10-04-2008, 05:20
|
|
|
חבר מתאריך: 21.07.06
הודעות: 423
|
|
קיוויתי להתייחסות יותר רצינית.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ColMonty שמתחילה ב "בטחון מידע - מה קורה אחרי השחרור מצה"ל. מדאיג מאוד"
עבדול אלהזרד - כן, אני מסכים במאה אחוז שכתנאי לקידום בדרגה ובתפקיד התהליך יחייב סקירת סיווג בטחוני מחודשת, כאילו זה שקדם לא קיים יותר. הדוגמא שהבאת צועקת "דרוש שינוי".
לגבי הערות/הארות הנוספות. בסופו של דבר כולם מסכימים שיש בעייה אבל לא מציעים פתרון מעשי.
לא מדובר על מחיקת זכרון ולא בטיח. בסך הכל מדובר על יצירת תרבות ארגונית שמתייחסת לפרט כאדם בוגר שמסוגל לקרוא ולעבד מידע, ואי לכך גם מודע למעשיו.
הנה דוגמא לתהליך שצריך להיות ביחידות בהן ישנה חשיפה למידע סודי ומעלה:
בתהליך המיון לתפקיד כמלש"ב וכאיש מילואים:
החייל חותם שהוא מחוייב לשמור סוד והוא מקבל שנאסר עלייו לחלוק את המידע אותו קיבל במהלך שרותו הצבאי בנוגע למיקום יחידות, אמל"ח, יכולות, ידיעות על האוייב ותו"ל במהלך השרות (שלא במסגרת תפקידו) וכאזרח לאחר שחרור משירות.
סיים 3 שנים? הגיע לבקו"ם? החייל חותם על מסמך בן שלושה חלקים כדלהלן:
חלק א' - מסביר את הצורך בשמירת מידע . פשוטו כמשמעו. החייל חותם בתחתית המסמך.
- "אני בזאת מאשר שאני מבין באופן מלא את הסיכון הקיים לבטחון המדינה בחשיפת
סד"כ,יכולות, תו"ל, אמל"'ח סודי ומיקום יחידות עם כל גורם שהוא, גם במהלך שרות מילואים."
סיבה: ידיעת והבנת הצורך בשמירת מידע סודי והסיכון לבטחון המדינה כנגזרת משיתוף
אחרים במידע הנ"ל.
חלק ב' - תוכנו של החוק המגדיר את המידע שנאסר לחלוק והענישה המוגדרת במסגרת החוק - משמע מסירת מידע בעקיפין או במישרין וההגדרות בחוק לענישה. החייל חותם:
"אני בזאת מאשר שאני מבין באופן מלא שמסירת סודות צבאיים לאלו שאינם מאושרים לכך ע"י משרד הבטחון הנה עבירה על חוקי המדינה. אני מבין שחוק העונשין מגדיר עונשי מאסר ע"פ חומרת הפגיעה בבטחון המדינה."
סיבה: ידיעת חוק העונשין בנוגע למסירת סודות צבאיים והכרה שאי ציות לחוק יגרור
תביעה מצד המדינה ועונש מאסר בפועל.
חלק ג' החייל חותם כי הוא מתחייב לשמור על המידע אלייו נחשף בעת שרותו בסדיר/קבע.
"אני בזאת מתחייב לא למסור ידע מסווג לגורם שאינו מוסמך. אני מבין כי שמירת סוד הנה חיונית לבטחון המדינה. אני גם מבין כי הפרת החוק עשוייה לגרור עונש מאסר בפועל.
זהו-זה. שחרור - תודה רבה ולהתראות עוד שנה בתרפ"ל, תרג"ד, תרח"ט, תראו"ג...
יבואו עכשיו אנשים ויגידו "אבל, אבל, אבל" וגם "זה לא יעבוד" , "לא יעזור".
לכל המקטרגים הפוטנציאליים אני רוצה להגיד שאם הצבא רוצה להיות רציני בנושא, אז זה הצעד הראשון. לא צריך לנופף בעונשי מאסר. מספיק לייצר הבנה ואמפטייה לצורך שבשמירת מידע, עם קמצוץ של הרתעה. במרבית המקרים זה מספיק.
האם לכל תמרור עצור קשורה מצלמת Wifi שמשדרת בזמן אמת לחמ"ל המשטרה ומחוברת למדפסת דו"חות? לא.
האם 99% מהאזרחים מצייתים לתמרור עצור? כן!
האם זה בגלל הפחד מהשוטר בפינה או בגלל ההבנה שהתמרור הזה קיים על מנת לשמור על חייהם וחייו של הנהג הנכנס לצומת ממולם?
מה שונה מההבנה ששמירת סוד היא שמירה על חיים וחירות מחוץ לעונש מאסר?
האם ידוע מה התהליך בצבא ארה"ב, NATO או צבאות ארופאים?
תודה על הסובלנות וההתיחסות הרצינית בפוסטים הבאים
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י ColMonty בתאריך 10-04-2008 בשעה 05:50.
|