהרה ברוח זו גם העביר המוסד לארצות הברית".

בארצות הברית לא הקשיבו. כשבוש, וסגנו צ'ייני הגיעו לבית הלבן ב-2001, היתה למיטיביו של שלבי, השמרנים החדשים, עדנה. הממשל האזין להם ובאמצעותם הפך שלבי למקור חשוב שהשפיע על עיצוב ההחלטה לפלוש לעיראק ולהדיח את סדאם חוסיין. שלבי והקונגרס העיראקי שלו הביאו לפנטגון, לסי-איי-אי וגם למודיעין הבריטי, עריקים עיראקים שהזינו אותם במידע שלימים התברר ככוזב. מידע זה שימש בסיס ל"תפירת" תיק הראיות שנועד להצדיק את ההחלטה לצאת למלחמה.

תרומתו של שלבי לתפירת התיק הייתה מכרעת בשלוש בדותות מרכזיות: א. סדאם חוסיין ממשיך לקיים תוכנית גרעין. ב. סדאם חוסיין קיים קשרים עם אוסאמה בן לאדן ופקודו אבו מוסאב א-זרקאווי (המקור לכך הייתה "המאהבת" של הרודן העיראקי, ששלבי תיווך בינה לממשל ולתקשורת) ג. לממשל העיראקי יש מעבדות ניידות לייצור נשק ביולוגי. לשם כך הוא גם נעזר בקשריו הטובים בתקשורת ובמיוחד עם כתבת הניו יורק טיימס ג'ודית מילר (שבינתיים עזבה את העיתון), שבדיווחיה חיזקה את הטענה על קיום המעבדות.

"כדור מסובב"

המקור למידע בעניין הנשק הביולוגי היה עריק עיראקי שכינויו היה "קרב-בול" (כדור מסובב). לפי אחד הדיווחים, היה "קרב-בול", קרוב משפחתו של אחד מעוזריו הבכירים של שלבי. בגיליונו החדש מפרסם השבועון "דר שפיגל", כי "קרב-בול" הוליך שולל בעיקר את הב-נ-ד, ביון החוץ של גרמניה ובאמצעותו את הסי-איי-אי. לאחר המלחמה התמנה שלבי לשר הנפט ולסגן ראש ממשלת עיראק, אך עד מהרה שוב הצטננו יחסיו עם ארצות הברית. זאת, בין השאר על רקע חשדות כי קיים קשרים הדוקים עם המודיעין האיראני והעביר לו מידע סודי. לפי כמה דיווחים מנהלות כמה רשויות בארה"ב חקירות נגד שלבי בחשד למעשי מרמה. אבל כל זה לא הפריע לממשלת עיראק למנותו לפני כמה חודשים לראש הוועדה לבדיקת התשתיות במדינה.

השבוע, בו מציינים חמש שנים לפלישה, מעניק גם הזדמנות לבחון את תרומת המודיעין הישראלי לגיבוש ההערכה האמריקאית ולהחלטה לצאת למלחמה. המודיעין האמריקאי ביקש לפני המלחמה מעמיתיו בישראל ראיות המוכיחות כי לסדאם חוסיין יש נשק להשמדה המונית. "היה גיוס כללי של כל המערכת", אומר מקור מודיעיני בכיר בישראל, "ממש קמפיין נואש לעזור לארה"ב. כל המקורות האפשריים וכל האמצעים הופעלו אך לא מצאנו ראיות שיחזקו את ההערכה האמריקאית".

ראש אמ"ן, האלוף אהרון זאבי-פרקש, אומר כי הערכות אמ"ן לפני המלחמה בעיראק לא תאמו את אלה של המודיעין האמריקאי. "אמרנו שלא ידוע לנו על קיומה של תוכנית הגרעין בעיראק. כמו כן שללנו באמ"ן את הערכות ארצות הברית כאילו היה למשטר בעיראק קשר משמעותי לאבו מוסאב א-זרקאווי ואל-קאעדה. עם זאת, נכון שהערכנו כי לסדאם חוסיין נשארה מ-1998 יכולת שיורית של כמה עשרות ראשי חץ כימיים וביולוגיים שעד היום לא ברור לנו היכן הם. אחת האפשרויות שהועלתה אז, כחצי שנה לפני המלחמה, הייתה שהם הועברו מעיראק לסוריה. היה לנו מידע ששיירות מאובטחות של משאיות עשו כמה סבבים ממתקנים חשאיים בעיראק למתקנים חשאיים בסוריה".

בכך אולי תרמנו להחלטת בוש לצאת למלחמה?

"אני לא סבור שתרמנו להחלטה האמריקאית. אם הנהגה פוליטית מקבלת החלטה אסטרטגית, קשה לגופי מודיעין לשנות את עמדת המנהיג. זה נכון לגבי ארה"ב וזה נכון לגבי ישראל".

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

החיבור בין שלבי מקור של ה-BND המכונה CURVEBALL או ראפיד אחמד אלוואן בשמו האמתי, הוא די תלוש. לפי המידע הזמין בפומבי. אחד מאחיו של אלוואן עבד עם שלבי, אך למיטב זכרוני לא הוכח כל קשר בין מעשה התרמית של אלוואן לבין שלבי וארגונו. הכישלון המודיעיני עם אלוואן נבע בראש ובראשונה מטעויות חקירה בסיסיות של מפעיליו של אלואן ב-BND.
למי שמתעניין בפרשה אני ממליץ בחום על הספר שכתב בנושא Bob Drogin. נכון להיום זהו, קרוב לודאי, המקור הגלוי המקיף והיסודי ביותר על הפרשה.

"[Nuclear] war is unthinkable but not impossible, and therefore we must think about it" - Bernard Brodie

האמריקאים קוראים לו צ'לבי, למרות שבערבית אין צ' (יש בעצם, כי בתעתיק עברי האות דאד ض כתובה ככה, כמו באבו ניצ'אל= אבו נידאל, אבל מבטאים אותה כד', לא כצ'). בכתבה קוראים לו שלבי, שזה לא שם נפוץ. אולי זה פשוט חלבי (Chalabi)?

אם אני לא טועה, וזה מאד בערבון מוגבל, בדיאלקט העירקי זה כן מבוטא כ "צ' ". אבל יתכן ואני טועה.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby