25-03-2008, 15:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.01.07
הודעות: 1,210
|
|
משהו שנגע לליבי..
אתה מנגן לי,
ואני שומעת.
אתה מנגן לי אהבה,
ואני מקשיבה.
ידיך העדינות מעל הקלידים מוקפות.
אני מקשיבה לך.
מקשיבה ואז חושבת,
על הדמיון שיש ביננו לפסנתר שעומד גאה בסלון.
קלידים לבנים ושחורים,
כמו אהבתנו,
קלידים שמפיקים צלילים דומים.
כולם גאים ומושלמים,
כמו אמרנו שאנחנו.
אך מאז אותו יום נורא,
הפסנתר עומד דומם ומחכה,
כמוני,
למי שינגן,
אך הוא לא יודע מה שאני לא רוצה להאמין בו,
אתה אינך,
ומאז אני לא שומעת יותר מוזיקה,
כי רק ידיך הצליחו לנגן על
קלידי נשמתי.
קטע שמצאתי ליפני כמה ימים ונגע בי מאוד..
יש כאלה שיחשבו כמוני, ויש כאלה שבשבילם..
זה אפילו נכון.
_____________________________________
כי הגיע הזמן לחתימה חדשה P:
|