לא מאמין איך החיים עוברים רגע אחד אתה ממצמץ ועובר לו חודש ברגע אחר אתה עוצם עיניים
ועובר שנה. עוברו כבר כמעט 12 שנה מאז כיתה א' ונראה כאילו רק אתמול שיחקנו וציירנו בכיתה.
הנה כול החברים שלי שאיתם אני צועד 12 שנים ,עוברים משברים ומדברים ,בוכים וצוחקים.
הכול עבר במחי כף ,לא להאמין איזה תקופה יפה זאת הייתה.

עכשיו מתגייסים אפשר לשמוע את לחשושי הדיבורים לאן החברה מתגייסים.
אחד תותחנים ,אחד שיריון ,אחד גולני ,אחד גבעתי כול אחד הולך לדרכו ,12 שנה עוברו.
חלק אני לא יפגוש יותר ,חלק אני מאמין שנתראה ,חלק ישארו חברים הקרובים וחלק יזכור לעולמים.

עוד לא הספקתי להגיד שלום וכבר נפרדים כולנו לשלום ,יש בי צביטה שרגע קסום כזה עובר
צביטה של 12 שנה שבה לוקחים את כול מה שהייתי בו ,את כול המסגרת ושולחים אותי לדרכי.

הזמן יקר חברים ,רק מי שאיבד זמן יקר יכול להבין מה זה לאבד אותו.
לא סתם אומרים שהמצרך הכי יקר הוא זמן ,לכולנו יש תחושה שאנחנו נהיה פה גם עוד 200 שנה.
אנחנו מרשים לעצמנו לבזבז את הזמן כאילו המונה אינו דופק ,כאילו הזמן אינו עובר.

זהו שיתפתי אותכם בהרגשה הפרטית שלי
הייתי רוצה לדעת מכאלה שסיימו בית ספר וכאלה שעומדים לסיים איך הם הרגישו ?
השמח אם תשתפו בתחושות שאתם עברתם או עוברים

תודה ויום טוב

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

למרות שאני לא סיימתי תיכון ודי רחוק מלהתחיל צבא, אני די מזדהה עם כל הדברים שאתה כתבת.

השנה אני בכתה ט' ובשנה הבאה אני והשכבה עוברים לתיכון. חלק מהילדים עוזבים, בוחרים להם דרך חדשה ונפרדים מאיתנו וחלק נשארים ביחד ועוברים אל התיכון. ההתפלגות הזאת והמעבר אל הדף החדש בשנה הבאה מעוררים בי את אותה תחושה- כמה הזמן עבר מהר, כמה דברים עשינו וכמה דברים לא עשינו.

בגלל ההרגשה הזאת, ולמרות שיש עוד זמן עד שאני והחברים נפרד לחלוטין ונלך כל אחד למקום אחר בצבא, החלטתי שאני צריך לנצל כל רגע בגלל שהוא אף פעם לא יחזור. בזכות זה התחלתי להתחבר עם עוד ילדים, נפתחתי קצת יותר לקבוצות שונות והחלטתי שאני לא מוותר על אף פעילות.

אז זהו. יכול להיות שזאת לא בדיוק התגובה שציפית לקבל, אבל זה מה שאני יכול לתרום

האמת שבמקרה ראיתי את ההודעה הזו וההיתי חייב להגיב.
אני מרגיש בדיוק ככה זה עצוב איך הזמן פשוט טס ושאני מסיים בית ספר ומתגייס הכל עובר כל כך מהר ואני משתדל לנצל את הזמן עכשיו טוב טוב ! ההיתי נשאר בכיף בבית ספר עוד שנים עם כל החברים ולחשוב שרק לפני שנה התפללתי לרגע הזה של הסיום....

אני מזדהה איתך. הכל עבר כל-כך מהר! בית הספר היסודי, שנה אחרי שנה, והנה עליתי לכיתה ז', ובלי להרגיש בכלל עברה עוד שנה ועוד שנה, וכבר אני עומד לפני כיתה י"ב, עומד לסיים את הלימודים בתיכון.

אני רוצה שוב להיות ילד!

איזה אירוניה ,אני זוכר ששנים אני וחברים התפללנו וייחלנו לרגע שבו נסיים את הלימודים
ונצא לעבוד ,לבלות לחיות חיים של אדם בוגר.
כול אחד בתור ילד תמיד שאף לגדול ולהיות מבוגר ,אדם אחראי שדואג לעצמו.
והינה הרגע הגיע אתה מסתכל לאחור ואומר "החיים היו יפים בתור ילד".
כול החוויות שעברנו הרגעים ,הדיבורים הצחוקים הכול עבר וחלק חדש נפתח.
לא סתם אומרים "תהנה מי מכול רגע" יש נטיה לאדם להסתכל על ההווה בזילזול מסויים
ההווה תמיד יהיה ולכן לפעמיים קורה שאומרים נמאס לי ,קשה לי וכו.... אבל במבט לאחור
שאתה מסתכל על המכלול של הדברים אתה מחייך חיוך רחב ואומר הייתה תקופה נפלאה.

יש משהו עצוב בלהיפרד מבית הספר ,מהחברים ,מהמסגרת ולהיכנס למסגרת אחרת לגמרי.
בני אדם באשר הם לא אוהבים שינוי ,גם עם השינוי לטובה קשה מאוד לשכנע אנשים לשנות מסגרות.

אני שמח (עד כמה שאפשר) לדעת שאני לא לבד בסיפור ואנשים מבינים את ההרגשה.
חברים אני חושב שהמסקנה מכול הסיפור הזה הוא "נצלו כול רגע כאילו זהו יומכם האחרון"
תחיו חיים עשירים ומלאים שתרגישו תחושת סיפוק מעצמכם ולא תחושת ביזבוז.

עם תחיו בהרגשה זה לא תאפשרו לעצמכם להיות עצובים או כועסים אתם תנצלו כול רגע.
אחרי הכול מי רוצה להעביר את יומו האחרון ברגשות שלילים.
אל תתיחסו אל העבר הוא רק זיכרון והעתיד רק דימיונות תחיו את הרגע ותוכלו לחיות חיים של סיפוק.

אני חושב שאולי בגלל שלא באמת חייתי בתחושת סיפוק יומיומית בבית הספר ותמיד חשבתי
מתי יגמר היום המטיש הזה ,מתי תקופת המבחנים תיגמר וכו... לא קבלתי את הסיפוק.
אדם שהוא מסופק מעצמו לא מרגיש הרגשת חמיצות הוא מרגיש שניצל כול רגע.

מה דעתכם ?

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

גם לי הזמן טס... גיוס בנובמבר... שבטח יגיע תוך מחיא כף

חחח... גיוס יולי ב-28 אומנם זה תאריך לא סופי אבל נכון לעכשיו זה התאריך.
עוד 3 וחצי חודשים גיוס אפשר להריח את ריח הטירונות באוויר.

12 שנה אתה לומד ,מבחנים ,עבודות ,ש.ב ,שיחות מורים ,מתכונות ,בגריות ובסוף אתה מוצא את עצמך
סוחב תרמיל 40 קילו על הגב ואוכל חול בדיונות חחח... החיים מלאי הפתעות.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

באסה של תאריך גיוס אבל אחי
במקומך הייתי דוחה אותו לנובמבר (איתי )
ככה יש לך יותר זמן ללכת לחו"ל עם חבירם ולהינות לפני השלוש שנים הארוכות האלו (שבסופן בטח גם נרגיש שהם עברו מהר מאוד)

אתמול חזרתי מגיבוש צנחנים/דובדבן.
את האמת עשה לי חשק לדחות את הגיוס בעוד 20 שנה.
הבעיה בגיוס נובמבר שאני וקור לא מסתדרים.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

תאמין לי,למרות שמהיסודי עד סוף התיכון עברתי איזה 4 בתי ספר,זה מוכר
מכיר חוסר הוודאות,את המחשבה הזו שעוד כמה חודשים כבר אין לקום ברבע לשבע ולפגוש את נתי,חיים,שמעון וכל החבר'ה.

היה לי ממש קשה עם הקטע הזה,להסתכל בתמונת מחזור ולשאול מה עושה היום כל אחד.ועד היום,אני שואל את עצמי על החבר'ה מהיסודי,שאת חלקם הקטן מאוד אני עוד רואה פה ושם-איפה הם היום,מה הם עושים?
איך הם נראים?מי חזר בתשובה,מי שינה את המין שלו,מי בכלל עבר לגור רחוב לידי?....

בחיים הכל עובר,אל תדאג.
מתישהו אתה תצטרך להיפרד מהבן שלך שיתחתן,אחרי שהיית איתו לו 12 שנה ולא 16,לפעמים 30....

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/95/Theodor_Herzl.jpg/38px-Theodor_Herzl.jpg]
"לא רוצים,לא צריך..."

אני שונא אתכם! גרמתם לי לבכות!

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כשזה תוקף אותנו...זה במלוא העוצמה..

תשמע ..
תסתכל על זה כך...
תשמח שיש לך לבכות על מה שהיה...לעומתי שיש לו לבכות על מה שלא היה..
או בנימה קצת יותר נעימה..תשמח על מה שהיה..שהיה משהו..

וכמו שכבר אמרת...מעתה והלאה שמחשבות אלו יתנוססו במוחך...ושיזכירו לך תמיד..שחבל"ז..

בהצלחה רבה בחיים!

אם לא אכפת לך ואם זה לא מפריע לך, הייתי רוצה סתם לדעת למה אתה אומר שלך לא היה על מה לבכות.

הייתי מתחיל לבכות אילו זה לא היה כל כך מצחיק ופטאטי.
בשבילך סיום בית ספר זה משהו?בשבילי זה צליל ריק.לא,לא היה זה בזבוז זמן,אך הקשר הריגשי שלי אליו הוא אפסי.
סך הכל עוד שלב,מה קרה??סיום ביה"ס,סיום חטיבה,סיום טירונות,סיום קורס,צבא,מבחני נהיגה,סיום חופשה...נו ו?כמה זמן עוד נתפלסף על משמעות החיים והעצבות שבהוויה הבלתי נצחית?
זה מה יש,את העבר אין להחזיר,זה זמן אבוד אפריורי.עדיף להמשיך הלאה ומדי פעם להיזכר באירועי עבר,רק בשביל קצת לחמם את הלב,ברגעי משבר.
כל הטוב שמור לעתיד.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

חחחח אין דבר שאני מסכים יותר מאשר מה שכתבת עכשיו.....אני זוכר אותי ואת חברים שלי בתיכון כל הזמן חושבים על הצבא כמו משהו כזה רחוק. אבל הנה אני כבר מעל חודש בצבא ויש חלק כבר 8 חודשים!!! באמת חבריה תנצלו את הרגעים האלו כי הזמן טס שזה פשוט לא להאמין. ואני מתחנן בפני כל המורעלים שביניכם...תהנו! אני הייתי מורעל מת שאני זוכר זה היה לעפעמים בא על חשבון הכיף עם החברים או לימודים, עכשיו שאני מסתכל על זה אין משהו שאני מתחרט יותר מזה.

לא רוצים פרילי או דנונה עד מתי מרץ 08!!!!!!!!!

גולני 51 כבוד.

הרגשה לגיטימית.

כולם מרגישים ככה בשלב הזה,
אין ספק שזה קשה לעבור מסגרות עם הבדלים כ"כ גדולים.

אבל אל תדאג,
ההרגשה עוברת, ולפני שתשים לב - אתה כבר תשתחרר, תחזור מהטיול ותתחיל ללמוד.

החיים עפים..

Imagine there's no countries,
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people
Living life in peace

הדבר הכי מפחיד הוא שהחיים עפים.
אתה לומד ,עובד ,מתחתן ,מקים משפחה ,מגדל ילדים ואופס לפני שאתה מספיק למצמץ הזמן חולף.
הכול מאוד מהיר הזמן חולף במהירות.

הבאתי את הסיפור הזה מזמן אולי הוא מתאים לנושא הזה

תאר לעצמך, שיש בנק המזכה אותך בכל בוקר בסכום של 86,400 ₪.
היתרה אינה עוברת מיום ליום.
בכל לילה, כל סכום שלא הוצאת במשך היום נמחק.
מה היית עושה? מוציא כל שקל כמובן.


לכל אחד מאתנו בנק שכזה.
שם הבנק : ז מ ן.

בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד. היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש. בכל לילה, מה שנותר נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון - ההפסד כולו שלכם. אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר. מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.

השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד. השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!

על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת - שאלו תלמיד שנשאר כיתה.
על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד - שאלו אמא שילדה פג.
על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד - שאלו עורך של עיתון שבועי.
על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת - שאלו אוהבים המחכים לפגישה.
על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת - שאלו את האדם שפספס רכבת.
על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת - שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.
על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה - שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף.


תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד, אדם יקר. זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.

האתמול הוא היסטוריה.

המחר אינו ידוע.

היום הוא מתנה. אולי בגלל זה באנגלית קוראים לזמן ההווה: Present.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"

שלחתי לך הודעה פרטית, אנא תקרא.

קראתי את ההודעה שמחתי לעזור יוני
בכנות הכוונה לא הייתה לנסות לעזור אבל מכול דבר אפשר ללמוד.

ג'יימס אלן
"אדם נבנה או נהרס בידי עצמו. במאגר תחמושת המחשבות הוא מייצר את הנשק שבאמצעותו הוא משמיד את עצמו."

"מה שאנו עושים בחיים מהדד לנצח נצחים"